אלים אדירים

הייתי המומה, אבל פיץ נסק למעלה וחזרנו לשיעור רכיבה. האחרים המשיכו לטוס על הפגסוסים, חוץ מקלי, ודיאנה שנראו מודאגות. דיאנה ראתה שחזרתי, וטפחה על הכתף של קלי. קלי הנהנה, ודיאנה משכה במושכות והן עפו אליי. חייכתי אליהן. "מה קרה?" דיאנה שאלה אותי כשהן עפו לידי. התלבטתי מה להגיד. "פיץ רצה להתרענן אז הוא עף למים" שיקרתי. עוד לא רציתי לספר להן על המרכבה- חבל להדאיג אותן סתם ככה. הן החליפו מבטים. קלי הנידה בראשה מאחוריי דיאנה. "תמיד ידעתי שהוא פגסוס נמרץ." מלמלה. חייכתי. דיאנה הנהנה בהסכמה. "כן. פעם אחת הוא יצא מהאורווה בלילה וההרפיות השתגעו. ופעם אחרת הוא עף בכול האורווה כמו משוגע." אמרה. פיץ רטן. ´הייתי צריך להתאוורר!´ הוא מחה. שלושתינו צחקנו. "טוב שחזרת כבר התחלנו לדאוג" קלי אמרה בחיוך. הנהנתי. "גם אני."  מלמלתי כשהן עפו כי פרסי אמר להן להתרכז בשיעור. נאנחתי. ´מסע חיפושים?´ פיץ שאל אותי כשלא היה לידינו אף אחד. ´מה?´ החזרתי לו במחשבה. ´זה מסע שאמור להציל את העולם או את האלים´ פיץ הסביר. ´אה´ חשבתי.  לא עניתי לו כי פרסי כבר התחיל להסתכל עליי במבט שואל. חזרתי לשיעור וחייכתי אליו חיוך מאומץ. "יופי. באת בדיוק בזמן לתחרות" הוא אמר על בלאקג´ק. הנהנתי, ועפתי ליד דיאנה וקלי. "הראשון שמגיע אליי ולבלאקג´ק מנצח" פרסי אמר, והאיץ בבלאקג´ק קדימה. הוא עצר במרחק 5 מטרים מאיתנו. "צאו לדרך!" הוא צעק, וציקצקתי לפיץ. כולם עקפו אותי, כי זאת הייתה רק הפעם השנייה שרכבתי על פגסוס.

הוא דהר קדימה. ´בבקשה תגידי לי שנגמר השיעור,´ הוא התחנן אלי. צחקתי, ועקפתי בינתיים את קלי ודיאנה. הן הופתעו בבירור, ועשיתי להן שלום עם היד בחיוך. חזרתי להסתכל קדימה, וצחקקתי לעצמי. הגעתי לבלאקג´ק, והוא צהל. ´יש מנצחת בוס!´ הוא אמר לפרסי, והוא חייך. "נכון. נגמרה התחרות!" הוא צעק, וכולם נאנחו והסתכלו עליי. חייכתי בניצחון. "ג´ין, הפרס שלך הוא שיעור חופשי מחר כי היום כבר נגמרו השיעורים" פרסי אמר לי. הנהנתי בחיוך. "לא פייר!" הביתן מחה, ופרסי צחק. "אתם נשמעים כמו ניקה. עכשיו תחזירו את הפגסוסים לאורוות שלהם, ויש הפסקה עד שבע ומתשע כולם במיטות" הוא אמר. הנהנו, ונחתתי עם פיץ מול האורווה שלו. הוא צהל בהקלה ונכנס לאורווה. נתתי לו חציר כמו כול האחרים, ואז חזרתי לביתן שלוש. פרסי ליווה אותי. "כול הכבוד" הוא אמר לי, והנהנתי. הוא חייך אליי והלך. נשמעה נשיפת קונכייה- אות לזה שנגמר היום לימודים. חייכתי והלכתי לשיעור מוזיקה של ביתן אפולו. הוא בדיוק נגמר, ומייקל ואליזבת´ אירגנו את הכלים שלהם. באתי אליהם. היו שם כיסאות כתר לבנים, ומולם כיסא אחד. זה היה ביער. אליזבת´ בלעה רוק הרבה פעמים. "הרבה זמן לא ניגנתי" היא מלמלה ושמה את החלילית בנרתיק שלה. מייקל חייך. "ידעתי שזה טוב לבחור כלי שהוא לא נשיפה" אמר וצחק. אליזבת´ עשתה פרצוף. התחלנו לחזור למחנה. "איך היה היום?" היא שאלה אותי כשהלכנו. "נחמד, מחר יהיה לי שיעור חופשי" אמרתי באושר. "מה?!" מייקל התפלא. הנהנתי בחשיבות עצמית. "כן. עשינו תחרות פגסוסים באוויר, ואני ניצחתי וזה הפרס" הסברתי, ומייקל בהה בי כלא מאמין. אליזבת´ נאנחה. מזל שכבר היינו במחנה- כאן אלות הגורל לא שמות לב אם מישהו נאנח. "איזה כיף לך" אמרה בקנאה. מייקל הנהן. "כן. מחר אנחנו מתחילים ללמוד על המפלצות ויוונית עתיקה וכול זה. עיוני מחר" הוא אמר. חייכתי לעצמי. "מסכנים" פיהקתי. לי מחר בשעה הראשונה היה אמור להיות שיט קאנו ראשון, אבל אני עושה את השיעור החופשי שלי שם כדי לישון עוד. כול יום קמים בשמונה, כלומר שהשיעור השני מתחיל בתשע ואני יקום בשמונה וחצי מחר. צחקתי בלב. מייקל עשה פרצוף והסתכל קדימה. בהיתי בו. היו לו עיניים כחולות ושיער בלונדיני חלק ומושלם, ועור מוקה כמו שאני אוהבת. אליזבת´ ראתה שאני בוהה בו, והסמקתי והסתכלתי על הקיר טיפוס. "ביי," מייקל אמר בעגמומיות והלך לביתן אפולו. "אני גם הולכת לנוח קצת, מת לי הגרון מהחלילית" אליזבת´ אמרה, ונשמעה באמת עייפה. הנהנתי, ושניהם נכנסו לביתן שבע. חשבתי מה לעשות עכשיו, ובסוף חזרתי לביתן שלי.  הוא היה ריק, והיה בו ריח חזק של ים כמו תמיד. חייכתי. הרגשתי בבית עם הריח הזה.

הפרק הקודם		הפרק הבא