הוגוורטס: בית ספר להרפתקאות

הלכו והלכו בעקבות האיש הנחמד, שהתברר שקראו לו האגריד לפי מה שאמר להם.

ככל שהלכו יותר, ככה הטירה נהייתה יותר גדולה. "בא לי כבר להתחיל ללמודדד" הרמיוני אמרה להארי ורון בהתרגשות.

"כן, גם אני רוצה" הארי השיב, ורון הינהן לחיוב. שלושתם עדיין הולכים בעקבות האגריד, ופתאום, מישהו תקע את כתפו בכתף של הארי בחוזקה.

"אוי, סליחה פוטר" הילד אמר בזילזול. הילד הזה היה לא אחר מאשר דראקו. "דראקו?" הרמיוני שאלה בפליאה.

דראקו הסתכל עליה בעיניים ענקיות, והסתלק משם. "מה זה היה?" רון שאל את הארי והרמיוני.

"אה...זה סיפור ארוך" אמר הארי."כשהייתי בסמטת דיאגון לפני כמה ימים, ראיתי אותו שם באחד החנויות, הוא היה עם עוד מישהו מבוגר.

הוא היה נראה לי נחמד אז ניסיתי להכיר ושאלתי אותו איך קוראים לו. כשבאתי ללחוץ לו את היד, מישהו דחף אותי בטעות על אחד השולחנות שהיו בחנות, וחומר ירוק שהיה על השולחן, ניטז עליו מתוך המתקן.

אני לא מאשים אותו שהוא מתנהג אליי ככה... כל החנות צחקה עליו". הרמיוני שאלה "אבל זה היה בטעות...אם תגיד לו את זה, אני בטוחה שהוא יהיה יותר נחמד אליך".

"כן... אני חושב שאני אנסה" הוא אמר.

פתאום שלושתם ניתקלו באלה שהיו לפניהם, שנעמדו במקומם.

רון עמד על קצות האצבעות כדיי לראות מה קורה, ואז אמר "הגענו!! כל מה שצריך לעשות זה לחכות שיכניסו אותנו, אני כבר מת מרעב!".

"גם אני" הרמיוני אמרה בחיוך מלא תיאבון. הם חיכו וחיכו עד שהדלת הענקית שהייתה בחזית הטירה, נפתחה.

כל הילדים, כמו המון, נכנסו בריצה דרך הדלת, סקרנים לראות איך הטירה נראית מבפנים.

החלל שבתוך הטירה היה ענקי, הם נכנסו למקום שהיה נראה כמו מסדרון.

כולם הלכו לאן שהמסדרון הוביל במהירות. לבסוף, הם הגיעו להיכל ענקי עם רצפה ממש גבוהה כשהחדר היה מואר אך ורק מנרות.

התיקרה הייתה נראית כמו השמיים, ובחדר היו ארבעה שולחנות. כל הילדים שבאו אחריהם, ישבו בשולחנות.

הארי רון והרמיוני לא הבינו מה עליהם לעשות ובאיזה מהשולחנות לשבת. הם ידעו שכל שולחן מסמל בית אחר.

כל ילדי שנה ראשונה, עמדו בפתח כשכל השאר כבר יושבים. לפתע, מישהו זקן עם משקפיים וזקן לבן, שלבש גלימה אדומה שחורה, נעמד והתחיל לדבר.

הפרק הקודם		הפרק הבא