לוסי פורטס

תודה למכשפה מכושפת שתמיד מגיבה ומעלה לי את המוטיבציה במלא!!

תודה רבה רבה לך :-)

 ואל תשכחו לתת ת"ב אני רוצה להשתפר!

~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-

"איפה הוא?" שאלה לוסי בלחץ. "תירגעי הוא יבוא אין סיבה שלא. טוב בעצם יש אבל הוא בטוח קיבל אותו" אמר מולי והוציאה חפיסת שוקולד מכיסה.

"קחי זה ירגיע אותך" אמרה והושיטה ללוסי קובית שוקולד. "דוד שלי הביא את זה מהמפעל שלו. זה אמור להרגיע".

כל חג הדודים של מולי משוויץ היו מביאים לה כמה חפיסות שוקולד קסומות. לוסי אכלה את השוקולד -- שהיה בטעם של לואיזה ולבנדר – וניסתה לשבת בשקט.                                                  

"המשקאות שלכן בנות" אמר מלצר והניח שתי כוסות בירצפת על השולחן. הבנות חייכו לעברו בתודה.                                                                                                              

"הנה הוא!" קראה לוסי בשקט כשרון נכנס בדלת של פונדק שלושת המטאטאים. הוא סרק את היושבים עד שמצא אותם.

"סוף סוף נזכרת להגיע!" כעסה עליו מולי. רון חייך במבוכה והתיישב.

"הייתי במגורים עד עכשיו" שתיי הבנות הביטו בו וחיכו להמשך. "אז... אממ.. איך היה עם תומס?" שאל בניסיון להעביר את הנושא ממנו.

"אתה לא מעביר נושא עכשיו! נדבר על זה אחרי שתסביר לנו למה לא ראינו אותך בנשף אתמול ולמה איחרת!" כעסה מולי.

רון נראה מובך עוד יותר ממקודם. "אממ... הייתי בחוץ כל הנשף... ואממ... ראיתי את הינשוף רק לפני חצי שעה..." אמר בעודו נהיה אדום. מולי חייכה וצחקה. "עם מי הלכת לנשף?" שאלה בסקרנות.

רון נהיה עוד יותר אדום ומובך. "אממ...אני הלכתי עם מישהי..." מולי נעצה בו מבט כזה שהוא פחד לא להמשיך. "אני אממ.. הלכתי עם אממ.. עם ליאן..." אמר ונהיה אדום יותר.

"ליאן מגריפינדור?! אני לא מאמינה! איך היה?!" מלי כמעט צעקה את זה מרוב התרגשות. "בסדר... אממ.. אפשר להעביר את הנושא?" מולי נראתה מאוכזבת אבל זרמה.

"אתה תספר לי מתישהו ואתה יודע את זה! אוקיי תומס לא יודע הרבה על סלגהורן ולא נראלי שזה הוא" רון – שבינתיים חזר לצבע הנורמלי שלו—נראה קצת מבואס. "אז מה עושים עכשיו?" שאל רון.

"אין קצה חוט זה אומר אין חשוד, אין חשוד אומר שאין לנו מושג, אין לנו מושג אומר שחייבים להמשיך לחקור מזווית אחרת" אמרה מולי כמעט בלי לנשום.

"בינתיים בואו נהנה  מחג המולד" אמר רון וגנב ללוסי, ששתקה רוב השיחה, את בקבוק הבירצפת. "היי! זה שלי!" קראה בצחוק.

אחרי ארוחת הערב שתיי הבנות עלו מיד לחדר שינה שלהן.                                                                                 

"אז.." אמרה מולי והרימה גבה "את וקיירו חברים?" לוסי הסמיקה כמעט כמו רון בבית קפה. "נו אני יודעת שקורה ביניכם משהו" אמרה והדגישה את המילה האחרונה. "מזל כי אני לא בטוחה מה זה" אמר לוסי בצחוק. "איך זה לא היה ברור לנו שרון וליאן הלכו ביחד!" ניסתה לשנות נושא. "הם כל כך מתאימים! את לא חושבת?" שאלה מולי "שלא תחשבי שלא עליתי עלייך אבל אני עוד יוציא ממך את זה" אמרה מולי כשלוסי חייכה בהקלה. שתיי הבנות צחקו. ליאן הייתה בשכבה שלהן בבית גריפינדור, היא הייתה נערה יפה, נמוכה יחסית עם רעמת שיער ג'ינג'י ועור בהיר –על סף השקוף-- ומנומש, בעוד שרון היה בגובה הממוצע עם שיער חום קצר ועור לא בהיר ולא ככה.

"איך אני שמחה בשביל רון" אמרה מולי התרגשות. הן ידעו שרון היה מאוהב בליאן מאז השנה השנייה שלהן, את המידע הזה מולי הוציאה ממנו.                                                                                                        

"אגב לוסי איפה קיירו? לא ריאתי אותו מאז ששיחקנו בשלג" לוסי חייכה. "סוף סוף משהו שאת לא יודעת אה?" צחקה לוסי. מולי דחפה אותה במרפקה והתחילה לצחוק.

"הוא סיפר לי שהוא הולך למשפחה שלו לכבוד החג" אמרה לוסי אחרי שנרגעו. " את יודעת שהשם השני שלו ריצ'יצ'יו?" שאלה מולי בתקווה שלוסי לא ידעה. לוסי הנהנה. "הוא אמר שהפירוש לזה זה עף כמו הנשר.

אבא שלו נתן לו את השם הזה לזכר סבא של קיירו. הפירוש של השם של סבא שלו היה נשר השמיים. לצערי אני לא זוכרת איך הוגים אותו" מולי נראתה מוקסמת. "הוא אינדיאני?" שאלה בהתרגשות. לוסי הנהנה.

"וכל זה גילית אתמול?!" לוסי צחקה. "לא, גילית לאורך השנים, בלי להכריח אותו לגלות לי מידע כמוך!" אמרה  ומירפקה את מולי. שתיהן פרצו בצחוק עוד פעם.   

חג המולד עבר לו בעוד שמולי חילצה מרון שהוא וליאן התנשקו, לוסי חטפה צננת חורף, ורון סיים לקרוא את הספרים שקיבל מהשתיים.

"איפה בן?" שאל קיירו את פרנק. "יש לבן איזה חג עכשיו משהו עם נרות. הוא אמר לי שהוא יחזור כשיגמר החג" אמר פרנק לקיירו כשהלכו לכיוון כיתת הלחשים.

הפרק הקודם		הפרק הבא