ממצאים ואהבה

סוף סוף הגיע יום ראשון, לונה הייתה שמחה וקפצה מהמיטה, היא התלבשה ורצה לחדר האוכל לאכול את ארוכת הבוקר.

היא לקחה קצת לחם חומוס עגבניות וזיתים והכינה לעצמה שלוש פרוסות והתחילה לאכול אותם, לונה הסתכלה לשולחן המורים, סנייפ עדיין לא היה שם, דבר שהיה מעניין כי סנייפ נהג להגיע בזמן לארוכות או בכלל לא להגיע, מה שאומר שהוא לא הולך לבוא, רוב הסיכויים.

לונה לקחה לעצמה דייסת סולת ושמה עלייה סילן ושקדייה, לונה צחקה בזמן שהיא אכלה, היא אפילו לא ידע למה היא צוחקת, היא פשוט שמחה.

היא ארזה לעצמה כמה פרוסות לחם עם גבינה צהובה עגבניות שמן זית וזיתים לארוכת צהריים.

אחרי שסיימה את הדייסה הגיעו הקינוחים, סנייפ עדיין לא הגיע מה שבאמת אומר שהוא לא הולך להגיע.

היא לקחה לעצמה פרוסת עוגת תפוזים גדולה ואכלה אותה. היא חתכה לעצמה עוד פרוסה ואכלה גם אותה, זה היה טעים אבל היו שם עוד מלאה עוגות והיא ממש רצתה לאכול מהם, היא הייתה מעוד רעבה וידעה שלא תוכל לאכול בארוחת צהריים.

ג'יני הלכה לכיוון שולחן רייבנקלו

"היי לונה, מה נשמעה?"

"מצויין, מה שלומך?" אמרה לונה וחתכה לעצמה חתיכת עוגת גזר וג'ינג'ר.

"טוב" היא אמרה והתיישבה ליד לונה.

"קיבלתי ציון קס"ם בשינוי צורה" אמרה ג'יני מרוצה מעצמה

"אוי איזה יופי. את מתכוונת להמשיך שנה הבאה בשיעור?"

"כן, אני מאוד אוהבת את השיעור, מקוגונגל מורה מאוד מוצלחת, את כבר קיבלת את הערכה?"  

"לא, אנחנו מקבלים את הציון ביום שלישי, אבל אין לי ממש סיכוי, אני לא ממש עונה על הקריטריונים של מקגונגל, היא שונאת אותי, היא אומרת שאי אפשר לעשות כול מיני דברים ושהם מסוכנים למרות שהם לא, והיא ממש מעצבנת ובטוחה שכול מה שהיא אומרת תמיד נכון, ואין שום סיכוי אפילו לא הקטן ביותר שאני צודקת, ועל זה שהיא לא מבינה כלום היא תוריד לי את הציון"

"אוי לונה זה לא נכון" אמרה ג'יני וחיבקה אותה

"זה בסדר גמור, את יודעת, אחרי הכול אני לא ממש אוהבת את השיעור הזה" אמרה לונה וצחקה

"מה קורה עם העבודה בשיקויים שלך?" שאלה לונה עדיין צוחקת, היא חתכה לעצמה עוד חתיכת עוגה.

"אני, אממ לא ממש הולך, אני די גרוע במקצוע, וסנייפ ממש מגזים, כאילו אנחנו תלמידי תיכון, איך אנחנו אמורים לעשות מחקר מקיף ולגלות משהו חדש, מה לעזאזל הוא חושב שאנחנו? אנחנו בסך הכול תלמידי שנה חמישית, לא איזה אנשים בוגרים" ג'יני צחקה

"טוב אנחנו יותר בוגרים מסנייפ" אמרה לונה בחזרה, אבל מיד לאחר מכן היא התחרטה על האמירה הזאת

"כן את צודקת לון, הוא ממש ילדותי לפעמים, הוא ממש שונא אותי, כך שאפילו אם הייתי מצליחה לעשות מחקר מספק הוא לא היה מעביר אותי לשנה הבאה, את יודעת איזה ציון הוא נתן לי בהערכה?" אמרה ג'יני

"כן אני יודעת, ז'" אמרה לונה וכבר לא שמחה

"אוי לון את לא צריכה להיות עצובה בשבילי, אני כבר המצאה דרך להיות הילאית בלי זה"

"כן אני יודעת, אחרי הכול את מצליחה בכול מה שאת רוצה"

"לא בהכול" אמרה ג'יני והסתכלה לעבר שולחן גריפינדור, לעבר הארי פוטר

"אוי עזבי אותך מהארי, הוא חמוד והכול, אבל את יכולה למצוא טובים ממנו"

"אבל אני אוהבת אותו" אמרה ג'יני

"אז את תצליחי בסוף להסיג אותו, אחרי הכול את ג'יני"

"איך לך הולך בשיעור שיקויים?"

"מצויין, אני ממש אוהבת את כול הקטע של המחקר, ואת יודעת סנייפ נתן לי ציון הל"ם"

"יש, את תמשיכי שנה הבאה" היא צחקה וחיבקה את לונה בשמחה

"עוד לא בטוח, יש עוד כמה וכמה פרמטרים, חוץ מזה שבשביל להמשיך עם סנייפ צריך ציון קס"ם"

"כן אני יודעת, אבל אם את סנייפ עברת בהל"ם, אז את תעברי בלי בעיה את הבחינות האחרות. טוב אולי חוץ מהמחקר, כי את זה סנייפ בודק והוא חרא של בן אדם"

"הוא לא כזה גרוע, ואני דווקה חושבת שהוא יתן לי ציון גבוה, חוץ מזה, את יודעת שהוא נותן לי קצת עזרה?"

"לא, רגע הוא מורה, הוא בודק את הבחינות, מה הוא חושב לעצמו שהוא עושה?, מה את חושבת לעצמך שהסכמת?, למה שהוא יעשה דבר כזה?, הוא לא שונא אותך?, מה קורה בעולם הזה?, ורגע הוא לא כזה גרוע? מה לעזאזל את אומרת?, סנייפ הוא האדם הגרוע ביותר שקיים, הוא שונא את כול מי שהוא לא מסלית'רין, את"

"ג'יני מספיק, אני לא יכולה לענות על כולכך הרבה שאלות באותו הזמן, לא אני לא יודעת מה עבר לי בראש שהסכמתי, וגם לא ברור לי למה הוא שאל אותי אם אני רוצה עזרה, אבל הוא ממש לא אדם רע, הוא מקסים" אמרה לונה ונזכרה איך סנייפ חיבק אותה, את הידיים הזהירות העדינות אבל אם זאת החזקות והחכמות עלו שנוגעות בך ואת מרגישה כולכך בטוחה בתוכן ושמחה.

"לונה את בסדר?, הוא לא נתן לך איזה משהו נכון?" ג'יני העבירה את ידה ליד העיניים של לונה

"אני בסדר, מה חשבת שהוא השקעה אותי בשיקוי אהבה" אמרה לונה וצחקה

"זה ניראה מאוד קרוב לזה, אבל לא, לא סביר, זה סנייפ הוא לא יחשוב לרגע לצאת איתך או עם כול מישהי שהיא לא סלית'רינית"   

"גם אני לא חושבת, איי רוצה לבוא איתי לגינה?"

"כן אני אשמח" אמרה ג'יני והן כמו מהשולחן והלכו להן

הפרק הקודם		הפרק הבא