וולדמורט- לא היה ולא נברא (:

פרק 12

--------

״לילה טוב ג׳יני״, הארי אמר לאחר שהתנתקו. 

״לילה״, היא ענתה. הם רק הפנו את פניהם לעבר פנים חדר המועדון, וכבר ראו את הנוכחים.

ג׳יימס ולילי פוטר ישבו על הספהוהביטו בהם.״אבא? מה אתם עושים פה?״, הארי שאל בהפתעה. 

״אסור לבקר את הבן שלי?״, שאלה לילי בחיוך וחיבקה אותו בחום. ״ושלום גם לך ג׳יני״, וגם אותה היא חיבקה.

״מי היה מאמין? בגיל כזה?״, אמר ג׳יימס ולחץ את ידו של הארי. ״אני זוכר שסיריוס עשה את זה כבר בסוף השנה השלישית!״, ניכר היה עליו שהוא נורא גאה בבנו.״ג׳יימס ! באמת הם כל כך צעירים וכבר להתחיל להתנשק? הארי חמוד״, היא

פנתה אל בנה אך התכוונה לשניהם. אולי תחכו עם זה קצת? אתם בסך הכל עדיין לא בני ארבע עשרה! נכון, הסנדק שלך התאהב כבר לפניך אבל לא צריך להתמודד מולו על התואר ׳הקונדסאי המצטיין׳-

״כן, זה כבר אבוד, המשחק מכור״, ג׳יימס קטע אותה. הוא החל מסתובב בחדר, מתמוגג על כל זיכרון שצף ועלה, על הרגעים עם שלושת חבריו, הרגעים הרומנטיים עם אישתו... ״מה אתם אומרים?״, שאלה לילי.

ג׳יני כל פעם הופתעה מהעדינות שיש באמא של הארי למרות שהיא הייתה מכשפה חזקה ומוכשרת מאוד.

הארי הסתכל על ג׳יני. היא הנהנה בתנועה כמעט בלתי מורגשת, רק הזיזה במעט את ראשה.

״כן אמא״. הוא אמר והשפיל את מבטו.

״כל הכבוד״. אמרה אמו בחיוך וישבה על הספה הקרובה לאח.

״אז מה אתם עושים פה?״, שאלה ג׳יניוהתיישבה מעט רחוק מהארי.

״דמבלדור הזמין אותנו.״

״המנהל?״, שאל הארי.

״כן הארי״, ג׳יימס אמר בעודו משקיף מן החלון אל המדשאות החשוכות של הוגוורטס. ״ממחר אני ואמא שלך נצטרף לצוות המורים בהווגוורטס״.

הפרק הקודם		הפרק הבא