אלים אדירים

´והווו´ צהלתי בלב. ´אני שלך עכשיו´ פיץ צהל אליי. חייכתי. "טוב! עכשיו תעופו פעם מהר ופעם לאט, ופעם במעגלים ואז נעשה תחרות" פרסי אמר בזמן שהוא רוכב על בלאקג´ק. כולם הריעו. אלכס ודין עפו על לק, ג´ורג´ עף על פוס, מייקל עף על קורט, ודיאנה וקלי עפו על ג´וי. פיץ צהל בשמחה, ודהר קדימה. ´כן! אלה החיים." הוא אמר כשסובבתי אותו במעגלים. קלי ודיאנה עפו לידי.  הפכתי כיוון. ´מצד שני... אפשר להחליף בעלים?´ פיץ שאל את פרסי כשהסתובבנו במהירות. צרחתי בהתלהבות. "תן לה זמן, פיץ. היא חצוייה חדשה, בסוף היא תפסיק." פרסי עף לידינו והרגיע את פיץ. צחקתי. פרסי חייך אליי. פיץ נאנח בתיסכול. ´אה כן? אז בוא תעיף אותה אתה´ הוא רטן לפרסי, שצחק. "הייתי שמח, אבל אני לא יודע לעוף אני לא בן זאוס." הוא אמר בחיוך ועף קדימה. פיץ דהר למטה, בלי שכיוונתי במושכות שלו. "היי!" מחיתי כשהתקרבנו לאגם במהירות. "תפסיק!" צרחתי כשצללנו למטה. הוא צהל. צללנו עוד ועוד עמוק באגם. הפסקתי לצרוח כי נגמר לי הקול ונשמתי במהירות. ´זה חלום...´ חשבתי בפחד. ´ואם זה חלום אני הוזה הכול´. חשבתי, והתנחמתי במחשבה הזאת. נרגעתי. פתאום ראיתי ארמון- כמו הארמון שתמיד חלמתי שיהיה לי. פערתי את הפה. היו שם אנשים עם עין אחת, איש שנראה כמו בת ים רק בן, והמון המון חדרים. פיץ הדהיר אותי לתוך הארמון והחזקתי בו חזק. הוא עצר, וראיתי איש עם חכת דיג לידו, ויושב בכיסא שכוסה באצות. הוא הסתכל אליי, וחייך. נדהמתי מכמה שהוא דומה לי. היה לו שיער שחור, ועיניים כמו של האוקיינוס. "ג´ין." הוא אמר ברוך, וניזכרתי בפעם ההיא שהייתי בת שלוש ואיש זר בא פתאום הבייתה והרים אותי בידיים שלו. "אבא?" שאלתי בקול רועד וכרעתי על הברכיים ברצפה המפוארת של הארמון. הוא הנהן. "גדלת" הוא אמר לי. שתקתי. ´אולי כי הפעם האחרונה שראית אותי הייתי בת שלוש,´ חשבתי בכעס אבל לא העזתי להגיד את זה. פיץ עמד בשקט של כבוד. "יש לי משימה בשבילך, ג´ין" הוא המשיך. הנהנתי בלב פועם. "מה המשימה?" שאלתי. הוא נאנח. "המרכבה שלי נגנבה. אני בקושי יכול לעבור ממקום למקום בלעדיה. המשימה שלך היא להחזיר אותה. כמובן שתוכלי לבחור חברים לדרך, אבל אני מבקש שאת תחזירי אותה." הסביר. ניזכרתי בחלום שלי שבו אני נוסעת במרכבה עם פגסוס מדהים ביופיו. הנהנתי. "ואם ניכשל?" שאלתי בחשש. הוא הסתכל עליי. "בואי נקווה שלא. פיץ, קח אותה בחזרה למחנה- החברים שלה לביתן בטח דואגים לה." הוא אמר, ופיץ צהל ועליתי עליו. יצאנו מהמים.

הפרק הקודם		הפרק הבא