ישיבת ואולפנת בר-אילן לקוסמים ומכשפות

יוסי התעורר, קם בנחת, התארגן לאיטו, ירד בנחת במדרגות, דפק על דלת חדרם של הוריו, והעיר את אביו לתפילה. (שמים לב מה עשיתי פה? תגיבו למטה!)

הוא הגיע לבית הכנסת, התפלל בנחת, וכשהגיע להוצאת ספר תורה, הוא היה חייב לרוץ לקרוא לאימו, כי היא עוד לא הגיעה לבית הכנסת.

בהוצאת ספר תורה, אביו של יוסי הוציא את האצבע שלו, כיוון על ארון הקודש, ואמר ״פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק!״, והארון נפתח. לאחר מכן, הוא כיוון את האצבע על ספר התורה הספרדי הגדול, ולחש את מילות הלחש: ״כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה״ (ישעיהו פרק ב׳ פסוק ג׳), הספר התרומם, ואביו של יוסי ניגש, והוביל אותו עד הדוכן, לאחר אמירת פסוקי שמע ואחד אלוקנו עם הקהל.

יוסי חיכה כמה דקות לאמו ולאחיו ואחותו, ובהגיעם, החל יוסי לקרוא:

״במדבר פרק ל

ב: וַיְדַבֵּ֤ר משֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה:

ג: אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַֽעֲשֶֽׂה:

ד: וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַֽיהֹוָ֑ה וְאָֽסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ:

ה: וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶֽחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָֽסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם:..״

לאחר הקריאה, אמר האבא לספר את לחש ההחזרה: ״הָשִׁיבָה לִּי״ (תהלים פרק נ״א פסוק י״ד), והוא חזר.

לאחר התפילה, יוסי ואורחיו הלכו לבית הכנסת של אריה לארוחת השבת.

הארוחה הייתה נורמלית באופן מפתיעה. חץ מעוגת שוקולד שהתפוצצה למלצר בפרצוף, ודבר תורה שלא הפסיקו להפריע בו...

שבת יצאה בלי הרפתקאות או סיפורים מיותרים, ותוך כמה דקות וכמה לחשים, בית הכנסת היה מסודר, והמשפחות הוציאו את אצבעות ספר התורה שלהם, שילבו ידיים, וקפצו קפיצת הדרך הביתה. (זה התעתקות) חוץ ממאיר המסכן שהלך ברגל חזרה...

הפרק הקודם		הפרק הבא