כשהסתכלתי עלייך מהצד....

-מאלפוי-

ג'יין .

חכי לי בסוף השיעור.

דראקו

שיעור שיקויים נגמר, ריינולדס ארזה את הדברים לאט ויצאה אחרונה מהכיתה.

משכתי בידה והיא נשענה על הקיר, הנחתי בין ראשה שתי ידים על הקיר "אז מה ריינולדס, ראיתי שאת אפס בשיקויים, את רוצה שנסיך סלית'רין יעזור לך להשלים?" חייכתי לה את החיוך הזה שלי, שידעתי שהיא לא תעמוד בפניו.

"עלוב שכמוך! אני יוצאת עם הארי!" היא אמרה לי בכעס, שזיהיתי מיד שהוא מזוייף.

"עם פוטר?! מה לעזאזל יפה כמוך מחפשת בראש צלקת מכוערת?!" היא הייתה יפה, לא כמו הרמיוני.  הרמיוני הייתה מיוחדת.

" מולך עומד הגבר הכי חתיך בבית ספר. אני גם גאון וגם הורס. אני מציע שנקבע דייט" הסטתי קצוות שיער שלה אל מאחורי האוזן.

"אני אשמח מאוד" הזונה העלובה הזאת שיחקה לי בחולצה. התגעגעתי עד מוות להרמיוני, אבל עשיתי את זה רק בשבילה "

"אז לבוא לחדר שלך בשעה אחת?" היא שאלה. הנהנתי והלכתי לכיוון הנגדי של המסדרון. לחפש את פוטר והרמ'ס.

מצאתי את הרמיוני די בקלות ואיתה בם את הארי. על החיים ועל המוות.

"אנחנו רוצים לספר לך משהו" אמרתי

"אני מאוד מקווה שתסלח לנו"

"עשינו לג'יין מבחן קטן" 

"ו...?" שאל הארי.

" היא בוגדת בך. יותר נכון תבגוד"

"מה?!" הארי שאל

"דראקו התחיל איתה בכאילו, הוא הזמין אותה לחדר שלה לעשות את זה"

"והיא הסכימה. היה לה חיוך מגורה על השפתיים" הצהרתי בגאווה שגרמה להרמיוני שלי לקנא ולגלגל עיניים.

"אם אתה רוצה לבוא לראות" 

"תבוא באחת בלילה"

"לחדר שלי"

"אם לא"

"רק שתדע שאנחנו ניסינו" אמרנו ביחד

הארי המבובל מוכה ההלם הלך מהמקום היישר לחדרו.

הפרק הקודם		הפרק הבא