![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
מה קורה כשניקו מנסה להחזיר את ביאנקה ויש טעות? מה קורה כשזאוס עצבני על נכדתו כמו על האדס? מה קורה לפרד אחרי מותו? איזו אהבה תצמח?
פרק מספר 11 - צפיות: 19364
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פטור&פרסי ג'קסון - זאנר: פאנטזיה, רומאנס - שיפ: פרד\ טריסי פרסי\ אנבת' ועוד זוגות בהמשך - פורסם ב: 06.02.2016 - עודכן: 25.01.2018 |
המלץ! ![]() ![]() |
פרק 11 הטיסה עברה על פרד בעיקר בעירפול. הוא אהב גבהים, הוא היה בטוח בזה, אבל להיות בתוך מכונה ששוקלת כמה טונות בלי יכולות שליטה עליה נראה לו כמו רעיון איטי ומסורבל מלווה בחשש גדול שהוא יתרסק למותו הטיסה עברה יחסית חלק. פרד וטרייסי נרדמו ברוב הזמן ולקראת הנחיתה, אחת הדיילות העירה אותם. "זהו, כאן אנחנו גרים מעכשיו, אז אני חייב לסבול אותך עד הסוף מה?" "יאפ, אתה שלי מהיום, וזה אומר שאני יכולה להתעלל בך כמה שאני רוצה" אמרה טרייסי בחיוך גדול. אולי יותר מדי גדול…? פתאום הבעת הפנים שלה השתנתה. "תקשיב פרד… אני צריכה לספר לך משהו… אני מצטערת" "מה קרה?" שאל פרד בבהלה. הוא חשב שאולי קרה משהו חמור. אולי היא רוצה לבטל את האירוסין? ושהיא לא בטוחה בעצמה? ושצבא בני הדודים שלה לא מאשר אותו? "אממ, לפני כמה לילות חלמתי חלום…. " "חלום זה לא דבר מיוחד כל כך, כל לילה אני חולם חלום,טוב, כמעט כל לילה." " כן אני יודעת אבל בחלום אני ראיתי את המשפחה שלך." המבט שהיה על פניו של פרד נראה יותר מבולבל ממבין. "את המשפ-?" "כן" ענתה טרייסי בקול צלול "והם הזכירו אותך… הרבה. אני חושבת שהם רבו עליך." "עליי? את בטוחה בטוחה בטוחה שמה שאת חולמת הוא אמיתי…?" פרד לא ידע איך להסביר זאת אבל משום מה הוא האמין שחלומות יכולות להראות דברים כאלו , שחלום כבר הציל אותו או מישהו קרוב לו, אבל אם זה לא אמיתי אחרי הכל? הוא סתם יפתח תקוות שוו ויתאכזב. זה סתם חלום, הוא אמר לעצמו. אל תחשוב על זה יותר מדי. "כן" היא אמרה בשלווה, "הבית היה על גבעה קרוב לכפר, אבל הכפר לא היה יכול לראות אותם זה היה באיזורים הרחוקים יותר של אנגליה." היא התחילה לתאר את החלום. ואז הוסיפה בבלבול, "היה שם עוד בית במרחק של שתי גבעות בערך שעליו היה רשום 'שנרקוקים פחוסי קרן מוזמנים אלינו בשמחה.' "אתה יודע מה זה שנרקוקים פחוסי קרן?" "כן, זה סוג של סוס קסום שהוא יותר אגדה מאשר אמיתי, אבל יש לי חברה שמאמינה בהם- רגע אחד…. מאיפה זכרתי את זה?" פרד שמח שהוא זכר דברים, אבל נוסטלגיה עצובה עברה בו. "חברה, משהו שצריך להדאיג אותי?" שאלה טרייסי ונעצה בו את אחד ממבטי המוות שלה. "לא כזאת חברה…." הוא אמר בביישנות כלשהי. "את היחידה שאני אוהב, אהבתי, ואוהב. טוב חוץ מאמא שלי, נראה לי . ועכשיו נחזור לחלום, על מה הם דיברו בדיוק???" הוא שאל בסקרנות מסויגת. "אני לא בדיוק יודעת, הם הזכירו את השם שלך הרבה פעמים והיו שם קצת צעקות. אני חושבת שאני יכולה להוביל אותנו לשם." "כן!! בבקשה כן!," פרד צעק בהתרגשות. ואז נזכר שהוא במטוס עם הרבה אנשים ישנים, הרבה, והוסיף בלחש, "וגם תבטיחי לי שהם היו קצת משוגעים, לפחות קצת. " "מבטיחה" היא לחשה גם היא באותו טון, כשהעיניים שלה מחייכות. הנחיתה עצמה הייתה מטלטלת משהו אבל הם שרדו את זה. לאחר הצ'ק אין והנסיעה שנראתה אין סופית בשביל פרד לעבר האחוזה, הם הגיעו ופרקו את התיקים. לצערם כבר הייתה שעת ערב מאוחרת והם לא היו מסוגלים להמשיך את החיפושים, לפחות לא בלי שינה טובה. "טרייסי?" אמר בחשש פרד, שלא רצה להפריעה לה אם היא כבר נרדמה. "כן, ג'ינג'י קטן ומקסים שלי, מה הטריד את מנוחתך שהחלטת בעורמתך להעיר אותי?" היא ענתה במרמור. ,טוב לא צריך להיות קטנוניים… אני לא מצליח להירדם, אני מתרגש מדי". "אני לא קטנונית, וגם אם כן אתה צריך תמיד לזכור שאני הבוס של הבית הזה ואני אהיה קטנונית מתי שיתחשק לי. חוץ מזה, הכל יהיה בסדר, אל תדאג." "בטח, תמשיכי לחשוב כך חמדתי… אבל אולי הם לא רוצים אותי? אולי הם אלה שמחקו את הזיכרון שלי ושלחו אותי לניו יורק?" "הם אוהבים אותך, אני בטוחה בזה. חוץ מזה, איך אפשר שלא לאהוב אותך, סוכריה חמוצה מהרצפה שלי." היא רכנה אליו ונישקה אותו. "אוי שקט. אל תגידי אם את זה לא באמת מתכוונת לזה" " מי אמר בעצם שאני לא מתכוונת לזה?" הם לא דיברו במשך כמה דקות ואז פרד הוסיף- "את חושבת שנצליח?" אבל טרייסי לא ענתה, במקום זה פרד התחיל לשמוע נחירות מהצד השני של המיטה. הוא הרגיש תחושה חמימה ממלאת אותו. הוא חיבק אותה עם היד שלו ונירדם. מה שהוא לא ידע זה שחיוך עלה על פניה. "בוקר טוב בוקר טוב בוקר טוב!!!" צעק פרד לתוך אוזנה והשפריץ עליה כוס מים קרים. השעה הייתה שש בבוקר…. אוי האימה. "ג'ט לג ג'ט לג ג'ט לג" ענתה טרייסי וקברה את עצמה מתחת לכל הכריות. 'האירוניה' חשב פרד. אחרי שנה וקצת שהיא מעירה אותו באכזריות יתרה, היא חושבת שהוא ירחם עליה עכשיו. תחשבי שוב חמודה. תתקוף בכל הכוח!! לחש קול קטן וערמומי בראש. היא ארוסתך תרחם עלייה! לחש קול אחר לתקוף או לא לתקוף? חשב פרד והתישב ליד טרייסי בתסכול. נהה, חשב. הוא פשוט יתקוף. "אז בדרך שלך, אם זה מה שאת רוצה." אמר בחיוך זדוני וקפץ עליה במיומניות שהצביעו על כך שכל חייו היה חלק מערימת ילדים. אחת. מאוד גדולה. מאוד… "בסדר בסדר, אני קמה" ענתה טרייסי בתסכול. מה שאני צריכה לעבור בימים אלו… אוחח מהדיבורים השוטפים שבאו לאחר מכן טרייסי הבינה שפרד קם כבר בחמש בגלל ההתרגשות, למרות השעה המאוחרת שבה הם הלכו לישון. הוא פשוט ריחם עליה ולכן נתן לה לישון עד שש. גם כן ריחם, הילד הזה. הוא כבר היה מוכן וחיכה לה בשעה שהיא הסתדרה. ובזמן שהיא ירדה במדרגות לארוחה הבוקר, הוא החליק על המעקה ולמרות שזה היה מאוד מסוכן, יחסית. היה בו משהו שונה וילדותי היום, מין ניצוץ ישן בעיניים, שגרם לה לרצות להאמין שהיה פעם ילד מאוד בעייתי. כזה שגורם לך לרצות לברוח מפני שהוא יחשוב שלשים טרנטולה במיטה זה רעיון מצחיק, אבל יגרום לך להתקרב אליו כי הוא מאוד חברתי ומצחיק וילחם בשביל חבריו, אולי אפילו ימות למענם. הם התיישבו והמשרת ניגש אליהם והגיש את האוכל, כמובן שכל הזמן הזה פרד לא הפסיק לדבר. היה ברור שהוא מתוח ולחוץ. הם אכלו יותר מדי מהר, לטעמה של טרייסי. "פרד, הם לא יברחו אתה יודע, תאט את הקצב שלך. אתה עלול להיחנק." "לאאאאאאאאא, בגלל חוקי מרפי הם בטוח יברחו! מה עשית טרייסי!?!??!?!??!!?" "אוי תירגע, הם לא יעשו את זה, עכשיו תאכל כמו אדם מתורבת ותהיה בשקט." "לעולם לא!! מוהעהעהעעה!" "האנשים בעולם הזה.." טרייסי נאנחה. בסתר ליבה היא אהבה את הצד הזה של פרד, שנראה מגיח יותר לאחרונה מאשר פעם. הם סיימו את הארוחה ( פרד סיים לאכול והיה צריך לחכות לטרייסי עוד 10 דקות על שהיא תסיים גם, כמובן שכל הזמן הזה הוא קיטר כמה שהיא עצלנית שאוכלת לאט מדי), אירגנו את התיקים לנסיעה ונכנסו למכונית. או זה לפחות מה שטרייסי חשבה שהם יעשו…. "ארגנת כבר את התיקים? מתי הספקת?! "שאלה טרייסי "חשבתי שאנחנו מתארגנים אחרי ארוחת הבוקר." "כנראה ארגנתי בשביל שנינו, בחמש וחמישים, כי אני לא עצלן. למרות שיש פה מישהי שכן… אחמ-רמזרמז-אחמ" "לבריאות, יש לי סירופ מעולה נגד שיעול אם אתה צריך או יותר טוב מוגל גוגל" היא ענתה לו בציניות קפואה. "תודה רבה, גברתי המלכותית" הוא אמר כאילו לא הבחין לנימה שלה, וקד קידה. "שניכנס לרכב עלמתי הנאווה?" הוא הושיט את ידו בדרמתיות מוגזמת. "אוי, תודה רבה אדוני הצעיר." "אין צורך בתודה נערתי המלבבת" הוסיף והשתחווה קידה עמוקה בשנית, שאם הוא היה לובש פאה כנראה הייתה נופלת לו. טרייסי לקחה את ידו ויחד הם נכנסו למכונית. שלום שלום לכל האנשים, אני רק רוצה להודיע שאחד התחביבים שלי זה לחיות, ידעתם את זה? כי אם לא אז עכשיו אתם יודעים
|
|
||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |