הדור השלישי

אני בשוונג!!!
תהנו!!!

ירדנו למטה,מאושרים עד אין כץ מהתוכנית שלנו.
"עם יורשה לי לשאול,"שאלה ג'יני בארוחת הבוקר-הארי כבר יצא לעבודה."מדוע אתם מחייכם ומאושרים כל כך?"
לא ידעתי מה לענות,אז ג'יימס הציל את המצב,"אנחנו פשוט מתים לחזור להוגוורטס,אמא,"הוא אמר,ונגס בסנדווייץ' עם חומוס(איזשהו ממרח סמיך שבא מארץ ישראל-אחד מעובדי משרד הקסמים הביא אותו להארי במתנה,וזה נורא טעים).
"כן,אני מבינה אתכם,"אמרה ג'יני.היא כבר הייתה לבושה-היא פירקה את הפקעת הרגילה שלה,ופעם ראשונה ראיתי את שערה המדהים ביופיו-למרות כמה שינויים-צבע לבן ביצבץ בכל מיני מקומות.
אבל השיער היה ארוך,שופע ובוער,בעיקר.
השתמשנו באבקת פלו כדי להגיע להוגוורטס.אני הייתי אחרונה,אחרי ג'יימס.
הגענו למשרדה של פרופסור מקגנוגל,המנהלת.כמה טוב היה להיות בהוגוורטס,שוב.
ג'יני ישבה על הכיסא מיד.מקגנוגל חייכה אלינו-אליי,בעיקר."ברוך שובכם להוגוורטס.ג'ינברה,"היא פנתה אל ג'יני-לא ידעתי שזהו שמה המלא.שם נחמד.כמו של גברת."את מוזמנת להיפרד מג'יימס ומאמיליה."
היא יצאה מן החדר.מיד התחלתי להמטיר תודות על ג'יני.
"אני...את לא יכולה לתאר לעצמך כמה אני מודה לך-"
"זה בסדר,את תמיד מוזמנת לבוא ולבקר אצלנו,"היא חייכה אליי חיוך כאוב."למרות שזה מה שנראה לא שהולך לקרות..."היא צחקה קלות,והביטה על ג'יימס.
הסמקתי כשהבנתי למה היא התכוונה."תודה,בכל אופן,על הכל.אני לא אשכח את זה לעולם."
ג'יני חייכה אליי בטוב לב.
"ג'יימס?"היא פנתה אליו."תתחיל להתנהג יפה,או שתסולק מהוגוורטס לצמיתות.אבא שלך יגיע עוד מעט,אנחנו צריכים לדבר עם מינרווה בנושא...בנושא...בנושא אחיך."היא לא ידעה לומר מילה אחרת.
ג'יימס השפיל את מבטו,מבויש.
"אויש,מה אני מקשקשת?"נאנחה ג'יני וחיבקה את בנה הבכור."העיקר שאתה בסדר."
ג'יימס הווריד כשג'יני נישקה את לחיו.גיכחתי קלות.
"שלום,"קראה ג'יני כשיצאנו ממשרדה של מקגנוגל.
הלכנו לכיוון המעונות של גריפנדור,שם קיבלו אותנו במחיאות כפיים ובשלל בקבוקי בירצפת.יורין קפצה עליי בחיבוק,ואף נישקה לי את הלחי.
"אוי,אמיליה...כל כך הדאגת אותי!"היא אמרה באוזני."שמעתי איפה היית...אני לא יכולה לתאר לעצמי כמה השתגעת כשג'יימס היה איתך באותו בית,"היא הסתכלה עליי והביטה בי הרחמים.
אבל שיחררתי צחוק משוחרר.כמה טוב להיות בבית(השני שלך,בכל אופן)!
"כן...טוב...בקשר לזה..."אמרתי,ואז ג'יימס צעק,"שקט!"וחבדר המועדון הושלך הס.
"טוב...יש לנו חדשות,"התחיל.
"חדשות גם טובות וגם רעות,"הוספתי.ג'יימס הבין למה התכוונתי כשאמרתי חדשות רעות וחדשות טיובות.
"טוב...אז החדשות הטובות הן..."אמר,ואני השלמתי אותו:
"אני וג'יימס...ביחד.חברים."אמרתי.
כולם הביטו בנו כאילו סיפרנו בדיחה ממש גרועה.יורין הביטה בי כאילו נפלתי הרגע מהירח.
"כן,טוב...זאת אמת,"משך ג'יימס בכתפיו."והחדשות הרעות הן..."
"שאלבוס סוורוס פוטר עבר לצד השני.לצד האפל.יש עוד לורד אחד."השלמתי אותו בשקט.
זה היה כבר יותר מדי בשביל כולם.כשהסתכלתי על מה שאמרתי במבט ראות שלהם,הבנתי אותם.שני דברים הדברים הכי לא הגיוניים בעולם:אני וג'יימס חברים,למרות שבפעם האחרונה שהיינו פה יחד צרחתי עליו שהוא כלב מצורע ושהתגלגל בערימה של גללים.לורד רע שני הגיע,מה שנראה עוד יותר לא הגיוני-הם בטח חושבים שאני משוגעת ברמות היסטריות.אני וג'יימס.
אפשרי.
עוד שהבן של הארי פוטר העוזר של הלורד הזה-
עוד יותר אפשרי שהם יחשבו שאני וג'יימס נפלנו על הראש.
אז...איך גורמים להם להאמין?

הפרק הקודם		הפרק הבא