עכשיו ולתמיד-מאלפוי.

"מה את עושה?" דראקו נכנס לחדר השינה של הרמיוני לאחר ששמע אותה מדברת לעצמה, זה היה בערך חודש לאחר שדראקו עבר לביתה ולמרבה הפלא זה לא היה נורא כמו שהיא חשבה שזה יהיה. הוא היה נקי יותר מימנה, הכל בחדרו היה מסודר מן הבגדים המותגיים בארונו עד לשולחן העבודה שלו שנראה כי אף פעם לא מבולגן אפילו כשהוא עובד בו, משהו שהרמיוני אף פעם לא הצליחה להבין איך זה אפשרי. בתור שותף לדירה הוא כמעט מושלם  לדראקו מאלפוי יש חיסרון אחד, הוא לא ידע לבשל בעצמו ומכיון שהרמיוני לא נתנה לו להביא את גמדון הבית שלו היא הייתה האחת שבישלה לשניהם, לפחות עד שהוא ילמד לבשל בעצמו. 

הרמיוני  הביטה בבלונדיני שעמד בפתח חדרה מבעד לספר הגדול שהחזיקה, הוא לבש מכנס שחור וגופיה אפורה שגרמה לחיוורות שלו להיראות פחות ממה שהיא באמת – זה הלבוש הרגיל שלו לשינה.
"קוראת לתינוק סיפור לפני השינה" עיניו של דראקו אורו והוא נכנס לחדר בריצה ילדותית  והתיישב על המיטה בישיבה מזרחית.
"איזה?" הוא שאל בהתלהבות   ליבו השעיר של הכושף? מעיין המזל הטוב? או בביטי רביטי והגדם המגעגע, האהוב עלי הוא ליבו השעיר של הכושף"
'למה  זה לא מפתיע אותי' הרמיוני חשבה על הסיפור ההוא ממעשיות בידל הפיטן, גיבורו הראשי הוא מכשף עשיר יפה תואר המחליט לא להתאהב ובכדי שזה יקרה הוא עוקר את ליבו.
"לא, אלו לא הסיפורים המסורתיים של הקוסמים, זה של מוגלגים" הרמיוני הבהירה והראתה לו את כריכת הספר. "אגדות לילדים, זה נשמע כל כך  מטופש" דראקו בפרצוף מגלגל חטף את הספר מידה "*סינדרלה-סיפור על אבק?  כמצופה ממוגלגים, *כיפה אדומה- סיפור על גלימת רכיבה נשמע מטופש יותר, היפה והחיה- זה, לא נשמע כזה גרוע" ובמין חיוך מסופק הוא הושיט לה את הספר חזרה "תקראי את זה" הוא ציווה. האינסטינקט הראשוני של הרמיוני היה להעיף אותו מהחדר שלה  במבט זעוף אבל מכיוון שהוא מיוזמתו האישית התעניין במשהו מוגללגי שזה דבר נדיר בשל עצמו ריככה אותה מעט, היא פתחה בדף הראשון הסיפור והחלה לקרוא, "היו היה פעם סוחר עשיר שהיו לו שש ילדים, שלושה בנים ושלושה בנות, הבנות היו יפות במיוחד בעיקר הצעירה שבהם..." בזווית עינה היא הבחינה באיך שדראקו בלע כל מילה מפיה בשקיקה, הוא הניח את ראשו על הכרית לצידה והסתכל עליה בזמן שקראה.  

"הרמיוני יש לי חדשות" קולו של הארי נשמע מבעד לערפל של השינה של הרמיוני שהחל להתפוגג "בוקר" היא מלמלה ואז שהבינה שזה לא חלום והארי אכן נשמע חזק וברור קרוב מאוד לחדרה, היא פתחה את עיניה בפתאומיות, "הארי?" היא שאלה בבלבול ובדיוק כאשר הגבר עגול המשקפיים נכנס לחדרה היא הבחינה שהיא אינה לבד, פניו היושנות של דראקו מאלפוי ניצבו מולה ולמעשה הוא השתמש בה ככרית, לא מהסוג הכריות שמניחים את הראש עליהם אלא מהסוג שמחבקים.  "הרמיוני-" הארי אמר בחיוך כשניכנס, אותו חיוך התמוגג והפך להבעת אימה, הארי סגר את הדלת במהירות "העיניים שלי, העיניים המסכנות שלי" הוא ילל "הארי, תפסיק ותיכנס כבר" הרמיוני קראה לו בכעס משולהב בחוסר אונים. "כולם לבושים?"
"אתה יודע שכן" היא גלגלה את עיניה  והוא נכנס באיטיות ובהיסוס, "אני קראתי את היפה והחיה לתינוק והוא רצה להקשיב ונרדם פה"
"אתה בטוחה שזה לא היה תכסיס"
"אתה בטוח שאתה רוצה לעצבן אישה בהריון?" היא שאלה בכעס, "תעזור לי אני לא יכולה להשתחרר מימנו" הארי ניגש קרוב יותר  אל השניים במבט בוחן, דארקו לפת את הרמיוני בצורה כזו  שידיו אחזו בה ורגליו היו שזורות ברגליה.
"הוא נראה פחות מעצבן כשהוא יושן" הארי גיחך ושילב את ידיו על חזהו "איזו דרך את מעדיפה שאני אשחרר אותך זאתי שתהיה נחמדה בשבילו או בשבילי?"
"תתפרע" היא אמרה אך חשה חרטה ברגע שראתה את חיוכו הזדוני של הארי, היא לא חשבה שיש לו אחד למען האמת.
"היי מאלפוי" הארי לחש בקול מתוק אך מזויף  באוזנו של דראקו, "תעזובאותיגמדוןביתמטומטם" דראקו מלמל וחיוכו של הארי גדול, "היי מאלפוי" הארי צעק בחוזקה באוזנו של דראקו והתרחק במהירות, ודראקו מאלפוי המבוהל נפל על הרצפה בקולניות. ברגע שזרועותיו של דראקו התנתקו מימנה הרמיוני לא יכלה שלא לחוש הרגשה ריקנית, כמעט מאוכזבת אך לא כזו שאי אפשר להתעלם מימנה. "פוטר!" דראקו התרומם מן הרצפה ונעץ זוג עיניים כסופות עם מבט מצמרר בהארי פוטר. "אני יהרוג אותך" הוא צעק בכעס, "בוקר טוב גם לך קרן אור שלי" הארי אמר מבעד לצחוק שפקד אותו,  דראקו מבלי לומר דבר יצא מן החדר בזעם. הרמיוני יצאה גם היא כדי לצחצח שיניים וחזרה במהירות להארי שחיכה לה בסלון  "מה רצית להודיע הארי" הרמיני שאלה מחוייכת אל חברה הטוב כשנזכרה במה שהארי אמר שניה לפני שנכנס, "אהה, שני דברים, הראשון הוא שאמא שלך בקשה מימני להודיע לך שאת צריכה לבוא אליהם היום בערב, והשני הוא בקשר לג'יני"
הרמיוני הסתכלה עליו בעיניים מבועתות ,"הכל בסדר איתה?" היא שאלה בדאגה, "לא משהו כזה" הוא אמר וחייך "היא בהריון"  הוא הודיע חגיגית וצווחת שמחה החלה למלא את הבית הרמיוני קפצה על הארי בחיבוק מוחץ.
"היא כמעט בחודש השני"
"אני צריך ללכת, אני באתי רק להודיע לך" הוא שחרר את הרמיוני מן החיבוק "תדאגי ללכת לאמא שלך בסביבות שבע בערב, זה נשמע חשוב" הוא הוסיף עם חיוך מחשיד, ולאחר ששבב של היסוס חלף בפניו הוא צעק "ביי מאלפוי" ונפרד מהרמיוני ואז התעתק.
הרמיוני צחקקה בהתרגשות, והחלה להוציא דברים מן המקרר, למרות שיכלה להשתמש בשרביט שלה היא אהבה לעשות מטלות בעצמה ולא בעזרת קסם, "תני לי את זה!" דראקו שהופיע מאחוריה  חטף מידה את העגבניה שבדיוק  עמדה לחתוך והוציא את השרביט שלו ובאמצעותו ארגן ארוחה פשוטה למידי אך מהירה, "מה יש לך?" הרמיוני הסתכלה בדראקו שנראה מתוסכל מתיישב בשולחן ודוחף חתיכת טוסט עם גבינה לפיו, "קראו לי לעבודה"
"אבל זה יום חופש למחלקה, רגע זה אומר שגם אני צריכה לחז-"
"לא, לא זה קשור אלי" הוא הסביר במהירות קם מהשולחן החליק את קמטיו של גלימתו והתעתק לפני שהרמיוני יכלה לומר דבר נוסף. היא עקמה את אפה בזעף והתיישבה לאכול בדממה, מבואסת מעט שהיא נשארה לבדה, אך החליטה להוציא את הטוב ביותר מזה. היא אכלה במהירות והלכה להתבטל על הספה ואולי לקרוא איזה ספר או שנים. 
------------------------------------------------------

* סינדר- פירושו אבק או לכלוך
*כיפה אדומה- הפירוש המילולי של זה בעברית: גלימת הרכיבה האדומה הקטנה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא