החיים על פי רוז

שלום לכולם, כאן רוז!

תודה לכל הנרשמים והמגיבים. אני מבקשת שאם אתם אוהבים את הפאנפיק ולא רשומים אליו, תרשמו.

*
אז עבר כבר שבוע מאז שהתחיל הפרויקט והיה ממש כיף לעבוד עם סקורפיוס!
*
היום בערב ישבתי על הספה והעמדתי פנים שאני קוראת בזמן שתכננתי בחשאי את החתונה שלי ושל סקורפיוס  (אולי זה מוזר אבל זה מה שאני עושה כשאני ממש שמחה ואין לי מה לעשות) כשג'יימס בא והתיישב עלי(הוא עושה את זה לעתים קרובות). העפתי אותו הצידה.
"אתה מפריע לי" רטנתי.
"גם את לי" אמר.
"אתה מפריע לי" חזרתי.
"מה רוזה? מאוהבת?"
"כן....מה?! לא!" נתתי לו מכה בכתף.
"איה! בלי מכות!" התלונן.
השארתי אותו שם ועליתי למעלה.
*
בבוקר שמתי לב שבת' לא בחדר ואז מצאתי פתק ממנה:
רוזי,
ירדתי למטה עם מייק, אני כנראה למטה בשולחן רייבנקלו ועם לא אז אני מסתובבת עם מייק.
בת'

אוף! עוד הפעם המייק הזה! מאז שחילקו אותנו בת' מסתובבת איתו כל הזמן!
התלבשתי וירדתי למטה.
*
התיישבתי במקום הקבוע שלי והתחלתי לאכול. כשהייתי באמצע הביס פרופסור מקגונגל נעמדה.
" בתאבון לכולם, תלמידי השנה השישית מתבקשים להישאר באולם אחרי סיום האוכל" וחזרה לשבת.
*
אחרי שכולם גמרו לאכול והמורים סידרו את השולחנות כך שלכל זוג יהיה שולחן וביקשו מאיתנו לשבת בזוגות מקגונגל התיישבה במרכז האולם ופתחה:
"התכנסנו כאן כדי לדון בפרויקט שלכם"
הלוואי שאנחנו לא מחליפים בתים כמו שנה שעברה!
"אז חשבנו לעשות השנה משהו משמעותי שילמד אתכם על העבר שלנו"
מה זה יכול להיות? להתנדב בקדוש ברוטוס?*
"החלטנו שמתמקדו במלחמת הקוסמים השנייה ותעברו מסע שידמה את המסע
שעברו הארי פוטר, הרמיוני גריינג'יר ורון וויזלי"
נפלא! חודש בטבע! (הייתי סרקסטית)
"את המסע תעברו בזוגות שלכם. אתם תצטרכו למצוא את ההורוקרוקסים ולהשמיד אותם. בכל נקודה שאליה תגיעו תצטרכו לחפש את המפתח הבא. בחלק מהנקודות יהיו גם חידות שיעזרו לכם למצוא את ההורוקרוקסים או את דרך השמדתם. אתם תקבלו מפה מיוחדת שתראה לכם איפה נמצאים מפתחות המעבר וגם איפה נמצאים ההורוקרוקסים או כלי השמדתם.
"על תדאגו בקשר לבטיחות. ברגע שתיצאו מבית הספר יופעל עליכם מעקב שיאפשר לנו לדעת עם אתם בסכנה. אסור להביא חיות מחמד חוץ מינשופים או עכברושים מטעמי בטיחות.
ועכשיו, עם למישהו יש שאלות שיצביע"
ילדה מהפלפף שלא ידעתי את שמה הרימה יד ושאלה.
"מה אנחנו צריכים להביא?"
"רשימת ציוד מפורטת מחכה לכל אחד מכם על יד מיטתו" ענתה מקגונגל.
עוד ילד- הפעם מסלית'רין- הרים יד.
"מתי נצא?"
" בשבוע הבא ומשך המסע אמור להיות כחודש פחות או יותר"
טוב, לפחות אני לא אפסיד את החתונה של ויקטואר וטדי.
מקגונגל שחררה אותנו ואנחנו הלכנו לשיעור, לא לפני שהיא הזכירה לנו להתחיל לארוז.
*
בצהריים חזרתי לחדר המועדון בכוונה לארוז. נכנסתי לחדר וראיתי שעל השידה שלי מונחת מעטפה.

לכבוד רוז גריינג'ר וויזלי, מגורי בנות שנה שישית, גריפינדור, מיטה שמאלית.

פתחתי את המכתב ובוא היה כתוב:

שלום רוז,
בעקבות המסע של תלמידי השנה השישית את תצטרכי לארוז ולהתכונן.
הנה רשימה שתעזור לך:
חפצים שתקבלי מבית הספר:
*אוהל ותכולתו.
*מפה קסומה.
* מוצרים מתחדשים (אוכל, מים)
*תיקי טיול.
*ערכת עזרה ראשונה.
חפצים מהבית:
*בגדים (לחודש)
*ספרים המספרים על התקופה (מומלץ)
*מוצרי היגיינה.
*קלפים ועטי נוצה (מומלץ)
* שרביט.
חשוב לציין שברשימה כתוב את מה שצוות ההוראה ראה לנכון לכתוב ועם תרצו להוסיף עוד דברים זה יהיה בסדר גמור.
אין להביא חומרי נפץ.
לשאלות יש לפנות לראש הבית.
מפתחות המעבר יצאו ב8:00 בבוקר יום שישי לכן אסור לאחר.
כל זוג מקבל משימות, חידות ומפתחות מעבר שונים לכן עם אתם רואים זוג אחר אין בשביל מה לעקוב אחריו, הם הולכים למקום אחר.
בברכה,
סגן המנהלת, פרופסור נוויל לונגבוטום.
*
גמרתי לקרוא את הרשימה והתחלתי לארוז. שלחתי גם ינשוף לאמא (המסע בעיקבותם, הם אמורים לדעת לתת לי עצות טובות, לא?).
אחרי חצי שעה הגעתי למסקנה שאני לא אצליח לארוז את הכל לבד לכן ירדתי למטה לסנג'ר את לילי.
*
היא שכבה על הספה וקראה ספר.
" היי לילי, את יכולה לבוא עזור לי לארוז?"
"עוד מעט,אני במתח"
"אבל לילי! בבקשה?" התחננתי.
"עוד חצי שעה" ביקשה.
החלטתי לעבור למשהו יותר קשה.
"הוא מת" גיליתי לה, מהועהעהעה*צחוק מרושע*  
"רוזי!" צעקה.
"עכשיו את יכולה לבוא לעזור לי"
"בסדר, בסדר! מה לעשות?"
"לעזור לי לארוז" אמרתי ועלינו למעלה.
*
כמעט גמרנו לארוז כשלילי שאלה אותי.
"אז רוזי, מה את חושבת על סקורפיוס?"
אוי לא! היא גילתה!
"למה את מתכוונת?" שאלתי למרות שידעתי למה.
"את אוהבת אותו? שונאת אותו?"
"אני אוהבת אותו, אבל בתור חבר טוב" שיקרתי.
"למה?" שאלתי.
"סתם. זאת אומרת, הוא כמו אח שלי, הוא בא אלינו בחופשים ודואג לי כאילו אני המשפחה שלו. לפעמים אני חושבת שהלוואי והוא היה אח שלי במקום ג'יימס " חייכתי. הבנתי למה היא מתכוונת.ג'יימס ואני היינו כמו אחים. הוא יכול ללחוץ עליך ולעצבן אותך, אבל ככה הוא מראה את האהבה שלו אליך. לעומתו, סקורפיוס היה רגיש, ואיכפתי, שלא לחץ יותר מידי אבל בכל זאת אהב אותך בדרכו.
המחשבות שלי נקטעו כשרופרט נכנס לחדר עם מכתב.

לרוזי,
אני שמחה שאת מתרגשת. אני ואבא חשבנו על כמה דברים שיעזרו לכם.
1) תיקחו תיק קטן, תפעילו עליו לחש הרחבה סמוי ותכניסו לתוכו את כל הציוד. הרבה יותר נוח להסתובב עם תיק קטן מאשר עם הרבה תיקים גדולים.
2) תשתדלו לא לריב.
3) תשמרו אחד על השני. זה כל מה שיהיה לכם לכן על תפרדו להרבה זמן.
4) תיהנו! זה אמור להיות כיף!
מקווה שעזרתי,
אוהבת,
אמא.

אחרי שגמרתי לקרוא את המכתב הסתכלתי בשעון וראיתי שעוד מעט ארוחת ערב, אז כמו פרה אמיתית גמרתי מהר לארוז וירדתי למטה עם לילי.
*
אחרי שגמרתי את ארוחת הערב ובאתי ללכת שמעתי מישהו מאחורי.
"אה..... רוזי?" הסתובבתי. זה סקורפיוס
"מה?"
"את....את יכולה לעזור לי.... לעזור לי לארוז?"
"אוקיי,  מתי אתה רוצה שאני אבוא?"
"עכשיו זה בסדר?"
"כן" אמרתי והלכנו למעונות סלית'רין.
*
כשסקורפיוס אמר את הסיסמה ונכנסנו לחדר המועדון שלי סלית'רין פני פרקינסון ישר קפצה על סקורפיוס.
"סקורפי מותק, התגעגעתי אליך כל כך!" סקורפיוס הזעיף פנים.
" על תקראי לי ככה, זה לא השם שלי ואין לך מה להתגעגע אלי כי אני בכלל לא אוהב אותך" הוא ענה לה בכעס.
פני הזעיפה פנים וחזרה לשבת על הספה.
סקורפיוס הוביל אותי לחדר שלו וכשנכנסנו אמרתי:
"אני מצטערת שאני מפריעה"
"את לא מפריעה" הוא הוביל אותי למיטה שלו. על המיטה היה תיק (כמו שלי) ומסביבו כל מיני בגדים מפוזרים.
החלטתי שהדרך הכי טובה ללמד אותו לארוז היא לגרום לו לארוז לכן הזזתי חלק מהבגדים,התיישבתי על המיטה ונתתי לו הוראות.
*
כשגמרנו (אוקיי, אולי לא ארזתי, אבל אני חילקתי הוראות. אתם יודעים איזה קשה זה?!) סקורפיוס התיישב על המיטה ופיהק.
" נשאר רק עוד דבר אחד" אמרתי.
"מה?!" הוא גנח.
 " אמא שלי הציעה שניקח תיק קטן, נעשה עליו לחש הרחבה סמוי, נכניס אליו את כל הציוד וככה יהיה לנו יותר קל להסתובב"
"יש לי תיק מתאים" אמר ושלף ממתחת למיטה תיק ירוק יפה.
"הוא בסדר?" הוא שאל.
"כן, תביא לי אותו ואני יעשה עליו את הלחש" הוא הושיט לי את התיק ואני לקחתי אותו. קמתי מהמיטה ואמרתי:
"לילה טוב"
"לילה טוב" ענה לי ויצאתי החוצה........

אני מקווה שניהנתם מהפרק. עם נהנתם תגיבו ועם לא אז תגיבו. ועד לפעם הבאה,

ביי!

הפרק הקודם		הפרק הבא