כשהסתכלתי עלייך מהצד....

למשך כל היום שמתי לב שג'יין חושדת. שהיא לא טיפשה והיא תעלה על התוכנית שלה.

אולי היא חכמה אבל את התוכניות שלי אף אחד לא מקלקל.

ידעתי בדיוק מה אני צריכה בשביל ,התוכנית שלי תהיה מושלמת.

מאלפוי.

עם ערימות ספרים ביד שכיסו לי את שדה הראייה, נתקלתי באדם גבוה והבנתי מיד שזה דראקו.

"דרא..כלומר...מאלפוי! מה אתה חושב שאתה עושה?!" צעקתי עליו עד שכל הספרייה תשמע. 

"את זאת שנתקעה בי, בוצדמית מטונפת!" הבעת גועל התנוססה על פניו

"בכל מקרה אני צריך לדבר איתך גריינג'ר" הוא משך אותי לפינה צדדית בספרייה ולא נתן לי הזדמנות אפילו להרים את הספרים.

"אני צריך לדעת איך מתקדמת התוכנית" אמר אחרי שעצרנו, הוא הרפה את ידי מיד והחזיק אותה ברוך להבעה התנצלות.

"שלב א' בוצע, אבל אני צריכה את העזרה שלך" 

"כל מה שתרצי יפה שלי" הוא הסתכל עליי במבט האכפתי הזה, שיש רק לו. דראקו החזיק בקבוק מיץ בידו והתחיל לשתות.

"אני צריכה שתתחיל עם ג'יין ותגנוב אותה מהארי" הוא ירק את השתייה שהייתה לא בפה לעבר אחד הספרים. תיקנתי את הספר בלחש.

"אין מצב שאני יוצא איתה, אחרי כל מה שהיא עשתה לי?! היא מרשעת!"המבט שלו נהפך מאכפתי לזועם.

"אבל דראקו, זה חשוב לתוכנית שלנו. המטרה מקדשת את האמצעים, זוכר?" הסתכלתי עליו בעיניי עגל בזמן שליטפתי את פניו הרכות וסידרתי לו את השיער.

"טוב נו אם את מתעקשת..." "תודה, תודה ועוד פעם תודה" חייכתי חיוך שיניים. נישקתי אותו נשיקה של געגוע, אפילו שנישקתי אותו לפני ימים ספורים. הוא נישק אותי בחזרה (הערת הכותבת: ה-ל-לויה).

"אני לא יכול לעמוד בזה, שאני צריך לריב איתך כל הזמן. אני מת עלייך הרמ'ס" היה לו מבט מתגעגע שקשה לא להימשך אליו.

"גם לי זה קשה. אבל זה עוד מעט נגמר. עוד חודש ג'יין ריינולדס לא תעז להראות את הפרצןף שלה בהוגוורטס" החיוך הערמומי השתלט על פניי ללא רצוני.

"הנוכלת הזאת תקבל את  מה שמגיע לה" הוא אמר ונישק אותי נשיקה אחרונה.

סורי שזה קצר. לאחרונה יש לי מחסום כתיבה אבל יש לי כבר רעיון לפרק הבא . רציתי להגיד שוב פעם תודה על כל התגובות, זה עושה לי הרבה יותר חשק לכתוב ♡♡♡♡♡

הפרק הקודם		הפרק הבא