המפחידנים 1- דבש החכמים

״העניין של הספרים, הוא לא מובן״
זואי ישבה עם מריה בחדר המועדון והכינה במרץ שיעורי בית.
״יש לנו ספרי לימוד. אבל אותם קוראים, לא קורעים, ואני חשבתי שהספרים פה הם פשע!״
״זה נכון״ מריה בהתה בה במבט חלול, ״אבל יש פה משהו מובן אחד?״
״צודקת״
״היי!״ מריה גררה את כסאה לאחור והזדקפה, ״אמרת שאת רוצה לקרוא. את רוצה שאני אשאיל לך את הספר שלי?״
״בסדר״ זואי הסכימה, ״נשמע מעניין. ״האופל המוסווה של הפחד״. או קיי. אני אנסה לקרוא אותו״
מריה ניגשה אל תיקה ושלפה ממנו ספר קטנטן, מוזהב. באותיות רקומות בצבע זהב שמו נכתב על הכריכה הרכה. זואי לקחה אותו במין ייראה.
״קראת את כולו?״
״לא״ מריה הנידה בראשה ״כמעט את כולו. לא קראתי את החלק האחרון״
זואי התיישבה על מיטתה וקראה. היא לא הפסיקה עד שהגיע לפרק האחרון.
״את זה קראת?״
מריה הנידה בראשה ״לא את הפרק האחרון.״
זואי קראה-
״הדבש הדגול
הדבש הדגול הוא מעט דבש, שהופק בשילוב של דבורה מהמוגלגים, דבורה מהקוסמים ודבורה מהמפחידנים. זה היה המקרה היחיד בהסטוריה ששלושת היצורים האלו שיתפו פעולה. הדבורים נמעכו אחת אל השנייה, ויצרו דבורה אחת, חזקה, שהייתה מסוגלת להפיק דבש מיוחד בצבע אדום. לדבש היו סגולות מופלאות; הוא היה יכול להעניק למוצא אותו חיי נצח, ולהפוך מתכות לזהב. במשך זמן רב הדבורה הייתה נהדרת והפיקה עבור מפחידנים, קוסמים ומוגלגים דבש טהור ונהדר. אחרי זמן מה, הקוסמים נפרדו מן המוגלגים, אך הדבורה המשיכה לייצר דבש עבור קוסמים ומפחידנים. עד לשנה אחת, שבה קוסם צעיר בשם ניקולס פלאמל, פושע כבן 32, הרג את הדבורה, וגנב את הדבש. הוא ייצר מהדבש סוכריית דבש, וקרא לה אבן החכמים. שוויצר. אבן החכמים נשארה בבעלותו ובקרוב עלול הוא להשתמש בה. אנחנו-״
״מיס טרוויל הצעירה!״
הפרופסור מינטוס, למתיחות, הביט אליה במבט זועם.
״הפ- פרופסור מינטוס!״ זואי נבהלה. עד עכשיו אף אחד לא השתמש בשם משפחתה.
״קוראת ספר! בבראוויץ׳! מאה נקודות מטורקיז! ושאני לא אראה אותך יותר אף פעם קוראת פה ספר!״
״אני כל כך מצטערת!״ קראה זואי ודמעות עלו בעיניה
״תני לי את זה!״ הפרופסור מינטוס התקרב, שוצף וקוצף. הוא לקח ממנה את הספר, ופתח אותו.
״אבן החכמים? דבש?״ שפתיו הסתלסלו בגועל, ״את באמת מאמינה לשטויות האלו?״ הוא קרע את הספר לחתיכות קטנטנות, זרק לאח והלך משם במרץ.
״הוא לקח מאה סוכריות גומי מטורקיז!״ התנשמה זואי.
מריה זרקה את עצמה על הכיסא. ״דבר אחד ברור לנו״
״ממ?״
״הפרופסור מינטוס קשור לדבש החכמים, ולא בצורה טובה״
״את חושבת שהוא פושע?״
״נו- אני לא יודעת, אבל יכול להיות״
״אוף״ גנחה זואי ״כל זה גדול מדי עלינו״
״אבל נצטרך לחקור עוד. רגע-״ מריה קמה בפתאומיות מהכיסא והשמיכה הסגולה החמימה שלה נשרה מעליה, ״יכול להיות שזה קשור לנבואה של החשופית עם הדבש?״
״יכול להיות!״ עיניה של זואי הוארו בהבנה, ״החשופית גם דיברה על פרופסור כלשהו!״
״אז- פרופסור מינטוס!!!״ צרחה מריה והדפה את השמיכה.
״ששש…״ השתיקה זואי, ״עדיין לא בטוח״
״זה נשמע ממש הגיוני״
״לא״ זואי לא הסכימה, ״החשופית אמרה ׳חיוכו עליז וגם שמח׳״
מריה חייכה ״סתם כי לא היה לה חרוז.״
הבנות צחקקו. 
״קראתי כמעט את כל הספר הראשון של הארי פוטר״ אמרה זואי בהרהור, ״לספר הראשון קראו ׳אבן החכמים׳.״
״היה שם מידע?״
״כן. אבל לא המון. היה משהו על ניקולס פלאמל נראה לי. אני כבר לא כל כך זוכרת. כמובן שזה היה מעניין נורא, אבל שלחו אותי לבראוויץ׳ לפני שהצלחתי לקרוא את כולו.״
רעש משק כנפיים נשמע מעליהם. ינשוף שחור גדול עף דרך החלון וזרק עיתון מגולגל אל מריה.
״המפלצון!״ מריה תפסה את העיתון ופתחה אותו, ״זה העיתון של המפחידנים!״
״גדול״ צחקה זואי ״אז עיתונים כן מותר לקרוא.״
מריה צחקה אבל אז החיוך קפא על שפתיה ומבט של בהלה הבזיק בעיניה.
״תראי!״ אמרה בקול רווי בהלה
זואי הצטופפה לידה.
תצלום של אבן אדומה ובוהקת נפרש על עמוד השער.

הפרק הקודם		הפרק הבא