אני שונא אותו.

עוד פרק!

פרק שמונה - נקודת מבט, הארי

הארי לא ראה את דראקו באולם הגדול מאז שדראקו נישק אותו. הארי לא ראה את דראקו בשום מקום מאז שדראקו נישק אותו, וזה הדאיג אותו. הדאיגה אותו גם העובדה שזה מדאיג אותו, כי זה לא היה אמור להדאיג אותו. הוא היה אמור לשמוח, בגלל שהוא אמר לדראקו לעוף לו מהחיים וזה מה שדראקו עשה. 

אבל הוא לא שמח. הוא לא היה שליו. הוא היה מודאג ואומלל והוא הרגיש רע שפגע בדראקו ככה. 

זאת כנראה הסיבה שמצא את עצמו בדרך למרתפים. 

הוא אפילו לא שם לב שהוא הולך לשם הוא- 

שקר. 

הארי ידע שהוא יורד למרתפים. הוא ידע שהוא יורד לשם והוא ידע שהוא הולך למצוא מישהו שיגיד לו אם דראקו נמצא שם והוא ידע שהוא הולך להתנצל בפני דראקו, או לעשות משהו, פשוט לא היה לו הכוח להסתובב ולעלות במדרגות וללכת למקום אחר. 

הארי לא אהב את עצמו במיוחד לאחרונה. 

הוא שם לב לדרך בה הוא מתנהג לאנשים אחרים, ולמרות שהיא הייתה דיי בסדר, -כולם מתחרפנים לפעמים,- היא נראתה לו ממש נוראית. איך שדיבר אל דראקו. איך שנפרד מג'יני במלחמה, איך שצרח על רון והרמיוני בשנה החמישית שלהם בכיכר גרינוולד מספר 12. הוא אמור להיות בן אדם טוב. הוא אמור להיות גיבור.  הוא היה… 

הוא פשוט- הוא הרגיש כל כך כלוא בתוך עצמו, חנוק בסופת המחשבות שלו, בכותלי המוח שלו, עמוק בפנים, שקוע. הוא לא יכל לברוח. הוא לא יכל לברוח. אי אפשר לברוח מהמוח של עצמך- אי אפשר לברוח מעצמך. אי אפשר לעזוב את הגוף שלך ואת המוח שלך ולעבור לחיות בתור מישהו אחר. אין טעם לנסות בכלל- הוא תמיד יהיה הוא, הוא תמיד יהיה עצמו, גם אם הוא כבר לא יהיה הארי פוטר. הוא לא יהיה מבקר במוח אחר, הוא יהיה המוח הזה. וכשנמצאים בתוך זה- אין מפלט. אין שלווה. אין שלווה בשום מקום. הוא ידע שדראקו מאלפוי יודע את זה. הוא ידע שדראקו מאלפוי יודע את זה בגלל שדראקו מאלפוי אמר לו את זה. 

כשהם דיברו. לפני. 

אבל דראקו מאלפוי לא יודע שהארי יודע. 

דראקו מאלפוי לא יודע שהארי יודע בגלל שהארי דחף אותו ממנו וצרח עליו,

רק בגלל שהמחשבה שיש עוד מישהו כזה הבעיתה אותו.

נו, וגם בגלל הנשיקה.

תגובות. 

תגיבו.

זו החובה שלכם כקוראים. 

הפרק הקודם		הפרק הבא