אוכלי המוות ולחש הקורונומוס

שלום לכולם/ן! הפרק הבאה הגיע מעט באיחור אבל לא נורא. לצערי, הבטאי שלי, רוונה, לא תוכל לבטא עד יום ראשון

את הפרקים לכן עד אז לא יעלו עוד. סליחה! כרגיל, אשמח אם תרשמו, תגיבו, תדרגו ותמליצו.

הפרק מוקדש לכל המנויים של הפאנפיק! תודה רבה לבטאית של הפאנפיק, רוונה (שם משתמש: Brilliant Blunders)

ויתור זכויות לג'י קי רולינג

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הרביעיה הגיעה לאחוזת מאלפוי. הם ירדו בשקט מהמטאטאים והשאירו אותם שעונים בכניסה לאחוזה. הארי שלף את שרביטו והחל להוביל את השאר פנימה. על כל רחש הארי ירה קללה בפתאומיות, אך שום אוכל מוות לא נראה באחוזה. "איפה הם?" שאל הארי. "ואיפה סנייפ?"
"הוא היה אמור לחכות לנו כאן..." אמרה הרמיוני בטון מסוקרן.
"אינקרצרוס!" זנב תולע ירה חבלים משרביטו וכל הרביעיה, חוץ מהארי שהספיק להתחמק ולהתעטף בגלימה בלי שפטיגרו ראה אותו, נכבלו בחבלים קסומים. "אקספליארמוס!" זנב תולע תפס את השרביטים של רון, הרמיוני וג'יני ותחב אותם לכיסו. "נו, נו, נו," לגלג פטיגרו בטון מתנשא. "מי יש לנו כאן?
פנריר!" איש הזאב נכנס לחדר ומראה נורא נגלה לעיני השבויים ולעיניו של הארי: סוורוס סנייפ היה תלוי מקצה גלימתו בידיו של פנריר גרייבק, ונשיכות נוטפות דם עיטרו את פניו וידיו.
"הארי..." סנייפ לחש. "אקספקטו פטרונום..." הארי הבין את הרמז מיד: הסוהרסנים כנראה כבולים בלחש שיאקסלי השתמש בו באזקבאן, מקיפים ברגע זה את האחוזה. וגרוע יותר, היה זה ליל ירח מלא.
"אקספקטו פטרונום!" האייל המוכר של הארי זינק משרביטו וכאילו בסימן נכנסו הסוהרסנים פנימה. "רדוקטו!"

הארי קרע את הכבלים של שלושת חבריו ואלה זינקו ולקחו את שרביטיהם. "רלאשיו!" הקרב התחיל ובגדול. הארי זינק לכיוון סנייפ כדי לשחרר אותו. פנריר כיוון אליו את שרביטו ו... "לנגלוק!" הלחש של הארי הדביק את לשונו של גרייבק שלא יכל עוד להטיל לחשים.

"פוטר..." סנייפ כמעט איבד את ההכרה שלו.
"ג'יני! תיקחי את סנייפ חזרה להווגורטס!" ג'יני רצה אל הארי, תפסה בידו של סנייפ והתעתקה רגע לפני שפגעה בה קללת המוות של זנב תולע, אבל היא פגעה במי שהיה מאחוריה; הרמיוני קרסה על הרצפה ללא ניע. רון שקלט מה קרה, זינק על זנב תולע וריתק אותו לרצפה.
"אבדה קדברה!" זנב תולע החטיא את המטרה במילימטר. רון חטף ממנו את שרביטו ושבר אותו לשניים. הוא הרים אותו מהרצפה, העיף אותו לקיר ואז קרס מרוב עצב.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סליחה על הפרק הקצר. הפרק הבאה ביום ראשון! 

הפרק הקודם		הפרק הבא