"אני כבר בת 18!"

מקדישה את הפרק לכל הרשומים שלי!

תהנו:)

ואני יודעת שלא כתבתי דיי הרבה זמן אז סליחה...

ו- תתחילו לקרוא!

ברגע שאיימוס סובב את האבן הוא נמלא געגועים חוזרים לסדריק,

אבל הוא עצר את עצמו.

'אני לא יכול להיות כזה רכרוכי! בסוף סד יחשוב שאני מתנהג כמו אישה!' חשב בזעזוע.

אבל פתאום הוא הרגיש קצת בודד. 'מה אני יעשה עכשיו? יחזור לבייתי?' הוא תהה ואז נזכר.

בית סנט אוסוולד.

איימוס התעתק לשם. לפתע נגלה לעינייו אולם גדול שהזכיר קצת מוזיאון.

מולו ניצב דלפק קבלה, משמאלו מין חור בקיר שבמדפו היה פעמון, ומסביבו ישבו בנחת קוסמים קשישים סביב שולחנות ודיברו.

דיגורי ניגש לדלפק."סלחי לי, גברתי. אשמח לדעת קצת על המקום הזה." הוא אמר למכשפה צעירה שניראתה כבת 20.

המכשפה הזדקפה בהתעניינות. רוב הזמן היא סתם ישבה בהשתעממות ולא עשתה כלום.

"המקום הזה נבנה על ידיי ג'ורדי בולר בשנות ה60 לחייו. הוא הקים את הבניין לזכר אימו, ריינה." היא דיקלמה. "הוא התחיל לעבוד על תוכניותיו ב1926 וסיים איתם ב1931."

דיגורי הימהם. "כמה אני צריך לשלם בחודש, גברת?" שאל.

"72 חרמשים, מיסטר. ואתה לא צריך לקרוא לי 'גברת'. יש לי שם." אמרה.

איימוס חיכה למוצא פייה.

"קוראים לי דלפיני."

מחכה ללפחות 2 תגובות

עד הפרק הבא.

תרשמו-תגיבו-תמליצו-תדרגו

בבקשה!

סתםםם אתם לא חייבים רק בבקשה-

תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא