ממצאים ואהבה

לונה כתבה שיעורי בית בשיקויים, היא זימרה לעצמה בעודה עושה את העבודה, סנייפ היה כולכך מקסים, היא אפילו לא ידע מה קרה לה אבל היא ממש הייתה מרותקת עליו, הוא פשות גרם לה להיות שמחה. הוא אמר לה בסוף השיעור לבוא עליו ביום ראשון הקרוב בשתיים למשרד והיא כולכך שמחה שהיא אפילו לא זכרה שבאותו זמן יש ארוחת צהריים, אבל זה לא חשוב, מה שחשוב זה שהיא הולכת לפגוש את סנייפ והם הולכים לעבוד על עבודת סוף השנה שלה.

היא המשיכה לזמר לעצמה בעודה כותבת על שיקויי שינה.

"אני רואה שלשם שינוי את עושה את העבודה בזמן" ירקע רוז בזלזול

"אני תמיד עושה את העבודה בזמן" אמרה לונה עדיין מחייכת

"כן, אבל את תמיד כותבת דברים שלא קשורים למציאות"

"שיהיה" אמרה לונה והמשיכה בכתיבה אבל הפסיקה לשיר.

כאשר סיימה את העבודה היא גלגלה את הקלף בסיפוק.

לונה כמה והלכה לחדר השינה, היא התיישבה על המיטה והכניסה את הקלף למגירות.

"סנייפ" היא אמרה מגלגלת את המילה בפה, זה היה כולכך מוזר ויחד עם זאת כולכך מקסים ומשמח.

סנייפ היה בן אדם מקסים, וחכם, ומוכשר לונה אפילו קצת קינאה בו.

טוב האמת שלא, היא לא קינאה בו. אחרי הכול הרייבנקלואים היו די גועליים עליו, וגם, טוב הוא היה צריך לחיות עם כול מיני סלית'רינים מפגרים.

אוי כמה שהיא הייתה רוצה להיות בסלת'רין בשביל שהוא יהיה ראש הבית שלה, שהיא תהיה החניכה שלו.

"טוב מספיק לונה, אחרי הכול הוא סנייפ, המורה המפחיד ששונא אותך וכול ילד שפוי" היא אמרה לעצמה בקול רם, מנסה לשכנה את עצמה, אבל זה לא צלח וזה כבר לא יצלח אף פעם.

לונה ירדה מהמיטה ובדילוגים עליזים ירדה לחדר האוכל לארוכת הצהריים, היא התיישבה בשולחן והסתכלה על סנייפ שכבר ישב בשולחן המורים אוכל את הארוכה שלו, בזמן שהיא מערימה אוכל על הצלחת היא המשיכה להביט בו.

בשלב מסוים סנייפ שם לב שהיא מביטה בו וקרץ לה, היא הוריד את ראשה לצלחת והתחילה לאכול לאט מאוד

"לונה קרה משהו?" שאלה ג'יני שעברה ליד שולחן רייבנקלו וכנראה ראתה משהו חשוד

"אני אממ, אני אממ, אני בסדר ג'ין" היא אמרה ולקחה חתיכת תפוח אדמה בעזרת מזלג לתוך הפה.

היא ראתה את סנייפ אוכל את תפוח האדמה והברוקולי והיא לא יכלה להתעלם מהיופי שהיה בדרך בה הוא לכך אותם עם המזלג, באופן עדין ומחושב כאילו מדובר באיזו מרקחת שיקויי חשובה שעלולה ליפול על הרצפה.

"את בטוחה שאת בסדר" שאל ג'וש

"כן" היא אמרה והתחילה לאכול את האוכל מהר מנסה בכוח לא להסתכל לכיוון שולחן המורים, לכיוון סוורוס סנייפ.

הפרק הקודם		הפרק הבא