המפחידנים 1- דבש החכמים

״הו!״ אמר דני החזיר ״האזהרה הנוראה! השמרו, הו, הישמרו״
מריה צחקה. דני הגיע לאות ה כבר.
״האזהרה מאוד קשה
ומדברת על אדם מרושע
האם אתם בטוחים
שלשמוע אותה אתם רוצים?״ שאלה דנה החשופית
״כן״ השיבה זואי בקוצר רוח
״וואוו״ אמר דני ״ורוד!״
״טוב… נראה שדני קצת מסתבך עם הקללה שלו״ חייכה מריה אל חזיר היבלות המסריח.
״האם אתם באמת רוצים
לשמוע אותה? אתם לא חייבים״ הזהירה דנה שוב
״בטוחים, בטוחים״
״זואי״ קטע דני בסבר פנים חמור ״זה זעזוע!״
״איך אתה יודע שקוראים לי זואי?״ שאלה זואי
״בכל אופן״ קטעה מריה ״כן, אנחנו רוצים״
דני נשם עמוק, כי לחשופית אין אף שהיא תוכל לנשום איתו עמוק, ודנה פתחה-
״מעשה בפרופסור אחד צעיר
ממנו צריך להיות זהיר
נראה מעצבן ועל אבנים מתגלגל
אבל בעצם הוא מרגל
ציון מאה הוא נותן לכולם
ואוהבים אותו בכל העולם
הבצק על ראשו תופח
חיוכו עליז וגם שמח.
איש לא יודע, גם לא אנשים,
שיום אחד יביא יצורים
אשר ישמידו את בית הספר
ויהפכוהו ללא יותר מאפר.
אבל עוד אפשר להנצל
אם הדבש לא ייאכל.
מהירים אתם צריכים להיות,
וכעת שלום- ולהתראות!״
״מה??? מה????? מהההה????? איזה אבנים ומי מתגלגל? למי יש בצק על הראש? ואיזה דבש בדיוק???״
״חבל״ אמר דני בפנים אומללות ורץ משם עם החשופית על ראשו.
״תתעלמי מהם״ מריה מצמצה, ״גיבוב של שטויות״
״כן״ זואי הנהנה והן הלכו לשיעור מתיחות מעצבן חדש.
אחרי השיעור, זואי ניגשה למריה ״את חושבת לספר לאן, לילה וסופי על ההזהרה?״ שאלה
״לא״ הנידה מריה בראשה, ״אולי בכל זאת נצליח לבדוק משהו. בינתיים עדיף פשוט לשמור את זה בסוד.״
״אפשר לבדוק את זה בספריה״ הציעה זואי
״יש פה ספריה?״ שאלה מריה בתדהמה
זואי הצביעה על שלט שעליו נכתבה המילה ספריה.
״אוקיי. זה מפתיע…״ מלמלה מריה והן פנו לשם.
אבל התברר שהספרייה הזאת היא לא יותר מבדיחה. אולם גדול מלא בספרים עבים היה שם. אבל המטרה של כל זה לא הייתה לקרוא ספרים אלא לקרוע ספרים. ועל כל הבניין נכתבו מלא אותיות זהובות עתיקות ענקיות, בכתובות כמו ״ספרים זה גרוע״ וגם ״קריאה לפח״ או ״אנחנו שונאים ללמוד כשאפשר לראות פרפר נחמד״ ו״ספרים זה פוי״
זואי עצמה, שדווקא אהבה לקרוא, פנתה לצאת משם בזעזוע. 
״גם אני אוהבת לקרוא״ הודתה מריה, ״אפילו הבאתי איתי ספר אחד. קוראים לו ״האופל המוסווה של הפחד״ והוא דיי נחמד. עוד לא קראתי את כולו״
מר סקונץ׳, שאחראי על הספריה, נתקל בה בדרכו פנימה ופלט ״אנחנו עוד נלמד אותך. אין דבר כזה לאהוב לקרוא״
זואי לא האמינה לו. כמה שהיא טעתה.

אני לא מאמין שסוף סוף הוספתי את פרק 11! אני בחיים, אבל בחיים לא אנטוש את הפאנפיק הזה! לראש כרוב- תודה וכן גם לקוראים, למדרגים, למנויים, לממליצים ולמגיבים.

הפרק הקודם		הפרק הבא