תגובות!!!!!!!!!!!!
פרק 6
בבוקר יום שבת התעוררה החבורה בשעה די מוקדמת.לג'יימס ולסיריוס היה אימון קווידיץ', וג'יימס רטן כל הדרך לאולם הגדול על "איך יכולתי להיות כל כך מפגר ולקבוע אימון קווידיץ' מוקדם כל כך בבוקר?!" שאר החבורה באו איתם לאולם הגדול. לילי וג'יימס ישבו זה לצד זו כשג'יימס נשק לה לפרידה וגרר את סיריוס, שבאותו רגע היו לו שני הדברים שהכי אהב בעולם כולו, את אמילי והמון אוכל, לאימון הקווידיץ'. הם היו החובט (אחד מהם,סיריוס) והמחפש של קבוצת הקווידיץ' של גריפינדור, ג'יימס היה גם הקפטן של הקבוצה. כל הקבוצה (קווידיץ') יצאה מהאולם הגדול ולילי הרימה את הראש, עוקבת אחרי ג'יימס במבטה. כשפנתה להסתכל על חברה הטוב ביותר לשעבר, סוורוס סנייפ, הוא סימן לה בראשו לצאת איתו החוצה. על פניו הייתה הבעה רצינית אך עם זאת היה בה איזשהו רגש שלילי לא זיהתה.היא קמה בתירוץ שהיא יוצאת לשאוף אוויר ויצאה החוצה. כמה שניות לאחר שיצאה אל המדשאות הגיע סוורוס סנייפ ותפס בידה, עוצר אותה ומפנה את פניה אליו. "אנחנו יכולים לדבר רגע?" שאל. לילי הסתכלה סביבה בחוסר אונים יודעת שהיא לבדה איתו ולכן הנהנה, לא מוכנה להביט בעיניו ולהיזכר בזמנים בהם היו בלתי נפרדים ובאותו אחר צהריים בו הכל נהרס.סנייפ הרפה מעט את אחיזתו בידה של לילי וגרר אותה לגבול בין המדשאות ליער. בינתיים, בחדר ההלבשה של קבוצת הקווידיץ' ג'יימס חילק הוראות אחרונות לחברי הקבוצה, לקח את מטאטא הנימבוס החדיש שלו ויצא ביחד עם הקבוצה להתחיל באימון. הקבוצה המריאה, ג'יימס מרחף מעליהם, מחלק את תשומת ליבו בין הסניץ' המוזהב- אותו עליו לתפוס- והקבוצה עליה היה אחראי. ג'יימס הוריד את מבטו אל עבר הקבוצה שלפתע תפס מבטו כתם כתום, המזכיר מאוד את צבע שיערה של לילי, מהקרקע. הוא החל לצלול וכאשר ראה את הכתם זז קצת, הגביר את מהירותו עד שהגיע לקרקע. כמו שחשש, הייתה זו לילי, ברכיה צמודות לדשא הלח וכמוהן גם לחיה וידיה חובקות את חזה.לחיה השנייה, זו שפנתה מעלה, הוסתרה בסבך השיערות האדמוני שנדבק אליה. בעדינות הרים ג'יימס פוטר את פניה של אהובתו והזיז את היערות, חושף שריטה עמוקה, שלא יכלה להיגרם על ידי דבר מלבד קסם, ופנים יפים ועדינים רטובים מדמעות והבעה כאובה ומכאיבה לרואים אותה עליהם. ג'יימס אסף אותה בזרועותיו וצעק "סיריוס!" כעבור כמה רגעים סיריוס הופיע על ידו וג'יימס אמר לו "תגיד לקבוצה שהאימון מבוטל.לילי נפגעה ממישהו ואני חייב להביא אותה לדמבלדור ומקגונגל. תגיד לרמוס ולבנות לפגוש אותנו במעונות המדריכים הראשיים." במילים אלו ג'יימס עלה על המטאטא, מחבק את לילי הבוכייה, וטס לטירת הוגוורטס. "לילי מי עשה לך את זה?" הוא שאל. "ס-ס-סנייפ.תגיד ל-למדאם פ-פ-פומפרי של-לא תשאיר צ-צ-צלקת." ענתה לילי תשובה מגמגמת לפני שאיבדה את הכרתה. כשנחת באולם הכניסה הופיע שם דמבלדור והורה לו לקחת את לילי למדאם פומפרי. "אני לא יכול לקחת אותה למרפאה, זה יצור יותר מדי בלגן. אולי מדאם פומפרי תוכל לטפל במעונות המדריכים הראשיים?" ג'יימס אמר בעיקשות למנהל בית הספר. דמבלדור הנהן וג'יימס עלה שוב על המטאטא וטס למעונות המדריכים הראשיים. כשהגיעה מאדם פומפרי כבר היו בחדר המדריכה הראשית לילי, שאמילי החליפה את בגדיה לטרנינג, שוכבת במיטה וג'יימס יושב לידה ואוחז ביד שלה.בחוץ, בחדר הסלון, היו אמילי קלאודיה וסופי הבוכות מחובקות על ידי בני זוגן שעטו הבעות מודאגות ביותר. כעבור כחצי שעה יצאה מדאם פומפרי מהחדר וכולם מיהרו להיכנס. הבנים והבנות נישקו את מצחה של לילי חסרת ההכרה ולאחר מכן ניגשו סופי וקלאודיה לחבק את ג'יימס.קנט ורמוס אמרו כמה מילות עידוד וחיבקו את ג'יימס (חיבוק שמו שבנים מתחבקים) כשהם יוצאים מהחדר לתמוך בבנות זוגם. סיריוס ואמילי שנשארו עם ג'יימס ניגשו אליו. אמילי נעצרה לשבת ליד לילי ולהזיז את השיער מפניה, בעוד סיריוס גרר את ג'יימס איתו לעמידה ואמר לו "קרניים, אחי, אתה יודע שהיא תהיה בסדר, נכון? לילי חזקה וכשהיא תתעורר אני מבטיח לך שכולנו ביחד נטפל במי שעשה לה את זה." סיריוס עצר לרגע כשהבעתו של ג'יימס הפכה רצחנית. "אתה יודע מי זה?!" הוא שאל בהלם. ג'יימס הנהן. "תנחש, " אמר לסיריוס ההמום. סיריוס הנהן בהבנה כשהבעתו שלו הפכה גם היא לרצחנית. "סבר-מאוס סנייפ" הוא אמר בפשטות. לאחר מכן חיבק גם הוא את ג'יימס ואמר "אם אתה צריך משהו, לא משנה מה, תקרא לי או למי שאתה רוצה דרך המראה שקיבלנו מאבא שלך בשנה השנייה. אני אשלח את מי שתרצה ואבוא בעצמי אם תרצה אותי." ג'יימס הנהן "תודה" הוא אמר לפני שסיריוס יצא מהחדר. אמילי קמה וניגשה לג'יימס. היא חיבקה אותו והשעינה את ראשה עליו, מקבלת את אותה כמות תמיכה שג'יימס קיבל מהחיבוק. עיניה הדומעות עלו על גדותיהן וג'יימס הרים את ראשה ואמר לה "אם, די אל תבכי אני אדאג לזה שלילי תהייה בסדר ושסנייפ, שפגע בה ככה, יסבול עד סוף ימיו. אני צריך עכשיו שתעזרי לי להתמודד עם זה. עד שהשגתי אותה כל זה קורה? למה לנו? למה היא סובלת כל הזמן? הלוואי שהייתי במקומה, רק שהיא תהייה בסדר." בשלב זה ג'יימס נשבר ונפל על ברכיו, כשאמילי מתיישבת לידו, דמעות זולגות מעיניהם (של אמילי וג'יימס). אמילי חיבקה את ג'יימס וניסתה להרגיעו "די, ג'יימי, אתה צריך להיות חזק, אם לא בשביל עצמך אז בשביל לילי. תעמוד לצידה ואנחנו, כולנו, נעזור לך לעבור את זה." קולה רעד ונשבר אך היא הכריחה אותו להתייצב והמשיכה " עם כל כמה שזה קשה, אתה ולילי תעברו את זה. היא אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר. ושלא תעז יותר להגיד שאתה רוצה להחליף איתה! אתה לא רואה איך היא מסתכלת עליך כי אתה יותר מדי שקוע בכמה שאתה אוהב אותה, אתה לא שומע איך היא מדברת עליך איתנו, החברות הכי טובות שלה. היא לא מאמינה שיש לה מזל עד כדי כך טוב שאתה אוהב אותה ככה. כרגע אתה מרכז החיים והיקום שלה, הסיבה שהיא מעוררת לעוד יום חדש וסובלת את ההצקות של הסלית'רינים ושל טהורי הדם המיושנים מכל הבתים. היא לא יודעת למה אבל אתה אוהב אותה יותר מהכל, גם את זה היא לא יודעת. אתה תצטרך להזכיר לה את זה ולהסביר לה טוב טוב כמה היא חשובה לך. אנחנו עזרנו לך כשניסית לצאת איתה ושמענו אותה בוכה בלילות, אפילו שרק לי היא גילתה למה והשביעה אותי שלא לספר לאיש, בעיקר לא לך, אבל היא בכתה כי אהבה אותך ופחדה להיפגע. אחד החברים הקודמים שלה, הכה אותה והיא פחדה שזה יקרה שוב." ג'יימס נרגע קצת ואמילי המשיכה. "אבל אתה אוהב אותה והיא אוהבת אותך לכן אין סיבה שלא תצליחו ביחד. אתם חייבים לתמוך אחד בשני ולהיות חזקים אחרת תתפרקו. יש לנו, לילי, קלאודיה, סופי ואני, אמונה שניגודים משלימים ונמשכים. ההוכחה לכך היא אתה והיא.כל כך שונים אבל כל כך דומים.סיריוס ואני שונים אבל אנחנו גם דומים מאוד.אנחנו כולנו כאן בשבילך ובשבילה ושלא תשכח את זה אף פעם! כשהיא תתעורר אני אגיד לה את זה גם אבל בינתיים אתה חייב לזכור את זה." אמילי וג'יימס נעמדו והיא חיבקה אותו ונישקה את לחיו לפני שעזבה את החדר. כשנשאר לבסוף לבד, אחרי שדבריה של אמילי חלחלו לתוכו ניגש ג'יימס, עדיין דומע, והתיישב לצד מיטתה של לילי. הוא החזיק בידה קרוב לפניו ונישק כל אחת מהאצבעות, לוחש לה "לילי, אהובה שלי, הכל יהיה בסדר.אני מבטיח לך. בבקשה תתעוררי. אני אוהב אותך. אני פה ואני אשאר פה עד שתהיי בסדר. אני אעמוד לצידך לנצח." הוא המשיך למלמל, הדמעות זורמות על פניו, עד שנרדם קצת יותר מאוחר. כשג'יימס התעורר הוא עדיין אחז בידה של לילי חסרת ההכרה.הוא התבונן בפניה וראה ששיערה האדמוני מסתיר אותן, לכן הזיז את קווצות השיער בעדינות ותחב אותן מאחורי אוזנה של לילי.הוא נשאר כך,מביט בה וממלמל לעצמו ולה, במשך כחצי שעה אז שלף את המראה שעליה סיריוס דיבר ואמר "סיריוס בלק" בקול ברור. בבואתו של סיריוס הופיעה.הוא ישב באולם הגדול ואכל ארוחת ערב. "היי,קרניים,מה שלומכם?יש שינוי?" הוא שאל. ג'יימס הביט בבאות חברו הטוב ביותר והניד בראשו, "לא.היא עדיין חסרת הכרה. יש לי בקשה..." הוא אמר. סיריוס חייך "כל מה שתבקש" הציע. ג'יימס חייך קצת למשמע התנהגותו הג'נטלמנית של חברו. "טוב, האמת היא שאני קצת רעב.אתה יכול לארוז לי את ארוחת הערב ולהביא לי אותה לכאן?" סיריוס הנהן ואמר "ברור,אני מביא לך קצת מהכל." סיריוס הגיע עם האוכל וישב עם ג'יימס בזמן שזה אכל.כשקם ללכת לחדר המועדון אמר סיריוס "ג'יימס, קרניים, אתה יכול מצידי להעיר אותי גם באמצע הלילה אם אתה רוצה משהו, אפילו רק שאני אבוא לשבת לידך קצת. באמת." הוא חייך,נשק למצחה של לילי והלך לחדר המועדון של גריפינדור. ג'יימס פקח את עיניו והרים את ראשו, מוצא את עצמו בוהה בעיני איזמרגד ירוקות ומבולבלות,מלאות בדמעות.במהירות שלא ידע שיש בו הוא כבר ישב על המיטה, זרועותיו כרוכות סביב לילי.לילי הניחה את ראשה על חזו של ג'יימס ונשענה עליו, מכווצת בתנוחה עוברית. ג'יימס הידק את אחיזתו בה, מרגיש שאילו יעזוב ישברו שניהם לרסיסים, ומלמל "ששש, לילי שלי, מתוקה, הכל בסדר, את בסדר, אני פה. לא קרה כלום, אני לא עוזב אותך. אני אוהב אותך." לילי שמעה את הרעד בקולו של ג'יימס והדמעות, שהתאמצה כל כך לשלוט בהן, פרצו מעיניה והרטיבו את חולצתו של ג'יימס. ג'יימס ליטף את שיערה של לילי וניסה להרגיע אותה. זרם הדמעות נחלש והיא הרימה את מבטה אל ג'יימס ונישקה את שפתיו קצרות.ג'יימס החזיק את פניה בין ידיו והביט בעיניה ברצינות. "לילי, איך נפגעת? מה קרה שם שגרם לך לאבד את ההכרה לכמעט יום שלם?" הוא שאל.לילי הסתכלה עליו בעיניים כואבות והתחילה. "אתמול, כשיצאת לאימון, סנייפ סימן לי שהוא רוצה שאני אצא איתו החוצה למדשאות. אני כל כך טיפשה! הסכמתי לצאת איתו, אפילו לא חשבתי על מה שהיה מאז אותו יום בשנה החמישית, והוא הוביל אותנו לגבול שבין היער למדשאות.הלכתי אחריו וכשהגענו הוא תפס ביד שלי וקירב אותי אליו. הייתי המומה ולא הגבתי כשהוא אמר לי שהוא אוהב אותי. אחר כך... " קולה של לילי רעד והדמעות החלו לזרום בחופשיות על פניה. "אחר כך הוא פשוט נישק אותי. אז דחפתי אותו ממני וכשעשיתי את זה הוא נפל לרצפה. הוא נעמד ושלף את השרביט שלו ומלמל 'סקטומספרה' לכיוון הפנים שלי. הרגשתי חתך נפער בלחי ונגעתי בו.כשהזזתי את היד מהפנים ראיתי שהיא מלאה בדם." לילי לקחה נשימה רועדת והמשיכה את הסיפור. " התחלתי להתקדם למקום היחיד שחשבתי עליו, אליך, למגרש הקווידיץ'. התרסקתי 2 דקות לפני שמצאת אותי.משם אתה כבר יודע מה קרה." לילי השעינה את ראשה על ג'יימס והוא עטף אותה בזרועותיו שוב, מרגיע אותה עד שהדמעות הפסיקו לזרום. ג'יימס הוציא את המראה מכיסו ולחש "סיריוס בלק" מיד הופיעה דמותו של סיריוס וברקע נשמע קולו של פרופסור סלגהורן. "ג'יימס, מה קורה? אתה צריך אותנו?" ג'יימס הנהן לשאלה השנייה. "אני צריך שכולכם תבואו" הוא אמר. מיד נעלמה דמותו של סיריוס. בכיתת השיקויים, סיריוס פנה אל סלגהורן "פרופסור, אני יכול לצאת לרגע? אני צריך גם את אמילי, רמוס, קלאודיה, קנט וסופי. ג'יימס צריך את התמיכה שלנו עם העובדה שלילי חסרת הכרה והכל. אני חושב שהוא זקוק לתמיכה נפשית כרגע, היום בבוקר הוא נראה ממש גרוע." הפרופסור שחרר את השישה מיד והם רצו לכיוון חדרי המדריכים הראשיים. כשהגיעו ונכנסו היו כל השישה המומים לראות את לילי, שבילי הדמעות היבשים על פניה, ערה. הם ניגשו אחד אחד לחבק אותה ולאחר מכן התיישבו על המיטה מסביב אליה ואל ג'יימס שעדיין עטף אותה בזרועותיו. לילי וג'יימס סיפרו לחבריהם את הסיפור, מה שלילי סיפרה לג'יימס, על איך היא נפצעה והכל. בהמשך היום הם גם פנו לדמבלדור ומקגונגל וסיפרו להם, מה שהוביל להורדת מאה וחמישים נקודות מבית סלית'רין וריתוק לסנייפ במשך חודש.
|