אילו לא הייתי קוסם 2

הבנתי בדיוק מה רוג'ר רוצה ממני.

רוג'ר רוצה מישהו לנצל אותו. מישהו לדפוק אותו ואז לזרוק.

אני בשום אופן לא אהיה האחד הזה בשבילו.

הלכתי במהירות לכיוון הדלת כשאני מציץ כביכול בשעון שלא היה לי. "אוי, פתאום נזכרתי שיש לי משהו חשוב לעשות עכשיו" מלמלתי לעברו "אני חושב שאני אלך עכשיו".

הסתובבתי וניסיתי ללחוץ על הידית ככשמעתי מאוחורי את רוג'ר מתרומם. ליבי צנח עמוק בתוך בטני. זה לא הולך להיות קל.

ניסיתי לפתוח את הדלת שוב ושוב. היא לא נפתחה. מתי הוא הספיק בכלל לנעול אותה כשלא שמתי לב?

יד הונחה על כתפי וסובבה אותי. פחדתי. אני מודה.

"מה כל כך חשוב שלא יכול לחכות לך?". פניו של רוג'ר היו סנטימטרים ספורים משלי. צמרמורת עברה בגבי כשהרגשתי את הבל פיו על עורי.

"רוג'ר. תעזוב אותי. אני לא רוצה את זה" אמרתי בשפתיים קפוצות.

"אולי אתה חושב שאתה לא רוצה" הוא אמר וליטף את לחיי בגב ידו. עצרתי את עצמי בחוזקה כדי לא להחטיף לו. לא היה לי סיכוי נגדו. רוג'ר היה שרירי, גדול וחזק להפליא.

"אבל באמת באמת, בתוכך אתה רוצה אותי. ואני יודע את זה" היה לו חיוך קטן בקצה הפה.

"רוג'ר אני רציני" ניסתי לברוח מאחיזתו "אם תעשה לי משהו ללא רצוני זה יחשב לתקיפה, ואתה יודע את זה".

"הו כן" הוא גיחך "אני יודע. אבל מה אם לא אכפת לי? אה?".

לא יכולתי להתנגד לרעד ברגלי שכמעט גרם לי ליפול אלמלא רוג'ר היה מצמיד אותי באחיזת ברזל אל דלת הכיתה.

"אני... אתה לא.. אל" גמגמתי. ידעתי שאם רוג'ר רוצה משהו הוא יקבל אותי. גם אם זה היה במחיר של לתקוף אותי.

אוי אלוהים. אני צריך את דראקו.

כל הכעס שלי אליו נמוג עכשיו. לא היה אכפת לי שהוא בגד בי מול העיניים עם בחור גבוה מידי ועם חצ'קונים. פשוט הייתי זקוק לו.

"אני רציני" ניסיתי לומר בקול הכי רציני שלי, שלצערי יצא טיפה צפצפני ורועד "אתה לא תעשה לי כולם".

לא יצא לי מי יודע מה מפחיד, אפשר לומר.

"האמת שאני כן" רוג'ר צחק צחוק מפחיד ואז לחץ אותי בגופו אל הדלת. לרגע גופי התקשה תחת גופו ואז קלטתי באיזו סיטואציה אני נמצא.

דחפתי אותו בשתי ידי בחוזקה לאחור. רוג'ר נהדף ממני בערך בסנטימר. לא הצלחה מזהירה.

"אני אוהב את זה שאתה לא עושה את זה קל. שאני צריך להפגין טיפה כוח כדי לקבל אותך" אמר רוגר ואז התקרב שוב, תפס את מפרקי ידי והצמיד אום אל הקיר מאחורי.

שפתיו התקרבו באופן מסוכן לשלי.

"שלא תעז" לחשתי בזעם כשאני קופץ את שפתי בכח. נחוש לא לאפשר לו את מה שהוא רוצה כל כך לקבל.

הוא רק חייך וצמצם את המרחק שנותר. שפתיו התחכחו בשלי. הן היו מחספסות ותובעניות.

זרם חשמלי אדיר מליא את גופי.

"תתרחק בן זונה" צרחתי כשאני אוזר את כל כוחי ושולח בעיטה מדויקת לשוק רגלו.

"אווץ'" רוג'ר התנתק באחת מהנשיקה הקפוצה וצלע לאחור כשעל פניו הבעה כועסת טיפה "זה היה כואב הארי!"

לא עינתי ורק ניסיתי לתלוש את המנעול מהדלת ולברוח משם.

רוג'ר התרומם לעמידה זקופה תוך שניות, עטה את החיוך המרוצה שלו והתקרב שוב. הוא אחז שוב בידי מאחורי גבי וביד שניה אחז בחוזקה בסנטרי.

טיפות זיעה זלגו על עורפי וחום פנימי מילא אותי.

"אתה לא באמת רוצה לפגוע בי הארי" הוא לחש בקול שהעביר בי צמרמורת "אתה רק קצת נסער. אבל אני יודע שאתה רוצה אותי. אז בבקשה לטובתך, תפסיק לנסות לעשות את זה קשה יותר, כי אתה יודע מה? זה רק גורם לך להיות לוהט יותר"

הוא צחק והמשיך "בסוף אתה עוד תגרום לי לותר על נשיקה ולעבור ישר לחלק המעניין" הוא דחק רגל אחת בין ירכי ולחץ למעלה.

הפרק הקודם		הפרק הבא