כשאהבה ותיעוב נפגשו לראשונה

תהנו בננות!!!

פרק -11-

סופי התעוררה למחרת בבוקר עם חיוך ענקי על פרצופה. אחרי שארתור הציע לה לצאת איתו, הם התחילו להתנשק, עוברים ישר לנשיקות צרפתיות. הם התחבאו באחד הכיתות. רק בשעת לילה מאוחרת, סופי נעמדה ואמרה שהם צריכים לחזור.

"נתראה מחר, גברתי?" שאל ארתור והסתכל עליה בחיבה.

היא הנהנה בראשה והתחילה לצעוד חזרה, אבל היא לא הספיקה לזוז כמה צעדים כי ארתור משך אותה אליה והם עמדו פנים מול פנים.

"ארתור, אנחנו צריכים לחזור," אמרה סופי בצחקוק קל.

הוא חייך ואמר, "לילה טוב, גברתי." הוא נשק למצחה של סופי ושיחרר אותה בעדינות.

"לילה טוב, אדוני," אמרה סופי בחיוך. היא קדה קידה קלה ויצאה מהכיתה לעבר חדרה שבמעונות.

היא זכרה שהגיעה כמרחפת לתוך המועדון. היא התיישבה על הספה ונאנחה באושר, כעבור כמה דקות שבהן ישבה שם בשקט, היא עלתה לחדרה, החליפה לפיג'מה והלכה לישון עם חיוך על הפנים.

"סופי," שמעה לפתע את קולה של ג'ניפר וכעבור רגע היא הרגישה כרית מתנגשת בראשה.

"אאו," אמרה סופי בתוכחה והסתכלה על ג'ניפר. "בשביל מה זה היה?"

"להעיר אותך מהחלום המטופש שאת תקועה בו," אמרה ג'ניפר. היא עמדה באמבטיה, מצחצחת שיניים. כעבור כמה שניות היא יצאה מהחדר ועמדה מול סופי בעמידת מפקד.

"ג'יי, אני חושבת שאני עדיין בתוך החלום," אמרה סופי באושר.

למשך כמה רגעים ג'ניפר נעצה בה מבט מבולבל ואז היא התחילה לחייך וצרחה ברחבי החדר, "הוא הזמין אותך לצאת איתו!"

היא התיישבה ליד סופי על מיטתה, "מה הוא אמר? מתי זה קרה? איך-"

"רגע, אני אענה לך על הכול," אמרה סופי בחיוך, קוטעת את רצף דיבורה של ג'ניפר.

ג'ניפר הסתכלה עליה בציפייה וסופי סיפרה לה הכל.

"איזה רומנטי," אמרה ג'ניפר כשסיימה.

"אני יודעת, נכון?" אמרה סופי והסתכלה על ג'ניפר בעיניים נוצצות.

הם ישבו אחת מול השנייה, כל אחד למחשבתה. לבסוף אמרה סופי, "טוב, צריך להתארגן. אני לא יכולה לגרום לו לחכות, נכון?"

ג'ניפר הסתכלה על סופי בחיוך ואמרה, "אני כל כך שמחה בשבילך."

סופי הנהנה ונכנסה לתוך חדר האמבטיה להתארגן. כעבור חצי שעה שתיהן היו מאורגנות לצאת. ג'ניפר הסתכלה על סופי במבט קפדני, צקצקה בלשונה ואמרה לבסוף, "לא את צריכה לפזר את השיער בצורה כזאת," והיא התקרבה לעבר סופי המבולבלת. היא פיזרה את שיערה ואספה אותו בקליפס לקוקו שקר.

"זהו, עכשיו את נראית יפה," אמרה בחיוך.

סופי הסתכלה על עצמה במראה וחייכה כשראתה את התוצאה. פניה היו סמוקות מעט מהאיפור ששמה על עצמה.

"את נראית יפה מאוד," אמרה המראה. "זה בן?"

סופי הנהנה במבוכה. "טוב, כמו שאמרת לא כדאי שתגרמי לו לחכות, נכון?"

היא הנהנה בראשה והיא וג'ניפר יצאו מהחדר.

ובדיוק כמו אתמול ארתור עמד בפתח הדלת, מחכה לסופי שתגיע.

"בוקר טוב," אמר בחיוך ונשק קלות לשפתיה.

היא  כרכה את זרועותיה סביבו ואמרה, "נהדר."

"סופי, אני אלך ואני אשאיר אתכם לבד," שמעה סופי את קולה של ג'ניפר. היא הסתכלה על ג'ניפר שקרצה לה וצעדה לעבר האולם הגדול.

היא הסתובבה לעבר ארתור ואמרה בכעס מעושה, "אתה רואה, עכשיו ג'יי הלכה לה לבדה."

הוא חייך ואמר, "אז שאני אלך?" שאל וצעד צעד אחד אחורה.

"לא אמרתי את זה," אמרה והתקרבה אליו חזרה.

"אז מה את רוצה שנעשה היום?" שאל ארתור בחיוך.

"מה אפשר לעשות היום?" שאלה בחיוך. "אי אפשר לצאת מבית ספר."

הוא חייך חיוך מסתורי ואמר, "עוד נראה."

היא הסתכלה עליו בחיוך חשדני ואמרה, "ארתור!"

הוא צחק ואמר, "בואי, אני גווע ברעב." והם צעדו שלובי זרועות לעבר האולם הגדול.

כשנכנסו ארתור נעצר ואמר, "סליחה, גברתי." אמר ונשק קלות לשפתיה של סופי

היא חייכה ואמרה, "נתראה בשיעור תולדות הקסם היום."

"כמובן," אמר.

היא חייכה וצעדה לעבר שולחן הבית שלה. כבר מרחוק היא ראתה את ג'ניפר אוכלת את ארוחת הבוקר שלה.

"בוקר טוב," אמרה סופי והתיישבה ליד ג'ניפר. היא לקחה טוסט והתחילה לאכול בשתיקה.

"... אבל זה יותר מידי, מקגונגול תהרוג אותנו אם זה יוודע לה," שמעה סופי את קולו של דון.

"מה אתה דואג, היא בחיים לא תעלה על זה שזה היה אנחנו, והיא לא יכולה להאשים אותנו בלי הוכחות," שמעה סופי את קולו של דניאל וכעבור שנייה הם התיישבו אחד ליד השני מול סופי וג'ניפר.

"בוקר טוב," מלמל דניאל ולקח מהמגש בייקון וביצה.

"על מה אתם מדברים?" שאלה סופי בסקרנות.

דניאל הסתכל עלייה כאילו זה הפעם הראשונה שהוא רואה אותה ואז אמר בחיוך, "קדימה, סופיה, איך את יכולה לשכוח. עוד שבועיים ליל הקדושים, אני מופתע שמקגונגל עוד לא הודיעה על כך."

היא זכרה את הפעם האחרונה  שדניאל הצליח להערים עליה. היא הייתה בחדרה והתכוונה ללכת לישון. היא הורידה את השמיכה ולבהלתה הרבה, שלד מדבר ורוקד הגיח מהמיטה והתחיל לרקוד סטפס ולשיר את שירי ליל כל הקדושים.

במשך כמה ימים דניאל לא היה יכול שלא לצחוק כל פעם שראה את פרצופה של סופי. היא לא ידעה וככל הנראה לעולם לא תדע איך הוא הצליח להגניב את הבובה לחדרה ועוד לוודא שזה נמצא אצלו מוסרט במסרטה של קוסמים.

היא אמרה לעצמה שהשנה היא לא תיתן לדניאל להתל בה שוב ולכן התכוונה ללכת אחרי השיעור בשינוי צורה לבקש ממקגונגל שתגביר את אבטחת הקסם במגורי הבנות. היא הסתכלה על דניאל שנעץ בה מבט מוזר. "מה?"

הוא התנער ממחשבותיו ואמר במהירות, "כלום."

היא הסתכלה עליו בחשדנות ואמרה, "אם תעז להפחיד אותי השנה אני נשבעת לך שאתה תצטער על הרגע שנולדת."

הוא חייך חיוך רחב ואמר, "אוה, אני אצפה לזה בקוצר רוח."

היא הסתכלה עליו במשך כמה שניות בכעס ואז המשיכה לאכול בשתיקה.

"אז מתי נעשה את זה?" שמעה סופי את דון שואל.

היא הרימה את מבטה מצלחתה וראתה את דניאל מסתכל עליה בחיוך. "מנסה להאזין לשיחות שלא שלך? ילדה רעה," ונגע קלות באפה בעזרת אצבעו.

היא נסוגה ממנו בגועל ואמרה, "אל תיגע בי."

היא נעמדה בכעס אמרה בכעס, "אני הולכת." ועזבה את האולם.

דניאל הסתכל על סופי עוזבת את האולם בכעס ואז ראה שדון וג'ניפר מסתכלים עליו במבט מרחם. "מה?" שאל בהתגוננות.

הם נאנחו וחזרו לאכול.

הפרק הקודם		הפרק הבא