מה לעז-?

פרק 10

פרד יצא לסידורים אחרונים לפני המעבר מניו יורק, אז טרייסי החליטה לטייל בעיר בפעם האחרונה. היא עברה מול מקום די מוכר…. בטוח הייתי פה כבר, חשבה לעצמה. היא זיהתה את המקום בתור בית החולים שבו פגשה את פרד בפעם הראשונה…. ומיליון רגשות הציפו אותה. אהבה, בעיקר.

כמה עברנו מאז? ועשינו הכל יחד… כל חייה נראו כאילו הם מחולקים לשני חלקים. החלק שלפני פרד והחלק שאחרי ולמרות שהחלק עם פרד היה כה קצר היה לה ברור שחייה לא היו חיים לפני שפגשה בו.

אבל גם פחד ודאגה, מה יקרה עם משפחתו? היא לא רצתה שהוא יפגע. ומה א-

מישהו פגע בה וקטע את חוט המחשבה שלה, והיא התעצבנה. היא הסתובבה כדי לצעוק עליו ותחושת דה-ז'ה- וו הציפה אותה.

אבל היא לא הצליחה להוציא הגה מפיה, לאחר הקלטה מה היא רואה לפניה.

היא ראתה את פרד, כורע על ברך, וקופסה קטנה עם טבעת במרכזה מונחת בידיו. לטבעת לא היה יהלום שנראה כאילו לקח אלפי שנים למצוא אותו בשל גדלו העצום אלא יהלום  קטן ויפה שהיה מוקף משני צדידו באבני חן כחולות חשמליות כעינה של טרייסי, והטבעת עצמה הייתה מורכבת מחוטי זהב וכסף שנראו כל כך שבריריים וחיברו את הכל יחד לכדי שלמות.

הטבעת עצמה לא הייתה מנקרת עיניים אלה הייתה עדינה וחיננית שלא היה אפשר להפסיק להביט בה.

ולא היו מילים בפיה של טרייסי, אז פרד דיבר במקומה.

"טרייסי אולימפ, אני לא יודע אם חייתי לפניך אבל דבר אחד ברור לי, חיי לא היו חיים לפני שפגשתי אותך, אני יודע שאולי אני לא ראוי לך, ושאולי אני ילדותי אבל בכל זאת אני יודע שאין דבר שאני יותר רוצה מלהיות איתך, וכשאני פוקח את עיניי לראות אותך לידי בבוקר. וכן אולי אני אדם בלי זיכרונות וכל הזכרונות שיש לי הם ממך, ואני אוהב ומוקיר כל אחד מהם. הייתי מוכן לעבור את הכל מחדש בשביל להיות לצידך עכשיו. האם תהפכי אותי לאדם הכי מאושר עלי אדמות ותסכימי להיות אישתי?"

וטרייסי עדיין לא היו מילים בפיה, והיו כבר דמעות בעיניה, אבל היא הצליחה להגיד את המילה שלה פרד כל כך ייחד.

"כן" אמרה, חנוקה מדמעות.

עד עכשיו היא לא שמה לב שכל הרחוב היה בשקט, אבל פתאום כולם פרצו בצעקות שמחה ומחיאות כפיים. כולם הגיעו לברך אותם. ואז פרד נעמד מולה, וכולם נעלמו.

הוא החליק את הצבעה אל תוך הטבעת וניגש אליה עם הניצוץ השטותי והכל כך פתטי שהיא אהבה.

הוא נשען קדימה ונישק אותה, והיא חשבה שזו הייתה הנשיקה הכי טובה שהיית להם עד עכשיו.

נשיקה מלאת רגש ושאמרה כל כך הרבה דברים שאי אפשר להגיד במילים. והיא אהבה אותו. את פרד.

החבר שלה, האיש סוד לה, האהוב שלה, האדם שבהתחלה שנאה שאז התחילה להכיר אותו באמת, האדם שהכיר לה את העולם בצורה שונה, שהכיר לה את עצמה בצורה שונה, ועכשיו האדם שהוא ארוסה.

משם הכל עבר כל כך מהר. הוא הביא אותה לדירתם שבעוד כיומיים הם היו עתידים לעזוב אותה. "זאת הייתה הדירה הראשונה שחלקנו" לחש פרד לאוזנה.

"טכנית" חייכה טרייסי "אני הצעתי לך לגור כי לא היה לך שום מקום לגור בו…"

"אוי שקט את" ענה לה.  

"אוי נו שקט אתה" ענתה טרייסי בחיקוי כל כך טוב של פרד, שפרד היה בטוח שיש לו כפיל שמאחרי טרייסי.

הבוקר הגיע מהר והם סידרו הכל בתוך המזוודות, ארזו את הדירה וזרקו את מה שהם לא היו צריכים.

הם סידרו וחתמו על המסמכים האחרונים, והעבירו את כל מה שנשאר מהיום הזה בדיבורים על זכרונות, על פגישות, על העתיד, ועל התוכניות שלהם.

"טרייסי" שאל פרד "לדעתך היה מישהו מהמשפחה שלי בחתונה שלנו?" והיה נראה כאילו עינייו החומות מתחילות לנצוץ, ספק תיקווה, ספק עצב.

"אני בטוחה שנמצא אותם עד החתונה" אמרה בקול שנשמע תומך. "הם יעמדו שם עם מבט גאה, אני מבטיחה לך. ואחרי הטקס, הם יהיו הראשונים שיבואו לברך אותך, תזכור את מה שאני אומרת."

"את בטוחה שכל החצי אחים שלך לא ירמסו אותנו בדרך לחתונה?" חייך את החיוך הקרימינלי השטותי שלו

" אל תישכח גם את כל חצאי הדודים, דודות ובני דודים" אמרה טרייסי בשעשוע. 

"אתם ממש כמו צבא קטן" השיב פרד.

"את לא יודע כמה אתה צודק..." ענתה לו בלחש שכמעט הוא לא שמע.

"היי, אני יכול להבטיח לך שהוא לא כמו צבא דמבלדור" על פניה של טרייסי ניצב מבט שואל

"תאמיני לי, גם לי אין מושג מה זה" ענה פרד במבט כה מאוכזב מעצמו שלא זכר מה זה צ"ד.

באותו לילה הם ישנו מכורבלים עם חיוך על השפתים.

   אם אני אגיד שהפרק נמחק בטעות תאמינו לי?   

    אני ממש מצטערת על זה ופליז על תהרגו אותי\תשליכו אותי לאריות\כל דרך יצרתית שתוכלו לחשוב. החדשות הטובות פרק חדש בדרך!!!!!!!! בתקווה שיעלה מחר!!!!!!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא