מאחורי השיקוי עומד הנער

אז אחרי הרבה זמן ,אני כאן . עומד בפתח בית ,ולא נכנס .

למה שיקבלו אותי ? מה חשבתי?

ציפיתי שאבוא לבית שלהם ,אבקש לגור כאן כל חיי והם יסכימו?

מה אני מתכנן לומר?

לא הייתה לי שום תשובה לאחת מהשאלות האלה ,

אבל הייתי בטוח שאין לי עוד ברירות . זה או זה ,או לגור ביער .

אז דפקתי על הדלת .

אישה נמוכה עם שיער ג'ינג'י פתחה את דלתה .

"אוו דראקו מאלפוי, מה מביא אותך לכאן ?"  היא שאלה .

"אני צריך עזרה . אין לי איפה להיות . " אמרתי .

"בוא תיכנס, הכנתי עוגיות ! " היא אמרה ואצה רצה למטבח להביא עוגיות .

התיישבתי על אחת הספות ,

במבט מהיר הבית דיי קטן  יחסית לאחוזת מאלפוי . אבל הוא לא נוראי .

הוא מזכיר משהו פשוט ,כל הרהיטים מעץ מזכירים לי מן כפר או קיבוץ אולי .

הבטתי בתמונות שהונחו על גבי מדפים ,

המון פרצופים ג'ינג'ים חייכו אליי ,

וחייכו אחד אל השני .

'אני בטוח שאף אחד לא ניסה להטיל על האחר אבדה קדברה ' חשבתי .

זו משפחה מושלמת . מה שתמיד היה חסר לי .

דינג .

העוגיות בטח מוכנות . כעבור כמה שניות היא חזרה עם מגש מלא בעוגיות .

הריח שעלה מהן גירה אותי כל כך ,

נזכרתי שלא אכלתי יום שלם .

התחלתי לאכול ולאכול , ואז נזכרתי שזה אמור להיות לעוג אנשים אז עצרתי .

היססתי מעט .

"אתה יכול לאכול עוד, אני אכין עוד אם צריך " היא אמרה וחייכה .

"תודה מולי " אמרתי "תודה על העוגיות ובכללי על זה שלא טרקת לי את הדלת בפרצוף ונתת לי להישאר כאן "

"אין בעיה, מעכשיו אתה כמו אחד מבני המשפחה, אני צריכה רק לדעת מדוע ברחת " היא אמרה .

סיפרתי וסיפרתי, וכשסיימתי הבנתי שנהיה כבר חושך ,

מולי לא נראתה עייפה מהסיפור, היא התרכזה בסיפור ומידי פעם העירה הערות .

"אוקיי . המצב מסובך ,אני אתייעץ מחר עם כמה מחברי המסדר ,יכול להיות שזה יתן לאביך עוד סיבה לפגוע בהארי ואז זה מערב גם אותי.

בנתיים אתה תישן עם רון בחדר . "

כעבור כמה דקות היא קראה לרון ,

רון ירד במדרגות , ומולי הסבירה לו את המצב .

"אני הולך לבלות עם זה את החדר?!" הוא שאל והצביע עליי .

"רון ,בבקשה תתנהג יפה, הוא אורח שלנו " מולי אמרה .

"אוףףף" הוא אמר ועלה שוב במדרגות .

עליתי אחריו ,לסדר את מעט הדברים שהבאתי .

ידעתי שזו הולכת להיות תקופה מאוד הזויה ומוזרה .

אני גר עם משפחת וויזלי ,המשפחה שכל הזמן ירדתי עליה .

הם עוזרים לי, למרות כל מה שאמרתי עליהם .

רגשות אשמה הציפו את ליבי , למה הייתי כל כך מגעיל אליהם פעם?

הם אנשים נורא נחמדים !

"רון.. אני מצטער , באמת.על כל הדברים שעשית לך וכשפגעתי בך . " אמרתי .

הוא לא התייחס .

נכנסתי למיטה שמולי אירגנה לי ,

"לילה טוב ,דראקו " שמעתי את רון אומר .

"לילה טוב, רון " אמרתי וחייכתי .

הפרק הקודם		הפרק הבא