האהבה חזקה מן המוות

עוד פרק... ושוב הוא עשה לי בעיות, לכן זה רק היום...

טוב, הנה. 

הם ישבו במכונית של הארי. הארי במושב הנהג, שפתיו קפוצות והוא מביט פעמים רבות לג'יני, שישבה כשראשה מורכן ושערה מכסה אותו. במושב האחורי ישבו הילדים- אלבוס, שישב צמוד לחלון בהבעה כועסת בהחלט, משתדל שלא להסתכל על לילי שישבה לידו, ידיה לחוצות בין רגליה, ראשה מורכן, שערה מונף מעבר לכתפה ודמעות סוררות זולגות לעיתים קרובות מעיניה. לידה ישב ג'יימס, שהביט בה הרבה- הרבה יותר מדי, אבל היא לא שמה לב לכך. בכלל לא היה אכפת לה מכלום.

המכונית עצרה בחריקה מול ביתם. אלבוס קפץ מהרכב בהקלה, פתח מיד את הפגז' והוציא את מזוודתו, והחל לגרור אותה לכיוון הבית. לילי יצאה באיטיות אחריו, משכה את המזוודה שלה מהפגז' וניסתה לסחוב אותה לבית. ג'יימס מיד קפץ ומשך אותה ממנה.

"מה יש?" שאלה לילי בתמיהה.

"אני אח שלך, לא?" ענה ג'יימס בחצי הדרך לבית. "מותר לי לעזור לך מדי פעם, כן?"

"תודה ג'יימס." היא רדפה אחריו. כשהשיגה אותו, אמרה: "בפעמים כאלו, ממש נחמד להיות אחותך." אמרה לילי. ג'יימס נעצר.

"את יודעת שאני אמור להיעלב מזה." חייך ג'יימס. לילי הביטה בו בבלבול רגע, ואז חייכה. "אויש, אני מצטערת. אבל, אתה יודע, כשאתה טומן את הראש בספר ולא אומר כלום זה לא כל-כך נעים להיות אחותך..."

"כן, כן, הבנתי. סתם צחקתי איתך קצת." אמר ג'יימס, מתפעם מהרושם שתרם החיוך לפניה. היא נראית כל-כך שונה ככה! הרבה יותר יפה מאשר ההבעה העגומה שהייתה שרויה בה כל הדרך הביתה.

'אני לוקח על עצמי לשמח אותה.'. החליט ג'יימס. 'כמו שאמרתי, אני  אח שלה, ומותר לי לעזור לה מדי פעם.'

"מה הדבר שהכי מפחיד בנות ים?" שאל ג'יימס את לילי יום אחד.

"אמ... הדיונון הענק?" היססה  לילי.

"לא." אמר ג'יימס. "לחש הבצורת."

לילי צחקה מעט, וחזרה לספרה. ג'יימס הביט בה לרגע, ואז הניח את ידו על הספר. "נו, באמת, לילי." אמר בתחינה. "תפסיקי לקרוא, ותדברי קצת! אחיך המסכן..." הוא הפסיק, מתלבט איך להמשיך.

"אחי המסכן מה?" הרימה לילי עיניים תוקפניות קצת מהספר.

ג'יימס התיישב על כורסא מולה. "תקשיבי, ליל." הוא אמר בשקט. "אני בדעה אחת עם הוגו."

"מה דעה? מה הקשר פה דעה?" לילי קמה ופניה אדומים. "מה אתה מנסה, ג'יימס?"

הוא לא התרשם במיוחד. "תקשיבי קצת! נכון הוגו חבר של סקורפיו?"

לילי החווירה בבת אחת, זינקה ואטמה את פיו של ג'יימס.

"אתה מטומטם?" לחשה לו בהיסטריה לתוך אוזנו, בעוד הוא מנסה, ללא הצלחה, לדבר מבעד לידה. "אתה יודע מה אמא תעשה לנו אם היא תשמע דבר כזה? היא תנתק איתו כל קשר, ולי יהיו פחות סיכויים לממש את האהבה שלי לסקורפיו."

"מה זאת אומרת לממש?" שאל ג'יימס, מסיר בכוח את ידה של לילי מעל פיו.

"כאילו... לא יודעת איך להסביר את זה, אבל אל תצעק את השם של הוגו וסקורפיו ביחד!" לחשה לילי בזעם. "הוגו תכנן לדבר איתה על זה. היא לא תסכים לדבר איתו אם היא תבין שהוא שליח של סקורפיו!"

"נניח שהבנתי." מלמל ג'יימס.  לילי קיפלה את רגליה בהפגנתיות וכיסתה את פניה בספרה.

הארי ישב בסלון עם הנביא היומי פתוח על ברכיו. הוא לא קרא בו. יותר מדי מוטרד היה מכל מה שקורה בבית שלו.חג נורא כזה עוד לא היה; ג'יני מסתובבת בהבעה מיוסרת כמו לא יודע מה, לילי משוטטת כמו אלה טרגית ומשתדלת להתחמק מג'יימס, שכל הזמן מנסה להצחיק אותה, ואלבוס לא מדבר עם אף אחד ועסוק בלהתבודד ולכתוב מכתבים ארוכים לרוז וויזלי. זה לא יכול להמשך ככה!

הוא ניגש לחלון, פותח אותו ומאפשר לרוח הקרירה לבדר את שערו השחור עדיין. איך כך אירע לו, איך?!

לפתע הוא שמע קול חנוק מבכי. קול דק, רועד. קולה של לילי.

"אבל אמא! את בכלל לא מכירה אותו. מעולם לא דיברת איתו, מעולם לא שמת לב בכלל לקיומו! הוא הרבה יותר נאה מאבא שלו, עדין, מקסים...אין לך חתיכת מושג!"

"אבל יש לי מושג די טוב על אבא שלו." אמרה ג'יני בשקט.

"אבל הוא ואבא שלו שונים, אמא!" אמרה לילי. "אני ואת דומות בול בחיצוניות, אבל באופי שלי- אני שונה לגמרי! וגם אלבוס ואבא! הם לא זהים, כן?! בחיצוניות, אבל בפנימיות לא!"

"יש בהם גם דמיון פנימי מסוים, והוא מדאיג אותי." אמרה ג'יני, עדיין שקטה.

לילי נאנחה, ואשד של דמעות שוב פרץ מעיניה. היא מחתה אותם במהירות ואמרה: "אי אפשר לקבוע דברים לגבי מישהו רק בגלל אבא שלו. זה כמו שאני אגיד שג'יימס הרג את וולדמורט רק כי אבא שלו עשה את זה. אמא, זה שיא המגוחך! וחוץ מזה, למה אכפת לך מזה? הרי אבא מסכים, ולאבא הוא עשה הרבה יותר צרות מאשר לך!"

"אה, כן?"

ג'יני קמה בחדות. כסאה נחבט לאחור ונפל על הדשא. "את באמת לא יודעת?"

לילי הנהנה ללא מילים.

"בואי נכנס הביתה. קר בחוץ." אמרה ג'יני בקול קר. לילי ישבה כמאובנת על הכיסא, מביטה לברכיה. לאחר מכן הרימה את עיניה לכוכבים, ושחררה יפחה חנוקה לתוך הלילה. יפחה שלא נעלמה מאוזניו של הארי.

הפרק הקודם		הפרק הבא