כש"פנגטזיה" הופכת למציאות

פרק 12: אוהב, אוהבת   

למחרת היה היום החופשי של רוז שאותו היא בילתה עם אריק במיטה שבחדר במועדון פנגטזיה.

"רוזי?" שאל אריק. "מממ?" היא מלמלה כמעט מתוך שינה. "יש לך פוסטר שלי בחדר שבמעון היתומים?" הוא שאל בלעג קל. רוז לקחה את הכרית שמתחת לראשה והחלה לחבוט בו. "אל תלעג לי!" היא קראה בזעף אריק חטף את הכרית מידה והשכיב אותה על גבה. חיוך שובב על שפתיו.

הוא רכן אליה והצמיד את שפתיו לשפתיה. רוז כרכה את זרועותיה סביבו והעמיקה את הנשיקה. לשונה חדרה אל פיו, תרה אחר לשונו ומשתלבת בה. היא פשטה את חולצתו והוא הסיר את שלה. שפתיו נשקו לצווארה, היא נאנחה. תשוקה בערה בעורקיהם כמו אש. היא הסירה את מכנסיו והפעם הוא לא עצר בעדה. ליבם פעם בקצב בעוד הבגדים נפשטים בזה אחר זה. הם עשו אהבה בתשוקה עזה ליבם וגופם מאוחדים לאחד. "אני אוהבת אותך." היא לחשה לו בעיניים נוצצות. "אני אוהב אותך." הוא לחש בתגובה ושב לנשקה ולחבקה בחוזקה. רוז ואריק המשיכו במעשה האהבה עד ששקעו בשינה עמוקה ושלווה. ראשו נח על חזה העולה ויורד בקצב נשימתה העמוקה.

"קומו! כבר לילה!" קראה פאם ונכנסה אל החדר. "שיט!" היא מלמלה והפנתה להם את גבה. "פאם! לא שמעת על המנהג לדפוק בדלת?!" קרא אריק ומשך את השמיכה גבוה יותר על גופו העירום. רוז מיהרה ללבוש את חולצתו של אריק. "אני אתן לכם רגע." אמרה פאם ויצאה מהחדר כשהיא סוגרת את הדלת אחריה.

"זה היה נורא." אמרה רוז. "באמת?" אמר אריק בגבה מורמת. רוז חבטה בו בכרית. "לא "זה" התכוונתי לפאם שנכנסה ככה." אמרה רוז. "ברור." הוא אמר בחיוך ונשק לשפתיה ברכות. "בוא נצא." היא לחשה ולבשה את בגדיה. אריק התלבש גם הוא והם יצאו אל המועדון.

"תדפקי בדלת בפעם הבאה." אמר אריק. "תהיה בטוח שאני אדפוק, אין לי צורך לראות אותך ככה שוב." ענתה פאם. אריק צחקק ורוז הרביצה לו. "אאוץ'!" הוא פלט ורוז גלגלה את עיניה. "רעה!" הוא מלמל ושפשף את זרועו הכואבת. היא ליטפה את ראשו ונשקה על לחיו. הוא חיבק אותה חזק.

"אתם ממש מנצנצים, יאק!" אמרה פאם וחרצה את לשונה. רוז צחקה. "תראי מי בא." אמר לפתע אריק. "זה החבר המת שלה?" שאלה פאם. "פאם." הזהיר אריק. "לא, אני אשמח לאכול את הראש היפה שלו." אמרה פאם. "הוא בא עם קומפטון והג'ינג'ית הקטנה." אמר אריק. "המשפחה החדשה שלו." אמרה רוז. "את יכולה לסלוח לו, את תרגישי יותר טוב." אמר אריק. "אריק, די." אמרה רוז. "בסדר, בסדר אל תכעסי עליי." אמר אריק ונשק על לחיה. "לא כועסת." אמרה רוז וליטפה את אפו באצבעה.

מייקל הגיע אל רוז בהליכה מהירה. "היי רוז, מה שלומך?" שאל מייקל. היא הביטה בו בעיניים בוהקות, קרות. "מה אכפת לך?" שאלה רוז. אריק לחץ את כף ידה בידו, היא הרימה את מבטה אליו. אריק הניד את ראשו לשלילה. אל תפגעי בו לחשו לה עיניו הירוקות. היא נשקה לשפתיו.

"קומפטון." אמרה פאם. "פאם." הוא ענה לה. "כמה צפוי שתגרום לנו צרות, שוב." אמרה פאם. "מה העניינים פאם?" התפרצה ג'סיקה. "ג'ינג'ית." אמרה פאם. ג'סיקה שלפה את ניביה. "ג'ס." הזהיר ביל. "עזבי אותה פאם." אמר אריק. "לא רוצה." ענתה פאם. "לא שאלתי אם את רוצה, אני היוצר שלך ואני אומר לך לעזוב את הג'ינג'ית הקטנה בשקט." הורה אריק. פאם גלגלה את עיניה, הפנתה להם את גבה והלכה משם.  אריק פלט אנחה.

"רוז, אפשר לדבר? לבד?" ביקש מייקל. "לא." קבעה רוז. "בבקשה?" הוא ביקש בקול רך. אריק ליטף את ראשה. רוז הביטה בו והוא הנהן. "בסדר, חמש דקות. בוא נלך לחדר של אריק." אמרה רוז והובילה את מייקל אל החדר ממנו יצאו היא ואריק זמן קצר קודם לכן.

מייקל הביט סביבו על המיטה המבולגנת, המצעים ההפוכים. "נראה כאילו עבר פה הוריקן." העיר מייקל. "זה לא עניינך מה עבר פה." אמרה רוז. סומק קל פרח בלחייה. הוא חייך אליה. "אני לא מתכוון להיכנס לחדר השינה שלך רוזי. אני רק רוצה את אחותי בחזרה. כי את יותר אחותי מכל דבר אחר." אמר מייקל והתיישב על הרצפה ברגליים משולבות. דמעות גלשו על לחייה. אריק צדק, היא מתגעגעת אליו. "רוזי." הוא לחש ונעמד מולה. "למה?" היא לחשה. "למה לא שלחת לי מייל? רק רציתי את האח שלי בחזרה, הייתי זקוקה לך כל כך..." היא אמרה בקול חנוק. מייקל משך אותה אל זרועותיו, סמוך לחזהו. דמעות של דם גלשו על לחייו.

אריק נשך את שפתיו. הוא חש כל דבר שחשה רוז בגלל הדם שלו שזורם כעת בעורקיה. "מייקל." מלמל ביל. אריק הרים את מבטו. ביל בתור יוצרו של מייקל חש בתחושותיו ובכאביו. "זאת הייתה טעות לתת להם לדבר." אמר אריק ופנה לאחור. "לא! תן להם לדבר, הם זקוקים לזה." אמר ביל. "היא סובלת!" קרא אריק בזעם. "זה הגיוני, הם מדברים, הם מנסים להתגבר על משהו ששבר חברות של שנים." אמר ביל. אריק נהם.  והחל להתהלך הלוך חזור.

"את סולחת לי?" שאל מייקל. היא הנהנה חלושות. "אוהב." הוא לחש. "אוהבת." ענתה רוז בקול חנוק.

הם יצאו אל האחרים. "רוזי." לחש אריק וכרך את זרועותיו סביבה. היא בכתה קצת ונשמה עמוקות מנסה להירגע. מייקל ניגש אל ביל וג'סיקה תוך שהוא מוחה את דמעות הדם מפניו. "אתה בסדר?" שאל ביל. "עכשיו כן," ענה מייקל. ג'סיקה כרכה את זרועותיה סביבו. "אני יודעת מה זה כשיש קשרים עם בני אנוש, זה מסובך ומבאס." היא לחשה באוזנו. מייקל חייך. "במקרה הזה שרדתי." הוא אמר ונשק על לחיה.

"את בסדר?" לחש אריק. "כן, אני בסדר עכשיו." אמרה רוז. "סלחת לו?" שאל אריק. "כן, לא יכולתי יותר להתעקש, הוא אחי, גם אם לא בקשר דם." אמרה רוז. "אני שמח שסלחת לו, לא הייתי מסוגל לראות אותך ממשיכה לסבול בגלל הכעס שלך." אמר אריק. היא נשקה על שפתיו. "אני אוהבת אותך כל כך." היא לחשה וליטפה את שיערו. "גם אני אוהב אותך, רוזי שלי." הוא לחש ונשק על אפה. היא חייכה.

"נו באמת רוז, כמה דביקה את יכולה להיות?" נשמע לפתע קולו הקנטרני של מייקל. "מייקל, תיזהר." אמרה רוז. הוא צחק. רוז חייכה. "נו, אז הגשמת את הפנטזיה שלך על הבלונדי של הסדרה דם אמיתי?"הוא הקניט. "מייקל אני הולכת להרוג אותך." אמרה רוז בטון מסוכן. הוא חרץ את לשונו כלפיה. היא צחקה.

"אוהב." הוא אמר בחיוך. "אוהבת." היא ענתה.

זה טוב לדעת לסלוח.

עבר הרבה זמן...

אני מקווה שתהנו ותגיבו...

אני אשמח מאוד ליותר תגובות :)

הפרק הקודם		הפרק הבא