זואי ג׳קסון והאולימפיים

הפעם באתי אל ריינה בהתרגשות שיא.

באותו יום בבוקר, קיבלתי מאנבת׳ את הנשק הראשון שלי, הפגיון המקורי של אנבת׳.

התרגשתי כל כך, ממש רציתי להראות אותו לריינה.

דפקתי על דלת הקורהטה החמישית. ״יבוא.״ נשמע קולה של ריינה.

נכנסתי פנימה.

״ריינה,״ אמרתי ״את לא מאמינה מה יש לי לספר לך!״

״מה קרה שפגטיה?״

שפגטיה היה השם שריינה הדביקה לי, שנייה אחרי שהיא ראתה אותי עושה שפגט.

״יש לי נשק!״

״הגיע הזמן.״ ריינה אמרה וגילגלה עיניים.

״לא, זה לא סתם נשק ריינה״ אמרתי לה והוצאתי את הפגיון ״זה הפגיון המקורי של אנבת׳.״

״מה?״ ריינה אמרה וחטפה לי אותי מהיד, היא התחילה לבחון אותו ״אני לא מאמינה שקיבלת אותו!״

חטפתי לה אותו מהידיים בחזרה. ״תירגעי, זה לא כזה ביג דיל.״

״לא ביג דיל?!״

״לא.״

ריינה הסתכלה עלי במבט בוחן. ״אני יכולה לאמן אותך אם את רוצה.״ היא הציעה.

״בטח!״ אמרתי ״אני לא טובה כמוך.״

הייתה לנו שתיקה מביכה, ואז ריינה החליטה לפצות את פיה.

״חשבתי קצת על הנבואה.״

״כן,״ אמרתי ״הנבואה.״

״אז ככה,״ ריינה שילבה את ידייה ״זאת הנבואה:

נצר אתנה מתהלך בארץ יהודה,

על הלילה נגזר לעלות ולקום.

כאשר יעמדו לצידו השמים והים,

ומביסי גאיה אותו יקחו,

ויתחבר לילד הים,

וימצא את חבריו,

אז יוכל הוא לנצח את החשכה.

כולם קוראים לה הנבואה הגדולה השלישית, והיא ארוכה יותר מהנבואות הגדולות הקודמות.״

״ובגללה הביאו אותי, אותך, את ג׳ייס ואת לוק לפה.״

״נכון,״ היא אמרה ״תחשבי על השורה הראשונה; נצר אתנה מתהלך בארץ יהודה, השורה הזאת בטח מדברת עליך, את נצר אתנה, והרומאים קראו פעם לישראל ארץ יהודה.״

״אבל מה עם השורה הבאה?״ שאלתי ״על הלילה נגזר לעלות ולקום, איך לילה יכול לקום?״

״יש לי כמה רעיונות,״ אמרה ריינה ״אבל כל אחד גרוע יותר מהשני.״

״תספרי לי!״

״כבר נורא מאוחר, אני אולי אספר לכם מחר״ היא אמרה ״תוכלי להישאר עוד כמה דקות ולעזור לי לסדר את הביתן?״

״רגע, מה השעה?״ שאלתי והבטתי בשעון.

20:00

״הבטחתי לאמא שלי שאני אגיע בשמונה! אני אאחר!״ קמתי מהר ולקחתי את הפגיון ״נתראה מחר!״

היא נופפה לי בידה.

יצאתי מהביתן במהרה, עברתי את הכניסה לרומא החדשה בלי לתת לטרמינוס לבדוק אותי, רציתי פנימה בעודו צועק לעברי ״היי! חזרי לכאן!״

הסתבכתי ברחובות, פניתי פנייה לא נכונה.

הבטתי אחורה במהירות, הפנתי את ראשי קדימה וראיתי 3 אנשים מתקדמים לעברי.

רציתי מהר מידי, לא האטתי את הקצב בכלל.

טראח!

נתקעתי באחד האנשים.

נפלתי למדרכה, ואיבדתי את ההכרה.

הפרק הקודם		הפרק הבא