הצייד

נקודת מבט-רייצ'ל

"אקספליארמוס!" החרב של אותו מתנקש, שנגעה כמעט בקושי בעורה של רייצ'ל,התעופפה מידו של המתנקש.

רייצ'ל שפשפה את ידה והביטה באיש שהציל אותה.

היה זה איש,כנראה נער, גבוה וחסון בעל שיער בלונדיני קצר ועיניים כחולות.

העיניים של האיש לא משו מהאיש שניסה להרוג את רייצ'ל ואת ג'ון.

"שתק!"

הכישוף פגע במתנקש,והוא שותק ונפל ארצה,גופו מאובן.

הוא הלך אליהם.

"אתם בסדר?" עיניו של הנער התמקדו ברייצ'ל.

"כן."

 ג'ון הביט בנער.

"תודה."

"אין בעד מה." הגיב לו.

"אחרי הכול,אתם היחידים שיכולים לעזור לי להשיג נקמה."

היא הביטה בו רגע, אך מיד הוציאה את שרביטה.

"מי אתה? למה הצלת אותנו? דבר!"

"אני לוקאס." הוא אמר.

"ואני מנסה לעזור לכם.אז בבקשה,תורידי את השרביט. כי נראה לי שבגלל זה-"

הוא הנהן בראשו לעבר שלט.

"אתם ממש צריכים עזרה."

רייצ'ל הסתכלה לכיוון שהנהן אליו,נמלאת בחרדה אל מול הכתוב בה,מה שיכול לגרום לכל הקוסמים בבריטניה,להיות בסכנה.

"אתה בטוח שזה פועל?"

"כן. אחרי שהוא ישתה את זה,כל הבעיות שלך יפתרו.הקוסמים יקבלו בדיוק את מה שמגיע להם."

הוא הנהן.

"אז בוא נשתה לחיי זה." הוא אמר והרים גביע יין,מזג לשתי כוסות.

"לחיי אלה שלא קוסמים!" הוא קרא,והעמיד פנים שהוא לוגם מהכוס.

המדען,ששתה אותו,נחנק,דם יצא מעט מפיו,והוא מת כעבור זמן קצר.

צ'אק עמד מעליו והביט בו בהבעת שבעת רצון.

"כן,הרעל עובד." הוא אמר בחיוך.

גורלם של הקוסמים עומד להיות אפילו רע יותר.

הפרק הקודם		הפרק הבא