בסך הכל משחק

הארי ויתר על ארוחת הערב כדי לשבת במיטה ולקרוא קצת בספר של הנסיך. כבר יותר משבוע שלא היה עם ג'יני, היא כל הזמן הייתה עם אמנדה והוא באמת כבר לא יודע איך להתנהג בחברתה אחרי הסיפור של דבלדור.

"היי הארי." אמר נוויל שבדיוק נכנס.

"היי." מלמל הארי וקיפל את קצה עמוד אליו הגיע והניח את הספר.

"תגיד," החל נוויל לומר ונעמד מולו "איפה ג'יני? כבר לא רואים אותה בזמן האחרון."

"היא עם אמנדה."

"ואין לך בעיה עם זה?" שאל נוויל, מופתע, דבר שגרם להארי לבלבול קל.

"צריכה להיות לי?"

"אמנדה מסתובבת תמיד עם כל ה... אתה יודע... שיימוס, דין, קונור – הקפטן של רייבנקלו..."

"לא ממש אכפת לי." אמר הארי.

"באמת?" הופתע נוויל שנית.

"שתעשה מה שבא לה, אני סומך עליה."

"יש לכם משהו מיוחד שניכם, אני במקומך כבר הייתי רץ וקושר אותה אלי שלא תברח." צחק נוויל.

הארי צחק גם הוא, לא אכפת לו מה היא עושה– הוא סומך עליה.

לא אכפת לו מה ג'יני עושה.

"אז בעיקרון, מה שאת אומרת זה שהגובלינים הם אלה שפתחו במלחמה?" שאל רון.

"לא!" השיבה הרמיוני.

"אז הגמדים פתחו בה." אמר נוויל.

"לא!" אמרה הרמיוני מתוסכלת.

הארבעה ישבו בספרייה, הארי הביט משועשע בהרמיוני המנסה לשווא ללמד את רון ונוויל.

כל כך משעמם וכבר ימים שלא ישן כמו שצריך...

זעקת ייסורים חתכה את הדממה.

"החזר אותו!" ציווה וולדמורט.

"השמדתי אותו." אמר הארי בנחישות, בקול לא לו.

"שקרים! קרושיו!"

הנער, בגוף זעיר התכווץ על האדמה החשופה בין הקברים בכאבים וזעק בייסורים.

"היכן הוא פיליוס?!" ציוה וולדמורט לדעת בקול משתק מפחד.

"השמדתי אותו." חזר הארי על המנטרה בנחישות.

וולדמורט עינה אותו בשלישית "קרושיאטוס!" שאג את הקללה במלא עוצמתה.

הארי התעוות בכאב וזעק למרלין...

"הארי! תתעורר!" הקיץ קולו של נוויל את הארי מחלומו.

הרמיוני, רון ונוויל רכנו מעליו בדאגה.

"צרחת..." אמר רון "כאילו מישהו עינה אותך.."

"פליטיק." מלמל הארי.

"מה?" שאלה הרמיוני.

"הוא עינה את פליטיק.." מלמל הארי "אני צריך לדבר עם דבלדור." אמר בנחישות.

"מה קורה פה?" דרש נוויל לדעת.

"כלום." אמרה הרמיוני "הארי פשוט קצת מטושטש כי לא ישן טוב לאחרונה."

"אני צריך את דבלדור." אמר הארי בשנית ורץ החוצה.

הרמיוני סימנה לרון והוא יצא אחריו.

"מה קורה?" דרש רון לדעת בעוד הארי רץ לכיוון משרדו של דבלדור.

"אספר לכם אחר כך." אמר הארי ומלמל 'יתושי דבש' לדלת המוכרת.

הוא דלק במעלה המדרגות הלולייני ודפק על הדלת בפראות.

"כן?" נשמע קולו המוכר של דבלדור מבעד לדלת וזו נפתחה.

"פרופסור-"

"היה לך חיזיון?" שאל דבלדור ולקולו התגנבה הפתעה קלה.

"כן." נאנח הארי "זה פרופסור פליטיק, וולדמורט.. מענה אותו..."

"אני מבין." אמר דבלדור ובהינד ראש שילח את אחד הדיוקנות מחוץ למסגרתו.

"ומי את היית? הבטת מלמעלה או.."

"אני הייתי הפרופסור." אמר הארי, פאניקה קלה בקולו.

"אם כך, פיליוס זימן אותך למחשבותיו..." אמר דבלדור, ספק להארי- ספק לעצמו.

"לך לחדרך." פקד לפתע דבלדור "אתה צריך לנוח."

היה זה יום שלישי בערב, כבר שבועיים וארבעה ימים עברו מאז ההתערבות. נשארו שבוע ושלושה ימים. פרוסור מגונגל אספה את תלמידי בית גריפינדור באולם המרכזי של הבית.

לונה חזרה להוגווטס יום לפני, אחרי שחל שיפור במצבו של אדון לאבגוד.

הארי לא הצליח לאתר את ג'יני ושיער שעלתה לישון מוקדם.

"כידוע לכם, בעוד שבועיים נחגוג לבית הספר הוגוורטס 300 שנים. סבורתני שכולכם יודעים כי קיימת  מסורת לחגיגות יום זה כל מאה שנים- נשף."

מילות הפתיחה של פרופסור מגונגל העבירו בהארי תחושת דז'ה-וו קלה מלפני שנתיים בנשף חג המולד כשהשתתף בטורניר הקוסמים המשולש.

רון התחבא מאחוריו, נחוש בדעתו שלא לשמש רקדן ההדגמה של הפרופסור בשנית.

"אף אחד לא יעז לומר לי כי בני גריפינדור אינם כמייסד ביתם והם לא יביישו את הבית בריקודם. נוויל, התואיל לקום להדגמה?"

רון הרשה עכשיו לעצמו לשבת בנוחות בעוד נוויל הנבוך קם ונעמד מול הפרופסור.

"עכשיו יקירי, תניח את ידיך על המתניים שלי."

"מה?" התבלבל נוויל והסמיק.

פרופסור מגונגל תפסה בידיו והניחן על מתניה.

המוזיקה החלה באחת, נשמעת מן שום מקום והשניים החלו לרקוד כשפרופסור מגונגל מובילה.

שאגה צחוק עלתה מן התלמידים ונוויל הסמיק עוד יותר.

"עכשיו," אמרה הפרופסור ונוויל הוריד את ידיו במהירות "התחלקו לזוגות."

הארי מיהר לתפוס את הרמיוני ואילץ בזאת את רון לרקוד עם מי שנשאר- נוויל. לבנדר פלטה ציחקוק מרושע למראה שני הבנים הרוקדים ריקוד כה צמוד.

"איי! הארי! אתה דורך עלי!" קראה הרמיוני בפעם הרביעית.

"אני מצטער.." מלמל הארי.

"מסכנה ג'יני, אחרי ריקוד אחד איתך, היא כבר לא תרגיש את הרגליים." צחקה הרמיוני.

כעבור כמעט שעה, הרשתה פרופסור מגונגל לפרוש לחדרים והתלמידים, מיהרו במעלה המדרגות כנחיל דבורים.

הפרק הקודם		הפרק הבא