מסע קסום בזמן

פרק 11: מכשפה לבנה וכוכב קטן

יד קטנה נגעה בכתפה של כריסמס. היא התעוררה בבהלה והביטה בג'ונתן ולאחר מכן בשעון המעורר שלה, השעה הייתה חצות.

"ג'וני? מה קרה? " שאלה כריסמס וליטפה את ראשו. "אני רוצה הביתה, אני רוצה את ההורים שלי בחזרה" אמר ג'ונתן בדמעות. כריסמס הושיטה לו את ידה ומשכה אותו לחיקה. "הם לא יכולים לחזור ג'וני, אין קסם שמחזיר מהמוות" אמרה כריסמס בקול רך. היא נשקה על ראשו. "רוצה להישאר לישון לידי? " שאלה כריסמס. הוא הנהן. כריסמס השכיבה אותו בחיקה ועטפה אותו בשמיכה החמה. ג'ונתן עצם את עיניו ושקע בשינה כשהוא ממלמל בשקט "אימא... אימא...". כריסמס נשקה על ראשו ולאט לאט שקעה גם היא בשינה עמוקה.

הבוקר עלה בהיר וקר. ג'ונתן נשאר קרוב לכריסמס במשך כל הבוקר. היא ליוותה אותו לשיעור הראשון שלו באותו בוקר והבטיחה לו שתבוא לראות אותו כשהשיעור יסתיים.

טום עקב אחרי הסליתרינים והתמלא גאווה בשומעו שהמכשף הלבן הצליח להלחיץ אותם. "טום אתה לא היית איתנו אתמול נכון? " שאל ג'ף לפתע. "לא... אני טיילתי בחוץ" אמר טום בקול בטוח כדי שלא יחשדו בו.  "אה טוב, היום תבוא? " שאל ג'ף בחשדנות. "כן, בטח" אמר טום. "יופי, אנחנו ננסה שוב עם בראון והפעם נצליח" אמר ג'ף.

בשעות אחר הצהריים טום נכנס לחדר הנחיצות בשעטה. "הסתבכתי" הוא אמר בשצף. "מה קרה? " שאלה כריסמס. היא ישבה על השטיח כשג'ונתן יושב בחיקה וקורא ספר. הוא היה רגוע הרבה יותר כששהה בחברתה. "אמרתי לג'ף שאני אגיע היום לפגישה, אבל אני צריך להיות שם... אחרת" אמר טום מנסה להשאיר את ג'ונתן מחוץ לשיחה. "לך לפגישה ותשאיר לי את השאר" אמרה כריסמס. "למה את מתכוונת? " שאל טום. "אני אחליף אותך, אבל אני צריכה את הלחש" אמרה כריסמס. "זה מסוכן" אמר טום. "אני אהיה בסדר וחוץ מזה גם אתה שם" אמרה כריסמס.

כעבור רגע ג'ונתן נעמד. "אני הולך" הוא אמר ולקח את הספר בידו. "לאן? " שאלה כריסמס בחיוך. "לחדר המועדון ואחר כך לאולם הכניסה, דון יגיע לשם" אמר ג'ונתן. "איזה סוג דם יש לדון? " שאלה כריסמס. "הוא טהור דם" אמר ג'ונתן. "בסדר, לך תתארגן ותצא, והכול יהיה בסדר" אמרה כריסמס. הוא נשק על לחיה ורץ משם. "אני ממש מתחיל לקנא" אמר לפתע טום בחיוך. כריסמס זרקה עליו כרית. "היי! " קרא טום והתחמק. "בוא כבר טום, יש לך כישוף ללמד אותי" אמרה כריסמס. הוא חייך ונעמד מולה.

"קודם כל זה דומה להתעתקות, את צריכה לחשוב לאן את רוצה להגיע ולהתרכז במקום הזה בסדר? " שאל טום. היא הנהנה. "בסדר הלחש הוא ניאבלה בלו" אמר טום. כריסמס חזרה אחריו. "ניאבלה בלו". "מצוין, תתרכזי בקצה החדר, תאמרי את המילים ותצליפי עם השרביט לכיוון הרצפה, ככה" אמר טום. "ניאבלה בלו! " קרא טום ולפתע הוא נעלם והופיע בקצה החדר כשבמקום בו עמד נותר הערפל הכחול המוכר. "ניאבלה בלו! " קראה כריסמס. היא הופיעה מולו והצמידה את שפתיה לשפתיו. "איך זה היה? " שאלה כריסמס בחיוך. "מושלם" אמר טום. "הכישוף או הנשיקה ?" שאלה כריסמס בחיוך ערמומי. "ברור שהכישוף" אמר טום בחיוך שובב. היא צבטה אותו. "אאוץ'! וגם הנשיקה!" הוא מלמל ושפשף את זרועו.

ג'ונתן עשה את דרכו חזרה מהמדשאות. "ביי דון, נמשיך להתאמן מחר" אמר ג'ונתן. "ביי" אמר דון ונעלם מאחורי שטיח קיר. 

ג'ונתן החל להתקדם לכיוון גרם המדרגות כשלפתע הוקף בתלמידים רבים בגלימות שחורות ומסכות. "תעזבו אותי כבר! לא עשיתי לכם כלום!" הוא קרא ברעד ושלף את שרביטו. כולם פרצו בצחוק עז. טום הביט סביבו וחיפש סימן כלשהו לכריסמס. הוא חש ביד על כתפו וידע שהיא כבר שם. "אף אחד לא יעזור לך הפעם, קרושיו! " קרא ג'ף. הכישוף נחסם בדיוק כמו בפעם הקודמת.

כריסמס חשפה את עצמה. עיניו של טום נפערו. היא נראתה מדהים בגלימה הלבנה שלו, עם הברדס והמסכה הלבנה. "שוב אתה, תיחשף כבר! " קרא ג'ף. כריסמס חייכה והנידה ראשה בשלילה. "לעזעזאל! " קרא ג'ף וצעד אל תוך המעגל. אך זה לא היה חלק מהתוכנית של כריסמס וטום.

"קרושיו! " קרא ג'ף וכריסמס חסמה אותו שוב ושוב. "שתק! " קרא ג'ף אך גם הלחש הזה נחסם. היא נעמדה לפני ג'ונתן המפוחד והמשיכה לחסום את כל הלחשים.  ג'ף צעק בתסכול. טום הביט בה וקיווה שתצליח לעשות את הלחש שלימד אותה. וכמו קראה את מחשבותיו אחזה כריסמס בידו של ג'ונתן הצליפה בשרביטה ברצפה ושניהם נעלמו, מותירים אחריהם ערפל כחול. ג'ף זעם. "תלכו! תתפזרו כבר! " הוא קרא בזעם.

טום מיהר אל חדר הנחיצות. הוא נכנס פנימה ופשט את הגלימה והמסכה השחורה. "את בסדר? " הוא פלט בבהלה. "כן, אני בסדר" אמרה כריסמס. היא פשטה את הגלימה הלבנה והסירה את המסכה. "כריסמס? אבל אתמול זאת לא הייתה את! " אמר ג'ונתן בבלבול. "לא, אתמול זה הייתי אני" אמר טום. "והיום? למה היית איתם? " שאל ג'ונתן בחשש. "כי רק ככה אני יכול לדעת מה הם מתכננים לעשות ולמנוע מהם, בעזרת המכשפה הלבנה" אמר טום בחיוך. כריסמס חייכה. "אנחנו נשמור עליך, אבל אסור לך לספר מי עוזר לך בסדר? " שאלה כריסמס. הוא הנהן וחיבק אותה. היא ליטפה את שערו בחיבה.

למחרת המלמולים בסליתרין אודות המכשף הלבן היו כה רבים עד שכל בית הספר ידע שקבוצת תלמידים ניסתה לפגוע ביליד מוגלגים ונכשלה בזכות תלמיד אחר שכונה "המכשף הלבן".

"כריסי, שמעת על זה? מי נראה לך יכול להיות המכשף הלבן? " שאל רייבן. "אני יודעת מי" אמרה כריסמס בלחש. "מה?! איך את יודעת?! " שאל רייבן. "שש... אני אספר לך הכול אחר כך, יש לנו שיעור עכשיו" אמרה כריסמס. "בסדר" אמר רייבן.

בשיעור החופשי כריסמס סיפרה לרייבן הכול מההתחלה ועד הסוף. הוא פער את פיו בפליאה. "וואו! זה פשוט מגניב" אמר רייבן בהערכה. "אני מניחה שעכשיו הם לא יתקפו יותר, לפחות לא בזמן הקרוב, כי כל בית הספר כבר יודע עליהם" אמרה כריסמס.

ואכן באותו הזמן טום ישב בפגישה של הארגון. "אנחנו צריכים להוריד פרופיל, כולם מדברים עלינו וזה מסוכן, אז בלי פעילויות בינתיים, אני אודיע לכם מתי נחזור לפעילות" אמר ג'ף. כל חברי הארגון מלמלו בהסכמה והתפזרו.

טום ניגש לכריסמס בהזדמנות הראשונה. "הם פיזרו את הארגון, הם מפחדים להיתפס" אמר טום בחיוך. "אז הצלחנו! " אמרה כריסמס בחיוך. "הצלחנו, מכשפה לבנה שלי, הצלחנו" אמר טום והביט בה בהערצה.

בשבת בבוקר התמלא מגרש הקווידיץ' בתלמידים שבאו להיבחן לתפקיד המחפש של גריפינדור. המחפש הקודם סיים ללמוד בשנה שעברה והיה עליהם למצוא אחד אחר לפני המשחק מול סליתרין.

הקפטן ג'וש סמית מהשנה החמישית בגריפינדור חילק את הנבחנים לקבוצות והחל לבחון אותם. הוא השתמש במרביצן אחד שאותו חבטו החובטים של הקבוצה לעבר הנבחנים ובסניץ' הזהב.

"טוב, קבוצה ראשונה, עלו על המטאטאים, היזהרו מהמרביצן ונסו לתפוס את הסניץ', מי שיתפוס את הסניץ' יישאר למבחן הסופי. מוכנים? צאו! " קרא ג'וש. 

הקבוצה הראשונה עלתה לאוויר. הם היו גרועים. ברגע שעלו לאוויר החלו להתפזר. חלקם נפלו מהמטאטאים שלהם, חלקם נפגעו מהמרביצן וחלקם פשוט ריחפו לכיוון לא ברור.

"די! מספיק! אתם יכולים ללכת, לא התקבלתם" אמר ג'וש. הקבוצה הראשונה התפזרה במבטים זועפים. שאר הקבוצות היו יותר טובות, ומכל קבוצה היה תלמיד אחד שהצליח לתפוס את הסניץ'.

"טוב, קבוצה אחרונה, עלו לאוויר" אמר ג'וש. כריסמס ורייבן ישבו בקהל וצפו. "תגיד זה לא ג'וני שם? " שאלה כריסמס. "איפה? " שאל רייבן. "שם, מרחף בצד שמאל" אמרה כריסמס. רייבן הפנה את מבטו. "כן! זה הוא! אבל הוא קטן מדי, אסור שיהיה לו מטאטא" אמר רייבן. "אולי הוא לקח אחד מהמחסן של בית הספר" אמרה כריסמס. הם השתתקו והמשיכו לצפות.

"מוכנים? צאו! " קרא ג'וש. ג'ונתן זיגזג בין כול הנבחנים האחרים בעקבות הסניץ' המוזהב. הוא התחמק מהמרביצן שנשלח אליו מאחד החובטים וכעבור פחות מחמש דקות הסניץ' היה בידו. הוא ירד אל הקרקע. "וואו! זה היה מוצלח! רגע... אתה לא תלמיד משנה ראשונה? " שאל ג'וש. "כן, אבל- " ניסה ג'ונתן אך נקטע על ידי ג'וש. "אני מצטער, אתה לא יכול להמשיך למבחן הסופי, אסור לתלמידי שנה ראשונה להיות בקבוצה" אמר ג'וש. ג'ונתן הנהן בעצב והלך אל שורת המושבים ביציע.

"היי! כוכב קטן, היית ממש מוצלח!" אמרה כריסמס בחיוך וחיבקה אותו. "אז מה? הוא לא מוכן לקבל אותי כי אני תלמיד שנה ראשונה" אמר ג'ונתן בעצב. "אחרי שהוא יראה שאין אף אחד יותר טוב ממך, הוא יקבל אותך, אני בטוחה" אמרה כריסמס. "הוא לא יסכים" אמר ג'ונתן בראש מושפל.

"טוב, זה המבחן הסופי, כל אחד מכם בתורו יעלה לאוויר וינסה לתפוס את הסניץ', אך הפעם כל חברי הקבוצה יהיו באוויר והמבחן יתנהל כמו משחק קווידיץ' אמיתי, קדימה, אתה ראשון" אמר ג'וש וטפח על כתפו של אחד הנבחנים.

כעבור שעה כשכל הנבחנים כבר סיימו לא היה אפילו אחד שישתווה לג'ונתן וג'וש ידע את זה, הזמן הכי קצר היה רבע שעה והכל יכול לקרות ברבע שעה בזמן משחק קווידיץ'. "ג'ונתן בראון!" הוא קרא לפתע. "ג'ונתן בראון אתה עוד פה? " שאל ג'וש בקול. כול הנבחנים החלו להסתודד ביניהם. "אני פה" אמר ג'ונתן וירד למגרש עם המטאטא שלו. "אני עושה לך מבחן סופי, אבל אני לא מבטיח שום דבר, תצטרך לנצח את כול הנבחנים, ואם תצליח אני אצטרך גם אישור של המנהל" אמר ג'וש. ג'ונתן הנהן במרץ. "בסדר, בהצלחה חבר קטן" אמר ג'וש.

"קדימה קבוצה, יש לנו נבחן של הרגע האחרון" קרא ג'וש. כל הקבוצה עלו לאוויר. ג'ונתן עלה אחריהם. "מוכן? צא! " קרא ג'וש. ג'ונתן החל לזגזג בין חברי הקבוצה. הוא התחמק משני מרביצנים בזה אחר זה וכעבור שלוש דקות הוא יצא מצלילה מסחררת כשהסניץ' בידו הקטנה. כל חברי הקבוצה הריעו. כריסמס מחאה כפיים מהיציע.

"בוא, ניגש אל המנהל" אמר ג'וש והוביל את ג'ונתן בעקבותיו.

הם נכנסו אל משרד המנהל וארמנדו דיפט הישיר אליהם מבט. "אדוני, עשיתי היום בחינות למחפש של גריפינדור, וג'ונתן הופיע לבחינה. הוא היה המוצלח מכולם, הוא תפס את הסניץ' בפחות מחמש דקות, אבל יש בעיה. הוא תלמיד שנה ראשונה והחוק אוסר על תלמידי שנה ראשונה להשתתף במשחקים" אמר ג'וש.

ארמנדו דיפט חייך ואמר: "לפי הידוע לי, החוק קובע שאסור לתלמידי שנה ראשונה להביא מטאטא מהבית, אני צודק? ". "אבל הוא צריך מטאטא, זה קווידיץ' אדוני" אמר ג'וש. "אני לא חושב שתהיה בעיה, אם הוא יקבל במתנה מטאטא כשהוא כאן בבית הספר לא כן? " שאל ארמנדו דיפט וקרץ אל  ג'ונתן. הוא חייך. "אתה צודק אדוני, תודה על העזרה" אמר ג'וש נרגש.

"בוא נלך להגיד לקבוצה" אמר ג'וש בהתלהבות. "אני חושב שמעולם לא היה מחפש כל כך צעיר בקבוצת קווידיץ', אף פעם! " אמר ג'וש והוביל את ג'ונתן חזרה למגרש. "הוא הסכים! " צעק ג'וש באושר. כריסמס מיהרה אל המגרש. "היי כוכב קטן! אתה המחפש החדש שלנו? " היא שאלה בחיוך. הוא הנהן וחיבק אותה. "טוב, אלו המדים, צריך לכווץ לך אותם, ואתה צריך לקנות מטאטא" אמר ג'וש. "אני אדאג לכיווץ ולמטאטא" אמרה כריסמס בחיוך. "מצוין, שחקנים למיטות! יש אימון מחר" אמר ג'וש וכולם החלו לצעוד לכיוון הטירה.

כריסמס וג'ונתן התיישבו על השטיח בחדר המועדון. ג'ונתן עיין בחוברת הזמנה של מטאטאים וכריסמס כיווצה לו את המדים והחלה לרקום את שמו על גב החולצה. "מה דעתך על זה? " שאל ג'ונתן. כריסמס הביטה במטאטא שהראה לה. "לא ג'וני, הוא פשוט מדי, אלוף צריך מטאטא של אלופים" אמרה כריסמס. "אבל את רוצה לקנות אותו ואני לא יכול להרשות לך לקנות לי משהו יקר" אמר ג'ונתן. "תבחר מה שתרצה, אני אקנה לך כל דבר" אמרה כריסמס ונשקה על לחיו. "אני לא יודע, תבחרי את" אמר ג'ונתן. כריסמס דפדפה בחוברת ונעצרה מול המטאטא היקר ביותר והמוצלח ביותר. "זה, 'להבה כחולה', זה נראה לי הכי טוב והכי יפה" אמרה כריסמס. "השתגעת?! זה המטאטא היקר ביותר! וחוץ מזה רק לקבוצה של אירלנד יש אותם" אמר ג'ונתן.  "ואתה תוכל להיות חלק מהקבוצה שלהם, אחרי שתגדל קצת" אמרה כריסמס. הוא הביט במטאטא בהערצה.

"המדים שלך מוכנים, תמדוד אותם ורד הנה שאני אוכל לראות" אמרה כריסמס. הוא הנהן ועלה לחדרו. כעבור מספר דקות ג'ונתן ירד במדרגות לבוש במדים האדומים זהובים של גריפינדור. שמו היה רקום מאחור: BROWN .  "איך זה נראה? " שאל ג'ונתן. "יפה מאוד, רק דבר אחרון" אמרה כריסמס. היא הניפה את שרביטה ומאחור מתחת לשמו הופיע אריה רקום בזהב ואדום. "מושלם" אמרה כריסמס. הוא חייך. היא נשקה על לחיו. "עכשיו תלך לישון, אתה צריך לנוח" אמרה כריסמס. "לילה טוב" אמר ג'ונתן. "לילה טוב" אמרה כריסמס. הוא חיבק אותה ומיהר לעלות לחדרו.

תגובות:) 

הפרק הקודם		הפרק הבא