ניוט סלמנדרה השני

אדי חייך.

הוא חייך כי חשב עד כמה החיים שלו נעשו מופרעים- הוא מביא את ניוט סלמנדרה לפגישה עם רולינג ועם צוות השחקנים של "חיות הפלא והיכן למצוא אותן". 

כשהוא החליט להשתתף בסרט הזה הוא לא חשב שההחלטה הזאת תהיה עד כדי כך גורלית.

הוא ניסה להראות לניוט תמונות מהאינטרנט תמונות של השחקנים, רק כדי לוודא שהם באמת נראים כמו האנשים שניוט מכיר- אבל הטכנולוגיה המודרנית כבר הספיקה לעשות לניוט קצר במוח והוא התחמק בנימוס.

אדי לא לחץ על ניוט כיוון שהוא הציע לו לעזור לו עם היצורים במזוודה, וההצעה הזאת פשוט היתה מפתה.

לפתע הסמארטפון של אדי צלצל.

"צא מהמזוודה!" אמרה לו האנה כשהוא ענה.

"קיבלתי," אמר אדי והאנה ניתקה.

"אתה בא?" שאל אדי את הכפיל הידידותי שלו, אשר היה עסוק בהאכלת הבוטראקלים בביצי דוקסי.

"בטח," אמר ניוט.

אדי עלה ראשון וראה את רולינג מצלמת אותו עם סמארטפון יוצא מתוך המזוודה.

"מאוד בוגר," הוא רטן.

"ממש טוב לראות גם אותך," ענתה לו רולינג.

ניוט יצא מיד אחריו, ואדי חש בצורך הנימוסי לערוך בינו לבין רולינג היכרות רשמית.

"ג'ו, זה ניוט סלמנדרה. 

ניוט סלמנדרה, זאת ג'יי קיי רולינג, ואתה יכול להרגיש בנוח לקרוא לה אמא או היוצרת ולהקריב לה קרבנות."

ניוט שלף את שרביטו ונופף כלפי אדי.

"סילנציו!"

"זה כדי שהוא יפסיק לומר דברים מביכים," הסביר ניוט.

אדי היה אומר "היי!" אילו הוא היה יכול.

"אתה לא חייב להעלות לי קרבנות," חייכה רולינג.

"המון תודה," הודה לה ניוט, "לכבוד הוא לי לפגוש אותך, אך באתי לכאן לשם מטרה מסויימת. 

תוכלי לעזור לי לחזור למקום ולזמן הנכונים?"

"אני מקווה," אמרה רולינג, "אני רואה שכל השאר כבר הגיעו."

אדי הסתובב וראה את עמיתיו לצילומים.

"אהלן, חברה," אמרה קתרין ווטרסטון, השחקנית של טינה גולדשטיין.

***

את ניוט תקף כאב ראש והוא נאלץ למצמץ.

ברגע הראשון הוא ראה חבורה של אנשים זרים לגמרי שמחייכים אליו ומברכים אותו לשלום,

ואחת מהם אפילו משום מה חיבקה אותו, אבל אז המוח שלו כאילו עבר רענון, הוא פתאום זיהה את טינה גולדשטיין.

עם קצת איפור ועם תספורת קצרה מאוד, אבל עדיין טינה גולדשטיין.

המוח המרוענן שלו הפך לעיסה.

"שלום, אה.. טינה. כלומר קארין," הוא נזכר באיך שאדי אמר שקוראים לה, "זאת אומרת, קתרין. קתרין ווטרסטון."

הוא קיווה בכל מאודו שהפנים שלו לא אדומות כפי שהוא מרגיש.

"למה אדי לא מדבר?" שאלה קתרין, "לא מתאים לו."

"סתמתי לו את הפה," הודה ניוט.

 "אתה יכול לשחרר אותו מזה?" שאל שחקן אחר.

"כן, ג'ייקוב. כלומר דן." ניוט תהה אם התוצאה של המפגש הזה שווה את כל המבוכה הקיצונית הזאת.

"קרא לי ג'ייקוב," אמר דן פוגלר, בדיוק כמו שג'ייקוב אמר אחרי התקרית עם הארומפנט.

ניוט תיקן את אדי כדי שיוכל לדבר, ואז מזווית עיניו הוא קלט משהו שחידש את כאב הראש שלו, אבל בעוצמה כפולה ומכופלת.

זה היה קרידנס.

והוא חייך.

הפרק הקודם		הפרק הבא