פגישת מחזור

היי אנשימוס!

הנה לכם פרק נחמד במיוחד, מקוות שתהנו. אנחנו נהנינו לכתוב אותו.

דרך אגב - איזה כיף לנו, 24 מנויים לפיק! כל הכבוד!

וכרגיל, אל תשכחו להגיב. זה ממש מעודד אותנו להמשיך.

אוהבות, דרדר ואלבטראוז.

"אוקיי, חבר'ה, יש שינוי בתוכנית!" הודיעה המורה שרה בחגיגיות ברגע שנכנסה.

כל התלמידים פנו להקשיב, מלבד ליאו שהתעמת עם פרד וג'ורג' לגבי איזו מתיחה מוצלחת יותר - כרית פלוצים או קיא מזויף. ג'ייסון השתיק אותם.

"ובכן, המורים שהגיעו איתכם, פרופסור מקגונגל ומר ברונר," המשיכה המורה שרה, "בקשתם להעביר לכם שיעורים בנוסף למערכת אושרה. בחודש שתהיו פה יתווספו לכם מספר שיעורים בכל שבוע, והיום הראשון. בשעתיים הקרובות ילמד אתכם מר ברונר שיעור לטינית, במקום השיעור שלכם איתי. הוא מיד יגיע. בהצלחה!" היא חייכה חיוך אחרון ויצאה.

לפני שהספיקו לחדש את השיחות הקטועות שלהם, כירון נכנס, מתגלגל אל תוך הכיתה על כיסא הגלגלים שלו. הוא נעצר מאחורי שולחן המורה ופנה אליהם.

"תלמידים," חייך. "כפי ששרה בוודאי כבר אמרה לכם, אני ופרופסור מקגונגל נלמד גם אנחנו בנוסף למערכת השיעורים הרגילה. אני אלמד שיעורי לטינית. את המיתולגייה היוונית והרומית. כן, הרמיוני?"

הרמיוני הורידה את ידה. "המורה, כירון, אין לנו ספרים," אמרה בהיסוס.

כירון הנהן. "אני מודע לכך. הספרים הוזמנו לכם, אך יעברו מספר ימים עד שההזמנה תגיע. לכן חשבתי להפוך את השיעור הראשון שלנו למעניין יותר, מאין שיעור פתיחה."

הוא התכופף אל מתחת השולחן והוציא ארגז סגור שהוכן שם מראש.

"תלמידים יקרים -" אמר בעודו פותח את האריזה. "ברוכה הבאה לשיעור לחימה."

הוא חשף בפניהם את תכולת הארגז, שהייתה ערימת כלי נשק.

לרגע הייתה דממה, ואז החצויים פצחו בצהלות מלאות התלהבות. הקוסמים היו פחות נלהבים מהם, אבל אחרי שהתגברו על ההלם הם נראו מתעניינים למדי.

כירון חייך והשקיט את החצויים.

"אוקיי," אמר אחרי שהסדר שב לכיתה הקטנה. "אז ככה. מפני שהקוסמים לא יודעים דבר על לחימה, אני צודק? בגלל זה כל קוסם יצוות לחצוי שידריך אותו וילמד אותו. לפי סדר הישיבה. אה, ולגביכם..."

כירון הביט בגורם הבעיות הכללי, הקונדסאים וניקו. כרגיל. וגם התאומים וג'ייסון.

"טוב, אני חושב שנוכל להצמיד לחלק מהחצויים שני קוסמים. אני חושב ש... ג'ייסון, אתה תלמד את שני התאומים. ניקו, אתה תלמד את ג'יימס וסיריוס. פרסי, בנוסף להארי, אתה תלמד גם את רמוס. ו... אנבת', קחי את פיטר ביחד עם הרמיוני. אני אסייר ביניכם ואתקן טעויות ואעזור, וכולי. הכל מובן?" 

כולם הנהנו.

"טוב, אז נתחיל בשתי הדגמות קטנות בכיתה ואז נצא למגרש ותתחלקו לזוגות שם. אנבת' ופייפר? גשו הנה בבקשה."

אנבת' ופייפר ניגשו לקדמת הכיתה, שתיהן מחייכות אחת אל השניה, מעט במתח. כירון הושיט להן את הארגז, והן הוציאו כלי נשק. פייפר פגיון מבריק ואנבת' חרב עשויה עצם.

"קדימה," אמר כירון. "תתחילו."

שתיהן השתופפו מעט, דרוכות, והחלו לחוג אחת סביב השנייה.

למשך כמה דקות הן רק הסתובבו שם, בוחנות את ה'יריב' כביכול. ואז פייפר עשתה את המכה הראשונה, מהירה כהכשת נחש. אנבת' התחמקה במומחיות.

הן המשיכו להסתובב, ואז, במהירות, הקרב התחיל. אנבת' שלחה את חרבה אל מותניה של פייפר ופייפר קפצה ודקרה בכיוון רגליה של אנבת'. אנבת' התחמקה שוב והסתחררה. פייפר השתופפה.

הקרב המשיך כך עוד כמה דקות, אנבת' ופייפר שולחות דקירות וחבטות לסירוגין ומתחמקות בכל פעם. לפעמים עם שריטה, אבל שום דבר שהפריע להן להמשיך.

לבסוף אנבת' הטעתה את פייפר, הסיחה את דעתה בעזרת החרב תוך כדי שהכשילה את רגליה בבעיטה. פייפר נפלה לאחור ואנבת' ניצלה את ההזדמנות להניח את קצה הלהב מעל גרונה.

שתיהן דממו, לא מסירות את עיניהן אחת מהשנייה, ואז אנבת' הרחיקה את החרב והושיטה את ידה לפייפר. זאת חייכה ונעזרה בה כדי לקום.

כולם מחאו כפיים. השתיים גיחכו וקדו וחזרו למקומותיהן. כירון השקיט את התלמידים.

"כל הכבוד, בנות," אמר. "מה שראיתם כרגע היה קרב ברמה גבוהה. אני מקווה שיום אחד גם אתם, הקוסמים, תגיעו לרמה כזאת. פייפר פחות מנוסה מאנבת' ולכן הפסידה, יש לה פחות שנות ניסיון. אנבת' ותיקה. אבל פייפר לומדת מהר," אמר בחיוך.

"נכון!" הייזל קרנה מגאווה. "ואני לימדתי אותה את כל מה שהיא יודעת!" כמה ציחקקו בעוד פייפר מסמיקה ומחייכת.

"ובכן, הבאים בתור," המשיך כירון. "בואו נראה... פרסי וג'ייסון, תורכם."

פרסי וג'ייסון ניגשו לקדמת הכיתה, מותחים את ידיהם וצווארם. החצויים התרווחו בכיסאותיהם, יודעים שצפויה להם חתיכת הצגה.

ג'ייסון שלף מהארגז חרב נוצצת עשויה זהב, אבל פרסי לא בחר חרב גם הוא. במקום זה הוא שלף עט מכיסו, ומנגד עיניהם הפעורות של הקוסמים, הוריד את המכסה. העט התארך לחרב ארד מיד.

השניים התיצבו אחד מול השני, מחכים לאות מכירון.

"חכו!" קרא ליאו לפתע. פרסי וג'ייסון הביטו בו, מבולבלים.

"כן, ליאו?" שאל כירון.

"שכחתי פופקורן," אמר בחיוך קונדסי. כמה חצויים ציחקקו, כמה גילגלו עיניים.

כירון התעלם. "קדימה, הבמה שלכם."

שניהם התרחקו קצת אחד מהשני ורכנו קדימה בדריכות. אבל שלא כמו אנבת' ופייפר, הם לא החלו להסתובב. תוך שניות הקרב התחיל.

היה קשה לצפות בזה. לא מפני שזה היה קרב אכזרי ועקוב מדם, אלא מפני ששני הנערים היו מהירים בצורה שנראתה כמעט בלתי אפשרית. פיזית, היה קשה לצפות בזה.

הקרב התקדם. כל פעם, בדומה לבנות, מישהו חבט או דקר בחרבו והשני חסם או התחמק. אבל הקרב שלהם עמד על רמה גבוהה יותר. הם הטעו אחד השני, עשו פעולות רבות ומסובכות באותו הזמן, והצליחו גם להתחמק במהירות. היה ברור ששניהם במקצוע כבר הרבה זמן.

הקרב המשיך, והמשיך, והמשיך. בכל פעם שאחד הצליח לגבור מעט על השני ולשים את ידו על העליונה, השני היה פוצח בסדרת תנועות מסובכות ותמרונים מורכבים, והסדר הושב על כנו. לא היה מנצח בקרב הזה.

אחרי עשרים דקות כירון נאלץ לקטוע אותם, מודע לכך שאם יתן לקרב להמשיך השיעור יסתיים. זה היה מחזה דיי מצחיק, בהתחשב בעובדה שהשניים היו כל כך שקועים בקרב שלא שמו לב אליו. כירון צעק וצעק, אבל צלצול החרבות העלים את קולו.

לבסוף הוא שלף קשת מהארגז ואיתה חץ בודד, וירה אותו בדיוק מול עיניהם. החץ המשיך (כמובן לא פוגע באף תלמיד) ונתקע בקיר ממול. פרסי וג'ייסון הביטו בו בבלבול.

"טוב, זה היה קרב לתפארת, ואין לי אפילו השערה מי ינצח כאן. אבל, לצערי, הזמן שלנו יגמר אם נמשיך ככה. חזרו בבקשה למקומותיכם."

פרסי וג'ייסון ספוגי הזיעה התקדמו בחזרה למקומותיהם, לא מביטים אחד בשני אבל מחייכים. כל הכיתה הריעה.

"בסדר," המשיך כירון. "בגלל שהכיתה קטנה וצפופה אנחנו נצא למגרש, שם החצויים ילמדו את הקוסמים להילחם."

לילי הרימה את ידה וכירון הנהן אליה.

"מה אם יראו אותנו?" שאלה.

"בדיוק בשביל זה מינרווה הביאה לי את זה, היא אמרה שזה קסם הסוואה אם אני לא טועה." הוא הושיט ללילי פתק נייר, ועליו את מילות הלחש. לילי הנהנה.

"טוב, אז קדימה, בואו נצא."

והתלמידים זרמו אל מחוץ לכיתה. החצויים בשמחה וצהלות, הקוסמים מעט חוששים אבל מתלהבים גם הם.

מה שבטוח - זה עומד להיות שיעור מעניין במיוחד.

הפרק הקודם		הפרק הבא