ריב

הארי קימט את המכתב בזעם וזרק אותו לצד השני של החדר. הוא נשכב על גבו לרוחב המיטה ולא הגיב כשנשמעו דפיקות בדלת.

הידית נמשכה כלפי מטה והרמיוני נכנסה.

"הארי?" היא שאלה בהיסוס. "מה קורה?" ואז היא הבחינה בקלף המקומט. היא הרימה אותו, יישרה אותו וקראה.

כשסיימה, היא נאנחה, "אוי, הארי... אבל אתה יודע שג'יני לא הולכת לצרפת כדי לבאס אותך, ההורים שלה עשו לה הפתעה! ואני מניחה שאתה רוצה שהיא תהנה-"

"-ברור שאני רוצה שהיא תהנה!"

"נו, אז היא תלך לכייף בצרפת ותחזור לפה עם חוויות וחיוך, וככה יהיה לכם המון זמן ביחד! חוץ מזה, עוד שבועיים וחצי זה לא כל כך הרבה זמן," היא הוסיפה.

"לא כל כך הרבה זמן?!" הזדעק הארי. "הרמיוני, מאז שאני וג'יני חזרנו להיות חברים לא נפרדנו חוץ מבשינה! ועכשיו בלי התראה מוקדמת היא עוזבת לחודש שלם! את לא יודעת איך זה; אבל אם רון היה עוזב לחודש גם את היית שבורה!"

"אני- הארי, אני לא אמרתי שאני לא הייתי מרגישה ככה, אבל אתה חייב להתעודד! ג'יני תחזור עוד מעט, ובינתיים אתה תעשה כיף איתי ועם רון!"

הארי נאנח והתהפך על בטנו, בוהה בתמונה שלו ושל ג'יני שעמדה על השידה שלו. הרמיוני הניחה יד על גבו.

"אני ורון בחדר המועדון אם תחפש אותנו," היא אמרה ויצאה מהחדר.

'הרמיוני צודקת,' הוא חשב. 'אני חייב להתעודד. גם ככה הזמן לא יחלוף מהר יותר עם אני ימשיך לשכב על המיטה ולבהות בתמונה.'

הוא קם, יישר את התמונה על השידה שלו ויצא מהחדר.

"היי," הוא אמר כשהתיישב על הכורסה ליד רון והרמיוני. לפי המבטים שלהם, הוא הבין שרק לפני רגע הם דיברו עליו.

"אנחנו מצטערים, הארי- לא היינו צריכים לדבר עליך מאחורי גבך-" פתחה הרמיוני.

"-זה בסדר," הוא אמר. "באמת," הוא הוסיף כשהרמיוני הרימה גבה. הוא הכניס יד לכיס, וידו נתקלה במשהו. הוא הוציא אותו החוצה, וגילה את ההזמנה לחתונה של צ'ו.

"שכחתי מזה לגמרי!" הוא אמר ותפח לעצמו על המצח.

"מה זה?" שאל רון.

"הזמנה לחתונה של צ'ו! זה מחרתיים! היא הזמינה אותי ואת ג'יני!"

"תשלח לג'יני ינשוף ותשאל אותה אם היא תבוא או שאנחנו נבוא איתך," הציעה הרמיוני. הארי לקח קלף ושירבט:

'ג'יני יקרה,

עכשיו נזכרתי! החתונה של צ'ו מחרתיים!

את תוכלי לבוא או שרון והרמיוני יבואו איתי?

מחכה לתשובה שלך,

הארי.'

הוא גלגל את הקלף ושלח אותו עם הדוויג. הארי צפה בה עד שנעלמה, וקיווה שיבואו במקורה בשורות טובות.

הפרק הקודם		הפרק הבא