קתרינה

כל הפרקים הם מנקודת המבט של קתרין אלא אם כן אני כותבת אחרת..

*****************************************************

חלמתי חלום.

חלום שנראה כאילו הוא לקוח מעידן אחר.

אני הייתי שם והייתה לי שמלה תפוחה עם מחוך והכל כמו שלבשו בתקופה של דודה קתרינה דוד אדוארד ודוד ויליאם.

הייתי בתוך אולם נשפים שבאופן מפתיע נראה כמו האולם בביתנו, הבית שבו כל דור במשפחתי גר בו (מהצד של אמא).

הייתה לי שמלת כתפיות אדומה צמודה עד קצת מעל המותניים ומשם מתרחבת, כמו השמלות של הנסיכות מסיפורי האגדות.

השיער השחור שלי היה פזור סביב כתפי בגלים, וכמו בדרך כלל הקצוות בצבע הברונזה שמופיעים בו לפעמים לא היו בו.

בקצוות של השמלה היו עיתורים בצבע לבן.

לצווארי ענדתי מחרוזת פשוטה עם תליון קטן מזהב שעליו יש אריה אבל התליון נפתח ובתוכו היו חקוקים שני ראשי תבות של שמות והם:

גס"פ

קא"פ

אחד מהם זיהיתי והוא: קא"פ- קתרינה אן פירס

את השני לא זיהיתי.

לאוזני ענדתי עגילי זהב עם אבני אודם, שעל רקע עורי החיוור נראו כמו שתי טיפות דם.

בכללי נראיתי כמו שאני נראית היום חוץ מהלבוש והתכשיטים, לא זכרתי שיש לי עגילים כאלה או שרשרת כזו.

האולם היה מקושט לכבוד חג המולד, המקום היה כל כך מקושט שפשוט נשביתי בקסמיו.

לצידי רקד בחור בן גילי עם טוקסידו שחור שיער חום פרוע ועיני אגוז שסוחפות אותי תמיד.

לא יכול להיות, ברור שזו פנטזיה עכשיו הבנתי מהם ראשי התבות בתליון ומאיפה קיבלתי אותו.

קיבלתי אותו מג'יימס סיריוס פוטר.

ברור שזה חלום, הרי הוא אפילו לא שם עליי הוא שונא אותי.

הבן הבכור של הארי פוטר שכלפיי חוץ הפגנתי כלפיו יחס קר כמו שהוא מפגין כלפיי כי לא רציתי לחשוף את ריגשותיי.

הבן שניסיתי לשכנע את עצמי שאני שונאת.

הבן הזה רוקד איתי, אוהבת אותי.

אבל זה רק בחלום שלי הרי בן כזה שייך לבנות כמו סשטיה הזנזונת פרל.

בנות שאפילו ילכו עירומות לפני כל בית הספר אם זה מה שצריך לעשות בישבילו.

רגע מה אני אומרת.

אני לא קוויטרית!

אני פייטרית!

או לפחות זה מה שכולם אומרים לי...

אני בחורה שיכולה תוך 3 שניות לשתק אותך והכוונה היא ללחימה פיזית אמיתית ולא ללחימה בכמה קללות וקסמים.

אני בחורה שיכולה להתחמק מכל מהלך תוך כדי ריקוד, ריקוד החיים אנשים קוראים לזה.

אנשים ניסו אבל מתו בדרך, אבל לא אני הדמפירית הראשונה לבית פוסידון.

אבל באותו הרגע שחזרתי לפנטזיה שלי הכל התערפל ניהיה שחור הרגשתי מחסור באוויר כאילו אני מתחת למים.

הכל נשמע כל כך מעומעם.

הפרק הקודם		הפרק הבא