let me love you

"הארי חתיכת שקרן!" הם שמעו קריאה והפנו את ראשיהם. ג'יני עמדה מולם עם עוד כמה חברים מהוגוורטס שעצרו לראות את הצמד המתנשק שטען שנפרדו. 

"ג'יני, תסתמי כבר את הפה שלך!" נהם דראקו והתקדם אליה צעד. ג'יני לא נרתעה.

"אני לא אסתום! הוא משקר לי בפרצוף!" ג'יני הצביעה על הארי. 

"ג'יני, תשתקי!" קרא דראקו הנרגז. זאביני כבר בא לראות על מה המהומה והתיצב ליד ג'יני. 

"דראקו, אמרת לי שזו הייתה מתיחה!" אמר זאביני בגיחוך, "דראקו מאוהב בצלקת..."

דראקו האדים. מבושה או מכעס, הארי לא ידע. אבל הוא לא רצה שדראקו יתפרץ. לא כאן ולא עכשיו. 

"דראקו - " הוא תפס בזרועו, אבל דראקו ניער אותו. 

"הארי, אני לא יכול יותר!" הוא צעק על הארי, "מה אכפת להם? מה אכפת לג'יני הכלבה הזאת, תראה למה היא גורמת - "

"תשתוק את הפה, חתיכת הומו!" אמרה ג'יני.

הדקות הבאות היו כמו סרט בהילוך מהיר: דראקו מתנפל על ג'יני, צרחות, רון והרמיוני באים במרוצה, הארי עומד מבולבל, ג'יני בוכה, דראקו אדום, פרופסור מרגונגל מגיעה בריצה...

"אתה דפוק?" כעס ביעבע בתוך בטנו של הארי. הם עמדו במסדרון ליד משרדה של פרופסור מקונגל. "ברגע שפרופסור מקגונגל תחזור מהמרפאה יסלקו אותך מפה! וסתם ככה... לתקוף נערה? איפה ההיגיון, דראקו, איפה?!"

"אני לא צריך שעכשיו גם אתה תצעק עליי," נהם דראקו ונמרח על הקיר מאחוריו. "זה הגיע לה, ותא היודע את זה - "

"זה לא משנה!" הרים הארי את קולו, "מילא איזה כישוף, אבל לתת מכות לילדה? מה אתה, פחדן?!"

"כן, אני פחדן, פוטר!" צעק דראקו. "תעזוב אותי כבר, בסדר? אתה לא חושב שרע לי גם בלי ההטפות שלך?"

"אל תהיה עכשיו מסכן!" גם סבלנותו של הארי פקעה, "התנהגת בטיפשות - "

"אני לא מכחיש את זה!"

פרופסור מקגונל הופיעה במרוצה, חמורת-סבר והצביה על הדלת של משרדה. "פנימה."

דראקו והארי נכנסו, שותקים והיא נכנסה אחריהם. הם נעמדו ליד הדלת והיא התיישבה ונעצה בהם מבט. דראקו עדין התנשף והיה סמוק. הארי לא הביט בו. 

"ובכן, דראקו מאלפוי," פתחה הפרופסור מקגונל. "מה הצדיק כזו התנהגות?"

"פרופסור סנייפ אמור לשפוט אותי. הוא ראש הבית שלי!" מלמל דראקו בכעס בראש מושפל. 

"במקרה שלא שמת לב, ג'יני וויזלי היא מגריפינדור וכך גם מי שחשוד כי ביצע גם את המעשה. אך זה ידיע גם לפרופסור סנייפ. ג'יני וויזלי שוכבת במרפאה עם שפה פתוחה ויד שבורה ואינספור שריטות וחבורות. מה חשבת לעצמך?!" היא נשמעה מזועזעת. 

"אני מצטער." קולו של דראקו היה נוקשה. הוא הביט אל התקרה. "אני טיפש. טעיתי. תענישי אותי. אני מצטער. אבל הארי לא עשה כלום, באמת. הוא ניסה להפסיק אותי."

"דראקו מאלפוי! שבועיים של ריתוק ועונשים ומכתב להורים ומחר תשוחח עם דמבלדור וחמישים נקודות מסלית'רין! אני פשוט נסערת!" היא גם נראתה כך. 

דראקו נהנן ויצא מהר מהחדר. הארי יצא אחריו. 

"לא ניסיתי להפסיק אותך," הוא אמר לדראקו. 

"מה שתגיד. מה זה משנה? אני פחדן ושקרן." דראקו הפנה לו גב. 

הארי התייצב מולו. "תפסיק להיות טיפש!"

"אבל אני טיפש!" 

"אז אני אעזור לך לא להיות!"

דראקו חייך חיוך ערמומי. "באמת תעזור לי, הארי?"

"כן."

"תהיה איתי נגד כל הסיכויים?"

"תפסיק עם הקשקושי נקבות האלה!" הארי חייך. 

דראקו נישק אותו. שפתיו היו על שפתיו של הארי וכל האירועים האחרונים נשכחו. כל מה שהיה זה הם. הם והנשיקה שלהם, ואהבה הקטנה שלהם שעוד זקוקה לטיפוח. 

הארי טמן את פניו בחולצתו של דראקו. "מצטער על מה שאמרתי מקודם."

"מה שתגיד!" צחק דראקו וחיבק אותו. 

הארי נישק אותו שוב, והפעם הרגיש בטוח בעצמו, והרגיש שלא משמנה מה יקרה, הוא יהיה איתו. עם דראקו. 

הפרק הקודם		הפרק הבא