הפוני הקטן שלי- הדור הבא

הידד! פרק חדש! ווהו! זה אמיתי! אני לא מאמינה שזה קורה! תהנו מהקריאה.

"טוב, מה עושים עכשיו?" תהה אבן אש כשהשישה פסעו יחד הרחק מפינת קוביית הסוכר.

"אחותי אומרת שבספריה אפשר למצוא את כל התשובות," ענה סאן ריי, "בואו נלך לספריה של טירת החברות!"

"איך בדיוק ספריה תעזור לנו עם מקרה של חטיפה?" שאל אותו קיץ.

"אולי יש שם ספר על יצור מרושע שנוהג לחטוף יצורים אחרים או משהו," ענה סאן ריי.

"טוב, לי זה לא נשמע כאילו יש רעיון יותר טוב איך להציל את אבא שלי או את התאומים עוגה המסכנים שבוודאי שטפו להם את המוח, אז יאללה!"

ענה צ'יז הקטן, צפצף בעליזות בצפצפה שלקח משומקום ורץ לכיוון טירת החברות.

השאר מיהרו אחריו. ברגע שהגיעו לספריית החברות, שם הספרנית נחרה על השולחן שלה, הם התפצלו בין המדפים והחלו לעבור על ספרים.

"הי, למה אתה מחפש במדפי הקומיקס?" שאל סאן ריי את רוברום.

"אתה לא יכול לדעת בוודאות שהתשובה לא מתחבאת במדף ספרי הקומיקס," התגונן רוברום, "חוץ מזה, הקומיקסים הם הכי מעניינים."

הוא הוציא גיליון של סוסי הכוח והיטה גיליון אחר כדי לזכור את המיקום שלו. סאן ריי היטה שני ספרי קומיקס נוספים כדי להשלים את המראה.

לפתע המדף סב על צידו והדף את סאן ריי ואת רוברום לתוך הקיר, כמו דלת מסתובבת אגרסיבית.

"יו!" היתה תגובתם המיידית של השניים.

"אני חושב שמצאנו מן חדר סודי כזה בספריה!" אמר סאן ריי.

"מגניב!" אמר רוברום. החדר החשוך הואר פתאום באור עמום, מה שאיפשר לחברים לראות מה עוד נמצא שם מלבדם.

"יו!" התפעל סאן ריי, "זאת מן מראה גדולה כזאת!" ואכן, היתה זו מראה גדולה למדי. השניים התקדמו אל המראה.

סאן ריי בחן את המסגרת. "כתוב כאן: באמצעות קסם אתן את כל התשובות בעולם."

"מגניב," ענה רוברום, "תפעיל את זה עם הקסם שלך!"

סאן ריי ירה לעבר המראה ניצוץ של קסם כחול, אך דבר לא קרה. הוא התאמץ וירה ניצוץ נוסף, אך המראה לא הגיבה.

סאן ריי נשם עמוק, עצם את עיניו, לחש: "בשביל אבא של צ'יז" והתרכז בכל מאודו בקרנו, עד שזהרה בכחול ושלחה קרן מרוכזת של קסם לעבר מראת הקסמים.

"יו, זה עובד!" התלהב רוברום, וסאן ריי פקח את עיניו.

במקום השתקפות, הוא ראה בתוך המסגרת התערבלות של הילה כחולה. מתוך המראה יצא קול: "עברו דרכי ותקבלו את התשובה לכל בעיותיכם..."

"אין מצב שזה עובד!" קרא סאן ריי בעיניים פעורות.

"יש רק דרך אחת לגלות!" ענה רוברום ותחב את רגלו הקדמית דרך המראה.

משראה שהוא מצליח לחדור פנימה, העביר את כל גופו. סאן ריי קפץ בעקבותיו- ובהה בו.

החבר שריחף מולו לא היה צ'נג'לינג, וגם לא פגסוס.

הוא היה פוני צעיר אך גבוה, שרעמתו הבוהקת בגוונים של ארגמן התנופפה בחן, קרן ארוכה התנוססה על מצחו, וכנפיו הגדולות מהרגיל טפחו בלי מאמץ.

"הי," אמר סאן ריי כשחזרה אליו יכולת הדיבור, "יש לך קרן וכנפיים! אתה כמו נסיכה!"
"גם אתה," ענה לו רוברום, שקט אך המום. סאן ריי הסתכל על גבו וראה שזה נכון: היו לו כנפיים. גדולות וכתומות, עם גוון צהוב-זהוב בקצותיהן.

סאן ריי ניסה להתעופף. זה היה קל, וזה היה מדהים. כמו לקפוץ קפיצה שלא נגמרת, כמו לעמוד על מרפסת בלי להרגיש פחד גבהים. כמו חלום.

"מעניין אם אני יכול לעשות קסמים עם הקרן הזאת," אמר רוברום, התרכז, ואז ירה קרן של קסם אדום ששרף עיגול בדשא תחתיהם. "מגניב בטירוף!" הוא התלהב.

"אכן מגניב בטירוף," נשמע שוב קולה של המראה,
"הוכחתם שאתם ראויים, וקיבלתם את הפיתרון לכל בעיותיכם: עכשיו אתם חדי קרן מכונפים*, שווי ערך לנסיכות.

אף יצור לא יחשוב אתכם עוד לשווים פחות, ותוכלו לבצע כל קסם שתרצו בלי בעיה."

סאן ריי החליט לנסות את זה: הוא הפעיל את קרנו, ובהילה זוהרת של קסם כחול עז הדשא תחתיו הצמיח גבישי בדולח צבעוניים.

"מדהים!" הוא קרא באושר. "כל הכבוד," החמיאה המראה.

"המקום הזה מושלם," אמר רוברום, "בוא נעןף להראות לחברים שלנו את זה!"

"רעיון טוב!" הסכים סאן ריי.

"עצרו!" הזהירה אותם המראה, "אם תצאו מכאן, תשובו להיות כפי שהייתם ולא תוכלו לחזור!"

"אז לא נחזור!" ענה רוברום, "החברים שלנו צריכים אותנו!"

"החברים שלכם נמצאים כאן גם כן," ענתה המראה, ובהבזק של קסמים בתכלת, זהב, ירוק וורוד הופיעו קיץ תכול, אבן אש, ביג שוגר וצ'יז הקטן.

כמובן, הם נראו מעט שונים- הם היו סייחי חד קרן מכונפים:

קיץ נראה מעט מוזר בלי המקור שלו, לאבן אש היו כנפיים במקום שריון, ביג שוגר היה גבוה יותר והרעמה הורודה של צ'יז היתה יותר גדולה ויותר פרועה.

הם צחקו בהנאה, רדפו זה אחר זה וירו קסמים.

"אה, אם החברים שלנו כאן אז הכל טוב," אמר סאן ריי בהקלה.

"אלה כפילים, גאון, בוא נעוף מפה!" ענה רוברום.

"אבל כל כך כיף להיות עם כנפיים!" מחה סאן ריי וביצע היפוך באוויר.

"גם כיף להיות עם קרן קסומה," ענה רוברום וירה לשמים זיקוקים צבעוניים מקרנו.

הגרסאות הקסומות של קיץ, אבן אש, צ'יז ושוגר מחאו פרסות.

"אבל אתה יודע איך אומרים- אין כמו בבית," סיים רוברום.

"לפחות ננסה לעשות קסם שיאתר את אבא של צ'יז," הציע סאן ריי. השניים התרכזו וקרניהם זהרו בעוצמה, אך הם לא מצאו דבר.

"לא תוכלו לאתר דבר שנמצא בעולם האחר," אמרה להם המראה.

"טוב, אז הלכנו," ענה רוברום, ירה זיקוקי פרידה ועף חזרה דרך המראה.

סאן ריי נאנח באכזבה ועף בעקבותיו, עד שנחת נחיתה כואבת וחסרת כנפיים.

"אאוץ'," הוא רטן. "בזכות הקסם והנאמנות שהפגנתם, אתן לכם רמז נוסף," אמרה המראה, "והרמז הוא: מראה."

בתום מילים אלה, הזוהר המתערבל במראה דעך והיא שבה להציג את השתקפות החדר.

סאן ריי פער את פיו. "אבא של צ'יז כלוא במראה!" הוא קרא ונסה שוב לעבור דרכה, אך ראשו נחבט בזכוכית. "איה," הוא התלונן.

"הרמז בטח אומר משהו אחר," אמר לו רוברום, "בוא נמצא את האחרים."

השניים דחפו מבפנים את המדף המסתובב.

"הי, הנה אתם," אמר אבן אש כשראה אותם, "מצאתם משהו?"

"כן!" הם ענו יחד. "מצאנו מראה כזאת-" המשיך סאן ריי. "-והיה בתוכה עולם שבו לכולם יש קרן קסומה וכנפיים-" המשיך אותו רוברום.

"-והמראה נתנה לנו עוד רמז," המשיך אותו סאן ריי. "-מראה," סיים רוברום בדרמתיות.

"וואו," אמר קיץ בעוקצנות, "מצאתם חדר סודי עם מידע שלא עוזר בכלום."

"למה, אתם גיליתם משהו חשוב יותר?" שאל רוברום, מעט מעוצבן.

"כן, ענה אבן אש במקומו, פסע קדימה והרחיף בקרנו לעבר השניים ספר בשם "היער האפל באקווסטריה".

"הרבה דברים חשובים וחשודים קרו ביער אברפרי," הוא אמר, "החלטנו ללכת לשם."

המשך יבוא...

*חד קרן מכונף- אליקורן (Alicorn), פוני שיש לו גם קרן קסומה וגם כנפיים קבועות. אם תבקשו, אני מוכנה לכתוב בפעם הבאה אליקורן או אליקרן במקום חד קרן מכונף.

הפרק הקודם		הפרק הבא