ישיבת ואולפנת בר-אילן לקוסמים ומכשפות

שבת בבוקר, אריה מתעורר מוקדם, מזנק מהמיטה כארי (ה ;) לעבודת בוראו, נוטל ידיים, מתלבש, מצחצח שיניים ויורד למטבח.

״שבת שלום!״ אמר אריה לאחיו דביר, שישב עם ארוסתו דבורה בשולחן הגבוה במטבח.

״בוקר טוב גם לך.״ ענה דביר בעייפות.

״ושבת שלום!״ הוסיפה דבורה.

״בוקר טוב לכולכם!״ הוסיפה שירה, תוך כדי שירדה במדרגות מחדרה.

״טוב, יוצאים לתפילה?״ אמר אבא, שהגיע מהגינה עם כוס קפה ריקה.

״יאללה״ אמר אריה, ונעל את נעליו.

״שבת שלום אמא!״ צעק דביר. ״כדאי מאוד שתגיעו לפני 9 וחצי!״ הוסיף לשירה ודבורה, ויצא.

הם הגיעו לתפילה, התפללו שחרית, והגיעו להוצאת ספר תורה. (אל תדאגו, אף אחד לא איחר. אבל החברים התפצלו בקריאה :(

בהוצאת ספר תורה, אביו של אריה הוציא את האצבע שלו, כיוון על ארון הקודש, ואמר את מילות הלחש: ״״פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק!״ (תהילים קי״ח פסוק י״ט), והארון נפתח.

(אריה אשכנזי, אז אין צורך להתשמש בלחש ריחוף לספר תורה... ;)

אריה ניגש לספר, לקח אצבע ספר תורה רגילה (את הדרך להבדיל בינייהם אני יסביר בפרק שהם קונים את שלהם) והחל לקרוא.

״במדבר פרק ל

ב: וַיְדַבֵּ֤ר משֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה:

ג: אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַֽעֲשֶֽׂה:

ד: וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַֽיהֹוָ֑ה וְאָֽסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ:

ה: וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶֽחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָֽסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם:..״

הפרק הקודם		הפרק הבא