רמזים.

"היי מיוני, איך את מרגישה?" שאל הארי בזהירות שהרמיוני חזרה לחדר המועדון.

"יותר טוב, אבל אני חושבת שזו הייתה חוויה מסעירה." התבדחה.

"אוקיי. אני רוצה לדבר איתך ועם דראקו לגבי משהו. מתי נוכל להיפגש?" שאל אותה.

"אממ, עוד שעתיים?" שאלה.

"סבבה." ענה.

היא ניגשה אל דראקו וקבעה להיפגש איתם בחדר הנחיצות.

בשעה המיועדת, הם נפגשו בחדר הנחיצות, והוא סיפק להם פופים לישיבה.

"על מה רצית לדבר?" שאלה הרמיוני בישירות.

"רציתי שנמשיך את צבא דמבלדור גם השנה." אמר הארי.

"מה זה צבא דמבלדור?" שאל דראקו.

"או נכון, לא היית שם שנה שעברה. הקמנו שנה שעברה את צבא דמבלדור, זה קבוצה של תלמידים שילחמו בוולדמורט." הסבירה הרמיוני. "ואם אתה זוכר, שנה שברה היית בפלוגת הפיקוח ותפסת אותנו, היינו בסוף של פגישה." הוסיפה.

"אה, נכון!" נזכר דראקו.

"טוב, אני רוצה לשחזר את זה." אמר הארי ברצינות.

"גם אם אתם עושים את זה, אני לא עומד להשתתף." אמר דראקו. "כאילו, אני לא אספר, אבל אני לא משתתף בפגישות." הודיע.

"למה?" שאלה הרמיוני.

"כי זו תוכנית התאבדות! אי אפשר להילחם בו, הרמיוני!" ענה דראקו, מתחיל להתעצבן.

"הו לא! אני לא מאמינה! אתה באמת חושב שכל זה ביזבוז זמן?! שאנחנו פשוט אמורים להיכנע?! אני לא מאמינה עלייך דראקו!" צעקה הרמיוני. מול הארי הופיעו אטמי אוזניים, והוא שם אותן בשלווה.

"תאמרו לי שאתם מפסיקים לריב." אמר.

"תסתום!" תעקו שניהם יחד.

אחריי כמה דקות של צעקות, והארי שקרא ספר, דראקו יצא מהחדר בעצבנות. הארי הוריד את אטמיי האוזניים וניגש להרמיוני.

"מה זה היה מיוני?" שאל אותה.

"אתה לא תבין הארי! הוא מזלזל בנו כי זה מה שלימדו אותו! והוא אפילו לא מודע לכך!" היא אמרה בתסכול.

"מיוני, אני לא חושב שזה זה." אמר. "אני חושב שעובר עליו משהו." המשיך.

"זה גם מה שאני חשבתי, הרי הוא מעולם לא נכשל בלימודים." מילמלה.

"מיוני, הכל יהיה בסדר, ואני אוכל לגרום לכך שדובי יעקוב אחריו." הוא חיבק אותה.

"הכל יהיה בסדר." היא חזרה אחריו כהד, שבילים של דמעות יבשות מתנודדים על לחיה.

פרק חדש ומחודש!

מה אתם אומרים?

-michal8624

הפרק הקודם		הפרק הבא