ההמשך למגיסטריום

פרק 9

מקס הספיק להשלים עם טום אבל הוא ותום לא הסכימו להיות יחד בחדר יותר משלוש שניות לא משנה כמה אנשים היו בחדר.

מקס נעץ את המזלג שלו בפסטה ושיחק בה

"מקס, לא משחקים עם אוכל"

מקס עזב את המזלג וזה נחת על השולחן בקול 'דינג', הוא היה כה מוטרד שלא הכניס פירור לפיו

"מקס, מה קרה לך?" שאלה טמרה

"אמא, פגשתי את רייבן" אמר מקס

טמרה נראתה מופתעת "ו… היא הבהילה אותך?"

"בהתחלה… היא הבטיחה לי את ההשגחה שלה" סיפר מקס

"היא נאמנה, מקס, גם לי ולאבא שלך היא הבטיחה את ההשגחה שלה תראה, אנחנו עוד בחיים" היא עודדה אותו

"תספרי לי את הסיפור שלכם?"

"רייבן תספר, היא טובה בסיפורים" ענתה טמרה

רייבן! בואי

להבה קטנה נכנסה דרך החלון, טמרה מיהרה אליה ולקחה אותה עם מחתה, היא הניחה אותה באח המלא עצים, רייבן התגבשה והתיישבה בתוך האח

"שלום"

"רייבן…" דמעות זלגו על לחייה של טמרה

"טמרה? הי, אחות, נורא השתנית, הייתי בוכה אבל את יודעת שזה בלתי אפשרי" אמרה רייבן

"רייבן, זה מקס"

"אה, מקס, שלום" אמרה

"תוכלי לספר לי איך ארון אבד?"

"אוי, זה סיפור מצחיק, כשהוא היה קטן הוא הלך ליער לקטוף תותים, הוא נאבד, כשהורים שלו מצאו אותו הוא סיפר שרצה להביא את התותים לסבתא ואז פגש זאב גדול ומפחיד ו-"

"רייבן, הוא מתכוון איך קאל-"

"שלום, חבר'ה" קאל נכנס לחדר

"קאלם, בא, שב אני בדיוק מספרת את הסיפור" אמרה רייבן

קאל התיישב

"אחרי שאלכס אמר לקאל שהוא צודק הוא…".

מקס נשאר בסלון אחרי שכולם כבר נרדמו, הוא ראה את רייבן יושבת עצובה על האח

"רייבן?" אמר

"מה?"

"את נראית לי עצובה, תני לי לעזור לך" אמר מקס

"זה בלתי אפשרי, מקס, אני עשויה מאש" אמרה רייבן

"אם לא תאמיני בוודאי שזה לא יהיה אפשרי" אמר מקס

"אתה כזה תמים." היא קבעה בעצב

"מה קרה?" שאל מקס

"אתה יודע, לפעמים אני מתגעגעת לעשות דברים בלי האש שלי… נגיד… לגעת בדברים מבלי לשרוף אותם" אמרה רייבן

"את באמת לא ידעת שאחותך התחתנה?" שאל מקס

"לא" ענתה בעצב "מאז שהפכתי לנבלעת המשפחה שלי ניתקו אותי מהם, הם חשבו שאני בושה למשפחה העשירה והמושלמת שלהם"

"אמא שלי בטוח לא!" אמר מקס

"אמא שלך לא עשתה עם זה משהו… אבל היא הייתה ילדה קטנה, היא הייתה הראשונה ליצור איתי קשר בשביל שאעזור לה… אתה יודע? לפעמים אני מרגישה שמנצלים אותי" אמרה רייבן

"אני לעולם לא אנצל אותך, את נשמעת דודה דווקא די כיפית" עודד אותה

"תודה… מקס?"

"מה?" שאל מקס

"אתה חושב שאם תכיר אותי לחברים שלך הם יחטפו שוק?" שאלה

"לא יודע…" ענה "אם את רוצה אפשר לנסות, אולי הם יהיו דוממים, אבל אני יודע להעיר אותם"

"עכשיו?" שאלה

"אם לא עכשיו אי מתי?" שאל מקס.

מקס התגנב לחדר של טום, טום ישב וקרא ספר

"טום" אמר מקס "תכיר, זאת דודה שלי"

רייבן נכנסה וטום התקשח, מקס התקרב אליו ולחש באזנו

"פיצה, טוסט, פלאפל"

שום דבר, מקס לקח מידיו את הספר

"מצטער, חבר, לא השארת לי ברירה", הוא הניף אותו וחבט בראשו של טום

"איה!" צווח טום והתעורר "דודה שלך נבלעת?"

"כן, זה מגניב!" אמר מקס

"מגניב!!! ואתם יכולים לעשות דברים מגניבים?" שאל "כאילו, יחד?"

"בטח, אני האחיין שלה, למה לא?" שאל מקס

"בסדר" אמר טום

"בוא נלך עכשיו לתום" הציע מקס

"אני עייף" טום פיהק פיהוק מזוייף

"טוב, נו" מקס גלגל עיניים ויצא בעקבות רייבן,

רייבן נראתה מוטרדת כל הדרך

"רייבן? את בסדר? את לא מרגישה טוב? אם כן אנחנו יכולים לחזור הביתה ואני אביא לך שמן ועצים" אמר מקס

"לא, מקס… זה פשוט… כשהלכנו לטום… בטעות התנגשתי בך…" אמרה רייבן

"איפה?!" נבהל מקס

"פה" היא הצביעה על זרועו,

מקס הפשיל את שרוולו, זרוע בריאה ושלמה נגלתה, מקס פער את עיניו

"מה זה?!" שאל בפחד

"מקס… יש אגדה שחייבים לספר לך" אמרה רייבן

"א… אני מקשיב" אמר מקס ההמום

"כל אלף שנים הטבע בוחר ארבעה בני אדם… כל אחד מקבל כוח נוסף: אחד חסין בפני אש, אחר נושם במים ויודע לשחות ברגע שנוגע בהם, שלישי יכול לעבור באדמה ודרך קירות ורביעי יכול לעוף ולשלוט באוויר, ארבעת היסודות, אחרי שני אלפים כאלו נבחר עוד אדם: הוא והכאוס כמעט אותו הדבר, אומרים שעד עכשיו הכוח החמישי רק גרם צרות, מדענים מנסים לתור את הבעייה אבל כעת נראה שהיא דווקא יותר מחמירה, אומרים שאלכס היה בעל כוח חמישי אבל זה לא הגיוני אם אתה חסין אש, מקס, אתה מוכרח להיזהר! מישהו מנסה להרוג אותך… ואני יודעת מי".

הפרק הקודם