עוטי השיריון- הסיכוי האחרון של הוגוורטס

הספינה חצתה את שמי הלילה הקודרים.
רפאל שכב במיטה שפרסי סידר לו במרפאה, ליד ליאונרדו הפצוע, כשמחשבות בראשו.
מה יהיה עם ליאו?
איך הם יצליחו להביס את הצבא של לויד?
הם בקושי הביסו את הצבא של שרדר.
אז זה הולך להיות הרבה יותר קשה...
לפתע הוא שמע קול של התנשמות.
הוא הזדקף, וראה שעיניו של ליאו פקוחות לרווחה.

"ליאו!", קרא ראף. "אתה ער!"
ליאונרדו הביט סביבו, ואז מבטו התמקד באחיו.
"ראף...", הוא מילמל. "לויד...צבא...גדול".
"ליאו, אני לא מבין אותך", אמר ראף בחוסר אונים.
ליאו הזדקף במיטתו, ואז התחרט על זה.
כאב חד בידו בישר לו שהיא שבורה.
הוא הביט בעגמומיות בידו המגובסת.
זאת לא הפעם הראשונה שהוא שובר משהו.
לקח לו זמן רב מאוד להחלים אחרי ששבר את הרגל.
וגם יש אנשים שזקוקים לו.
פתאום הוא קלט שהוא נמצא במקום שהוא לא מכיר.
"ראף, איפה אנחנו?", שאל ליאו.
"בממד אחר, עד כמה שידוע לי", אמר ראף
"אבל היינו אמורים להגיע הביתה", אמר ליאו בדאגה.
ראף צימצם את עיניו.
"גם היינו אמורים להישאר בבית במקום להיקלע להרפתקה המעצבנת הזאת. ומייקי אשם בזה. הוא זה שפתח את השער לממד הקוסמים מלכתחילה".
"זה לא הזמן להטיח האשמות", אמר ליאו. "אנחנו צריכים להבין לאן בדיוק הגענו".
"יש לי קצת מידע על הממד הזה", הודה ראף. "בזמן שישנת הם הסבירו לי קצת על העולם שלהם. יש להם מן אלים מוזרים עם כוחות מיוחדים. וכשאל מתחתן עם אחד מבני התמותה, שהם אנשים רגילים, נולד להם חצוי, שיש לו כוח מיוחד, אבל חלש משל האלים. על הספינה הזאת יש שבעה חצויים".
ליאו הקשיב בהאזנה בזמן שראף פירט את הכוח של כל אחד.
הם בעצם הגיעו לעולם קוסמים סוג ב'.
ואין להם מושג איך לצאת מפה.
אז אצל מי השלט?
זה יכול אצל דוני, שזה יהיה טוב מאוד.
אבל זה גם עלול להגיע לידיים של מייקי.
הגיוני שהוא יסתבך בזה.
ליאו קיווה מאוד שכולם יחזרו בשלום.
כאילו שזה אפשרי.
האחים המשיכו לדבר עד שעה מאוחרת.
ליאו תיאר לו את מה שהוא ראה בחלום, והם ניסו להבין את התוכנית של לויד, שאולי תעזור להם לחשוב על דרך לצאת.
בסופו של דבר עפעפיהם נעשו כבדים, והם שקעו בשינה עמוקה.

בניגוד לשגרה היומיומית, פרסי לא התעורר משום חלום בלהות, או נבואה שאמורה להביא אותו למשימה מטלטלת נוספת.
הוא עלה לסיפון ארגו 2 ונהנה מהנוף של האוקיינוס.
השמש בדיוק התחילה לעלות, כך שהשמיים עטו גוונים בין כתום לתכלת, שהתמזג עם הים.
זה היה מראה מושלם.
נראה שמאז ששני הצבים האלה הגיעו, אף אויב לא תקף אותם.
פרסי דמיין את עצמו עונד קמע מזל שעשוי מהשריונות שלהם, ואז צחק חרישית.
קול צעדים בישר לו שהוא כבר לא לבד.
אנבת' הצטרפה אליו לחרטום הספינה.
"היי פרסי", היא אמרה בישנוניות.
"היי", הוא ענה, ואז הביט בה לרגע. "את נראית קצת מותשת. קרה משהו?"
"שום דבר. אני פשוט קצת ישנונית, זה הכל".
פרסי הרגיש שמשהו מציק לה, אבל הוא לא רצה להעיק, אז הוא רק שתק.
"הנוף פה יפה. את לא חושבת?"
"אה? כן..."
השתררה שתיקה.
אף אחד מהם לא ידע מה להגיד.
"אני יוצא לסיבוב קצר", אמר פרסי.
הוא עלה על חרטום הספינה, וביצע קפיצת ראש לתוך המים.
מתחת לפני המים הכל היה הרבה יותר יפה.
פרסי צלל עמוק יותר ויותר.
הוא ראה שלל דגים באלפי צבעים.
וכולם, שוחים בקבוצות.
הוא ירד עד לקרקעית כדי לראות את האלמוגים, אבל לפתע הוא הרגיש הדף, והוא הועף למעלה.
פרסי התחיל לעלות חזרה מעל פני המים, כשהבחין באור מוכר.
אור סגלגל מהפנט.
ואז הוא נזכר שאתמול הצב ההוא יצא מהדבר הזה.
מה שאומר ש...
פרסי צלל עמוק יותר למטה, והבחין בצב נינג'ה שוחה למעלה.
 הוא התקרב אליו, ואז גם הבחין בנערה עם שיער לבן ועיניים כחולות, ששוחה בעקבותיו.
השניים עלו עם פרסי מעל פני המים.
הנערה התנשפה, אסירת תודה.
"מי אתם?", שאל פרסי.
"אני מייקי. צב נינ – ",
"- כן, אתה צב נינג'ה", השלים פרסי.
מייקי הביט בו, מבולבל.
"איך אתה יודע?"
"כי יש לי על הסיפון שתי צבי נינג'ה", אמר פרסי.
"אני אלזה", אמר הנערה. "יש לי כוחות קרח".
לפתע נשמע קול מתחת לפני האוקיינוס, ושתי דמויות פרצו מהמים בהתנשפות.
הנערה נבהלה.
"כריסטוף! אנה! מה אתם עושים פה? אמרתם שתשמרו על הממלכה!", אמרה הנערה בכעס.
"אבל... זה...", גימגם כריסטוף.
"אולף ניסה לבוא אתכם, ולפני שהספקנו לעצור אותו שלושתנו נשאבנו למערבולת", אמרה אנה.
"אז איפה אולף", שאלה אלזה בספקנות.
אנה החווירה.
"אוי לא".
פרסי עצר אותה לפני שהיא צללה שוב.
"אני אמצא לך אותו. איך הוא נראה?", שאל פרסי.
"איך בדיוק זה יהיה יותר טוב אם אתה תחפש", שאלה אנה.
"אני יכול לנשום מתחת למים", ציין פרסי.
"אה...", אמרה אנה במבוכה. "טוב, הוא בעיקרון איש שלג מדבר".
להפתעתה, פרסי אפילו לא נראה נדהם.
הוא צלל למים בהבעה חתומה.
אחרי כמה דקות של שתיקה, פרסי עלה חזרה, עם שלושה גושי שלג עם אף, עיניים ופה שנמצאים במקומות הלא נכונים.
אולף סידר את עצמו, ואז חייך בדביליות.
"כנראה מים זה לא טוב לי", הוא אמר בחיוך.
פרסי העלה את החבורה לספינה בנחשול של מים.
האורחים הלא צפויים רעדו מקור, כשצוות ארגו 2 בוהה בהם.
"כדאי שאני אקרא לראף", אמרה פייפר.
היא ירדה למטה, וחזרה אחרי כמה זמן עם ראף, ועם ליאו, שהצליח בנס לצאת מהמיטה.
ראף הביט במייקי המום, ואז חיבק אותו בחוזקה.
"אין עליך, גבר!", אמר ראף. "אתה אדיר!"
מייקי חייך.
"טוב, לא הייתי עושה את זה בלי אולף", הוא הצביע על איש השלג הממורטט.
אלזה הביטה באולף בדאגה, ואז בהינף יד סידרה את צורתו.
ראף בחן את החבורה המשונה שהצטרפה למייקי.
"השלט אצלך, נכון?", הוא שאל.
"כן. אבל אני מקווה שהוא לא נהרס במים".
מייקי בחן את הקובייה.
הוא לא ראה בה משהו לא תקין.
מייקי הביט בנערים שעל הספינה.
רובם נראו בסביבות גיל הארבע עשרה.
הוא בחן את ליאו.
ידו הייתה פצועה.
"היי, ליאו, אחי. אתה בסדר?", שאל מייקי.
ליאו חייך אליו.
"רק שבר קטן. לא משהו רציני".
"יופי. אז הולכים לתחנה הבאה", אמר מייקי.
הצבים, אלזה, אנה, כריסטוף ואולף, התאספו סביב מייקי, כשהוא לחץ על כמה כפתורים אקראיים, בתקווה לאתר שער נוסף.
הפורטל התגשם מולם, והם התחילו להיכנס אחד אחרי השני.
לבסוף רק ראף נשאר.
הוא נופף לחצויים, ואז התקרב לשער.

"חכה!"

ראף הסתובב.
הדובר היה פרסי.
"אנחנו נצטרף אליכם", הוא אמר בהחלטיות.
"באמת?", תהה פרנק.
"כן. בלי ואלדס אתם גמורים", אמר ליאו.
"לאן בדיוק אנחנו הולכים?", שאלה הייזל.
"יש איזה רשע שמגייס צבא ענקי כדאי לכסח את כולנו. אנחנו צריכים באמת קצת יתרון מספרי כדי לנצח אותם", אמר ראף. "אז אתם יכולים להצטרף כדי לכסח את הרעים וכל זה".
ראף עבר דרך השער הממדי, ואחריו שבעת החצויים האחרים.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא