מכשפה מתחילה

כמה הערות קטנות:

1. הפרק מוקדש להרמיוני גריינג'ר (כיום וויזלי) היקרה שלנו, אשר חוגגת היום (19.9) את יום הולדתה ה-35. בואו נריע לה כולנו ונמחא לה כפיים! *מחיאות כפיים סוערות* מזל טוב, הרמיוני!

2. בטעות פרסמתי את הפרק הזה פעמיים. הפרק הזה והפרק הבא הם אותו אחד. אנא התעלמו. הגשתי בקשה למחיקת אחד הפרקים, ואני מקווה שהיא תיענה בקרוב.

קריאה מהנה!

"נו? מה את אומרת... עלינו?" הארי הביט בנערה שישבה לצידו, והיא החזירה לו חיוך רחב. הוא התקשה להאמין שזהו, החיפושים של הרמיוני אחרי אחותה נגמרו.

שעת הערב המוקדמת הייתה נעימה לשהייה בגינתם של הזוג וויזלי. הארי ואיימי ישבו על ספת הקש, בעוד ג'יני, רון והרמיוני מולם והילדים צוחקים ומתרוצצים ברחבי הבית.

"אני המומה." איימי צחקה. "מה אני אמורה לחשוב עליכם? אני לא מכירה אתכם."

"שמענו עלייך הרבה," אמרה ג'יני בחיוך, ואיימי הבחינה בכך שהרמיוני סמוקה ואדומה. האישה המתולתלת חייכה חיוך נבוך לעבר אחותה הצעירה, ואז פנתה לעבר ילדיה.

"רוזי!" הילדה ניגשה אליהם, חיוך על פניה. הרמיוני ליטפה את זרועה.

"מישהו דופק בדלת," אמר רון לבתו. הרמיוני הביטה בו, מופתעת. "אנחנו חושבים שאלה סבא וסבתא. תוכלי ללכת להכניס אותם?"

הילדה נכנסה בחזרה לבית בריצה. הרמיוני חייכה אל איימי, אשר הביטה בה בשאלה.

"הזמנו את ההורים שלי לביקור," הסביר רון, כשהבחין בהבעתה המבולבלת של הנערה. "הם להוטים לפגוש אותך."

איימי חייכה במבוכה; היא לא הייתה רגילה לתשומת הלב אשר עטפה אותה.

"רוזי!" הצעקה הנלהבת נענתה בפרץ צחוק ממושך. האנשים אשר עמדו בכניסה לבית החליפו ביניהם דברים לא מובנים לחבורה אשר ישבה בחוץ. שאר הילדים עצרו את משחקם המשעשע, ניגשו אל הוריהם והתיישבו על ברכיהם. איימי סימנה לג'יימס, המבוגר ביניהם, להתקרב אליה. הוא התיישב בינה לבין אביו.

"אני חושב שגם ביל ופלר פה, עם לאויס ודומיניק," אמר רון, אשר הקשיב לבליל הקולות. "ואולי גם... ג'ורג' ואנג'לינה?"

"אני חושבת שאתה צודק," אמרה הרמיוני, שהקשיבה גם היא. היא קמה על רגליה, ונכנסה בחזרה לבית.

"הרמיוני, יקירה!" נשמע קול חם ואוהב מתוך הבית, ולאחר רגע הרמיוני יצאה בחזרה החוצה, אוחזת את ידה של רוז ומלווה בקבוצת אנשים. היא חייכה אל איימי, אשר בהתה בה בהפתעהף בעוד האורחים מתיישבים להם להנאתם ברחבי הגינה.

"את איימי?" האישה הייתה בעלת מבטא צרפתי קל. איימי מעולם לא ראתה אישה יפהפייה כמוה. היא הנהנה.

"אני פלר." האישה הושיטה את ידה לעבר איימי, וזו לחצה אותה. "וזה ביל."

איימי הביטה בגבר המצולק שישב לצד פלר, והנהנה לעומתו. הוא הניד בראשו בחזרה.

קרובי משפחתה הוצגו בפניה, אחד אחד. איימי כמעט הסתחררה מרוב שמות. היא כמעט שכחה שגם את הארי, רון וג'יני פגשה רק מוקדם יותר באותו היום. נדמה היה לה שהיא מכירה אותם כבר שנים רבות.

השיחה עברה בנעימים. איימי גילתה שפלר היפהפייה עובדת כדוגמנית, ולא הצליחה להסתיר את התפעלותה. היא זיהתה מיד את ג'ורג' ואנג'לינה וויזלי, והקשיבה בשקיקה לסיפוריהם על תקופת לימודיהם בהוגוורטס, בה שיחקו שניהם בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור. בסתר ליבה היא קיוותה להתקבל אף היא לקבוצת הבית שלה.

"תה?" הרמיוני קמה על רגליה, וניגשה לעבר המטבח. הנוכחים התלהבו מההצעה, והחלו לפרט בפני האישה המתולתלת את בקשותיהם: פלר ללא תוספת סוכר, רוקסאן ללא חלב וג'ורג' עם לימון. איימי פירטה בפני הרמיוני את בקשתה, ופנתה בחזרה לפטפט עם ג'ורג' ואנג'לינה, אשר סיפרו לה באותו רגע על שנתם השביעית, בה אנג'לינה מונתה לקפטן הקבוצה. אנג'לינה הקניטה את הארי על כך ש"הבריז" מאימוני הקבוצה, והוא עטה הבעה נעלבת ופנה בחזרה אל אשתו.

"הארי? אתה יכול לבוא לכאן רגע?" הרמיוני הגיחה בחזרה החוצה, חיוורת. הארי העיף בה מבט ונכנס בעקבותיה לתוך הבית. איימי, רון וג'יני עקבו אחריו, בעוד האחרים רק מלווים אותם במבטים מודאגים.

"תראה, הוא פשוט נחת כאן." עד שהרמיוני החוותה בידה לעברו, איימי לא הבחינה בשונר הכסוף אשר עמד בקרבתה. היא נרתעה מיד לאחור, מבוהלת.

"הוא נראה כמו הפטרונוס של קינגסלי," אמר הארי, מהורהר. דבריו הפתאומיים של השונר קטעו את מחשבתו.

"הם באים."

הפרק הקודם		הפרק הבא