מקווה שתאהבו ת'פרק הזה יותר. בקרוב הלימודים מתחילים ונראה לי שהפרקים יפורסמו בתדירות נמוכה יותר, משהו כמו פעם בשבועיים-שלוש. והפרק הזה ארוך יחסית. פיצוי על הפרק הקודם. ו... תגיבו. ככל שיש יותר תגובות אני מעלה את הפרק הבא מהר יותר :)
הדבר הענק ששכב על הקרקע היה אדם, אדם ענקי למעשה. "זה.. האגריד" מלמלה ג'יני ורצה לכיוונו. הארי רץ אחריה, הוא ראה את ידידו חצי הענק מתבוסס בדמו. "ג'יני. רוצי לקרוא לאמך." אמר הארי ורכן מעל האגריד. "האגריד, זה אני, הארי. גברת וויזלי תגיע לכאן עוד שנייה, היא תטפל בך." "האריי" אמר האגריד בכאב. "הם מחפשים אותך, הארי" המשיך האגריד וכעבור דקה התעלף. כעבור עשר דקות הארי ראה את ג'יני וגברת וויזלי רצות לקראתם. הארי קם ופינה את מקומו לגברת וויזלי שהתחילה למלמל כשפים על מנת לעצור את שטף הדם. "הוא יהיה בסדר ?" שאלה ג'יני את אימה. "כן, בהחלט. אם הוא יקבל את הטיפול המתאים בבית החולים על שם הקדוש מנגו." "אני לא חושב שזה רעיון טוב, האנשים שפגעו בו לא סיימו את העבודה שלהם, הם יחזרו לחפש אותו," קטע אותה הארי. "ואם כבר מדברים על זה," המשיך הארי ובלע את רוקו. " הם חיפשו אותי, עוד מעט הם יהיו בדרכם לפה והם לא יהססו לפגוע בכם." "יש לנו את ההגנות הטובות ביותר, הם לא יצליחו להיכנס לפה." אמרה גברת וויזלי.
כעבור חצי שעה, כולם היו במטבח. הארי, ג'יני וגברת וויזלי גררו את האגריד באמצעות קסם עד המחילה, כשהם הגיעו כולם היו כבר ערים. הארי שתה קפה חם כשהוא מחובק עם ג'יני. "איזה מתנת חג מולד מוצלחת קיבלנו, אוכלי מוות בדרך אלינו." התבדח ג'ורג. הארי הרגיש צביטה בלב, הוא ידע שכולם מסתכנים בגללו, מה שקרה להאגריד קרה באשמתו. "האגריד בסדר, הוא רק צריך לנוח מעט" אמרה גברת וויזלי שירדה מחדם של רון והארי ששימש עכשיו כחדרו של האגריד. "אני מציעה שכולנו נחזור לישון" המשיכה מולי. כולם עלו לחדריהם מלבד רון והארי שהיו אמורים לישון עכשיו על הספות. "אני יהיה כל כך עייף מחר בעבודה, אני לא מבין בכלל למה לא יכלו לוותר לנו, זה חג המולד לעזאזל ! גם ככה אנחנו לא עושים כלום בלשכה, אין לנו אפילו קצה חוט היכן אוכלי המוות מסתתרים." "אני יכול לדעת" אמר הארי. "למה אתה מתכוון ?" " אני מתכוון. הם מחפשים אותי. אני יכול להסגיר את עצמי ואיכשהו לתפוס אחד מהם שיספר לנו את זה." רון צחק. "אתה חושב שאתה תביס עשרה או יותר אוכלי מוות לבדך ?" "ואם נהיה עשרה הילאים. יש לנו סיכוי" "זאת תוכנית גרועה." הארי לא השיב לו, הוא החל מתכנן את הפרטים של תוכניתו.
למחרת התעורר הארי לריח טוב של מאכלים. מתחת לספה שבה ישן הארי הייתה ערמה קטנה של מתנות. בשל רעבונו החליט הארי לפתוח את המתנות לאחר ארוחת הבוקר. במטבח עמלו ג'יני, וגברת וויזלי על ארוחת הבוקר. "בוקר טוב" אמר הארי לגברת וויזלי בנימוס והתקרב אל ג'יני והצמיד לה נשיקה רטובה. "זה מבאס שאתה עובד בחג המולד, היו לי תוכניות" אמרה ג'יני. "בקרוב זה יגמר." השיב הארי. "אני מקווה מאוד, אני מפחדת שיקרה לך משהו, כל אוכלי המוות האלו מנסים לתפוס אותך, תראה מה הם עשו להאגריד." "אני יהיה בסדר." "מה דעתך על החביתית הזאת?" שאלה ג'יני והביאה לו חביתית ישר מהמחבט. הארי נגס ממנה. "נו?" שאלה ג'יני. "יש השתפרות." "ישש !" צהלה ג'יני. כשהארי סיים לאכול הוא הציץ לשעונו וראה שיש לו עוד שעה עד שהוא צריך להגיע למשרד הקסמים. הארי וג'יני החליטו לפתוח את המתנות שלהם. הם התיישבו על הספה והחלו לפתוח את מתנותיהם. "תראה את הסוודר שקיבלתי מאמא, הינה גם אתה קיבלת אחד, כמו תמיד." אמרה ג'יני להארי. "תראי את זה, מתנה מבן דודי דאדלי, הוא הביא לי עט" גיכח הארי וזרק לה את המתנה. "יש פה גם מכתב ארוך" אמרה ג'יני שתפסה את המתנה. "אני אקרא את זה אחר כך" אמר הארי והכניס את המכתב לכיסו. "תודה הארי" ג'יני לפתע תפסה אותו לחיבוק. "מה זה?" התפלא. "הא, המתנה שהבאת לי. הערכה למטאטא." "הוו, כן, בבקשה. זה הכי טוב שיש" השיב הארי בחיוך. "שקט שם" צווח רון לפתע בפיהוק ענקי. "הגיע הזמן לקום, אח יקר" אמרה ג'יני ומשכה את השמיכה של רון, שישן בספה הסמוכה. "סתמי." צעק רון וכיסה את ראשו בכרית. "מה הרעשים האלו ?" הגיעה לפתע הרמיוני, לבושה בפיג'מה שלה. "חג מולד שמח" אמר לה הארי בחיוך. "אתם לא מבינים איזה חלום היה לי," התרומם לפתע רון. "איזה ?" שאלה הרמיוני וחיבקה אותו. "על התוכנית שלך, הארי." פנה רון להארי. "איזה תוכנית?" שאלה ג'יני בסקרנות. "שום תוכנית. נכון רון ?" אמר הארי שהוא תוקע ברון מבט מאיים. "לא. יש תוכנית." ענה רון והארי הפך את מבטו לזועם. "התוכנית היא... לאכול גלידה." המשיך רון. "הו, כן, התוכנית הזאת שלי, כן יש לי תוכנית להכין גלידה" הארי אמר ונשם בהקלה.
כעבור שעה הארי ורון התעתקו לכניסה למשרד הקסמים. "למה לא רצית שאני אספר ?" שאל רון את הארי כשהם נכנסו אל השירותים. "אתה משוגע. ג'יני תהרוג אותי אם היא תשמע על זה." "אבל התלוצצת לא ?!, אתה לא באמת תסגיר את עצמך." הארי תקע בו מבט רציני. "מה ? אתה נורמלי? זאת תוכנית מטורפת !!"
|