מסע קסום בזמן

פרק 12: אהבה וספורט

עוד באותו הלילה כריסמס כתבה מכתב לחנות 'עולם המטאטאים'.

לכבוד:

עולם המטאטאים, סמטת דיאגון, לונדון.

ברצוני להזמין את המטאטא "להבה כחולה" מהר ככל האפשר.

את המטאטא יש לשלוח להוגוורטס לתלמיד ג'ונתן בראון.

את הכסף תוכלו לקבל מכספת מספר 293 על שם כריסמס דמבלדור.

על החתום:

כריסמס דמבלדור

היא גוללה את פיסת הקלף ועלתה לינשופיה כדי לשלוח אותו עם אחת מהתנשמות של בית הספר. כריסמס החלה לקשור את גליל הקלף לרגלה של תנשמת שחורה כשלפתע חשה בזרועות המחבקות אותה.

"התגעגעת אליי? " שאל טום. "טומי, הבהלת אותי" אמרה כריסמס. "מצטער" אמר טום ונשק על לחיה. "למי את שולחת מכתב? " שאל טום. "לעולם המטאטאים, הזמנתי לג'וני את המטאטא הכי טוב שיש" אמרה כריסמס. "לג'וני? ג'וני לא קטן מדי? " שאל טום. "הוא המחפש החדש של גריפינדור, אבל אני אהרוג אותך אם תספר לקבוצה שלך" אמרה כריסמס. טום חייך וגנב נשיקות קטנות משפתיה. "את יכולה להרוג אותי עם כל המתיקות הזאת שיש בך? "  שאל טום ונשק לה שוב.

היא נישקה אותו בתשוקה עזה. ידיה סביב עורפו וידיו מחבקות אותה חזק, קרוב. לשונו נשזרה בלשונה ויחד שלחו הלשונות אש בגופם. טום הרחיק את ראשו מעט. "בואי נלך לחדר הנחיצות, אני רוצה אותך, אני רוצה שתהיי שלי, אני רוצה להיות שלך" לחש טום. היא אחזה בידו ויחד הם הלכו אל חדר הנחיצות.

כריסמס חלפה שלוש פעמים מול החדר עד שהופיעה הדלת. הם נכנסו אל החדר.  במרכז החדר עמדה מיטה רחבה מחופה בוילונות לבנים שקופים למחצה מכל צדדיה. החדר הואר באור נרות בלבד, והרצפה הייתה מכוסה בעלי כותרת של ורדים אדומים.

טום חייך. "את מאוד רומנטית" אמר טום. כריסמס הצמידה את שפתיה לשפתיו. לשונה חדרה אל פיו ונשזרה בלשונו, טום חש כמו שהוא נמס ממגע שפתיה, בוער, נשרף. הוא הסיר את חולצת הטריקו שלבשה היא הסירה את שלו.

עד מהרה היו שניהם מתחת לשמיכה החמה גופם מאוחד כגוף אחד, ידיהם מלטפות, חוקרות, מחבקות. שפתותיהם צמודות, ליבם פועם כאחד. הם סירבו להינתק האחד מהשנייה, סירבו להיפרד. עד שלבסוף שקעו בשינה עמוקה ומתוקה כשהם חבוקים יחד.

כשהבוקר עלה טום וכריסמס התעוררו מחויכים. "בוקר טוב" אמר טום. "בוקר טוב" אמרה כריסמס בעיניים בורקות. "מה נשמע? " שאל טום. כריסמס פרצה בצחוק פעמונים, טום חייך וליטף את שערה. "הרגשה טובה? " שאל טום. היא כרכה את זרועותיה סביבו. "מאוד, מאוד טובה טומי" אמרה כריסמס ונשקה לו ברוך. "בואי נצא מפה" אמר טום. "למה? " שאלה כריסמס בקול מתפנק והתמתחה. "כי אני מת מרעב" אמר טום והחל לחפש את בגדיו. היא צחקה והחלה לחפש גם היא את בגדיה. "יש לך מזל שגם אני רעבה, אחרת לא הייתי יוצאת מפה בכזאת קלות" אמרה כריסמס. טום חייך והחל להתלבש.

בינתיים רייבן ירד לחדר המועדון והמתין לכריסמס. ג'ונתן ירד גם הוא לחדר המועדון. "איפה כריסמס? " שאל ג'ונתן. רייבן משך בכתפיו. "בוא נלך לאכול, היא תגיע לשם" אמר רייבן והשניים יצאו מחדר המועדון וירדו לאולם הגדול.

כריסמס וטום נכנסו לאולם הגדול מעט אחריהם כשהם אוחזים ידיים ופניהם קורנות מאושר. הוא נשק לה והלך לשולחנו.

"בוקר טוב! " אמרה כריסמס בחיוך והתיישבה בין רייבן לג'ונתן. "מישהי פה ממש מאושרת" אמר רייבן בחיוך. היא הנהנה. "מה קרה? " שאל רייבן. "כלום, פשוט ישנתי טוב" אמרה כריסמס ומרחה לעצמה לחמנייה עם ריבה. "עם טום? כי אני יודע שלא ישנת בחדר שלך" לחש רייבן. "טוב בסדר, אתה צודק ישנתי בחדר הנחיצות עם טום" ענתה לו כריסמס בלחישה. "ולפי החיוכים, עשיתם קצת יותר מלישון יחד" המשיך רייבן ללחוש. היא חבטה בראשו. "תפסיק עם השאלות האלה, אתה מביך אותי! " אמרה כריסמס בזעף. "טוב, רק אל תרביצי לי" אמר רייבן ושפשף את ראשו.

לפתע התמלא האולם בקריאות ינשופים. המוני ינשופים נכנסו לאולם וריחפו אל השולחנות כדי להביא את הדואר לבעליו. התנשמת השחורה אחזה חבילה ארוכה ברגליה הניחה אותה מול כריסמס, ועצרה כדי לגמוע מעט ממיץ הדלעת של כריסמס לפני שהמריאה חזרה לינשופיה.

"זה שלך ג'וני" אמרה כריסמס בחיוך. "שלי? " שאל ג'ונתן בפליאה. היא הנהנה. ג'ונתן פתח את החבילה הארוכה. על השולחן התגלגל מטאטא 'להבה כחולה' חדש. עשוי מעץ כחלחל עם המספר הסידורי על הידית. החלק האחורי של המטאטא היה בגוון אדמדם כמו להבה וסמוך אליו נכתב סוג המטאטא 'להבה כחולה'. ג'ונתן חיבק אותה. "תודה" אמר ג'ונתן. היא נשקה על ראשו בחיבה. המטאטא החדש עבר בין כל חברי הקבוצה וקצר תשואות.

"וואו, מי קנה לך? אבא ואימא? אופס! אין לך כאלה ובכלל הם היו מוגלגים מטונפים שבטח היו מחזיקים אותו הפוך" אמר גרג בולט תלמיד שישית מסליתרין וקפטן קבוצת הקווידיץ' שלהם. כל חברי הקבוצה שהיו מאחוריו פרצו בצחוק רועם. כריסמס נעמדה בשרביט שלוף. "עוד יתומה קטנה ואומללה, חצוית דם" הוא ירק לרגליה. עיניה רשפו.

כריסמס הניפה את שרביטה אך בולט היה זריז ממנה והלחש פגע בה במלוא עוצמתו. טום שניסה לשלוח לחש פרוטגו לא הספיק. כריסמס קרסה על הרצפה צורחת ומתפתלת מכאבים. בולט השתמש בקללת קרושיאטוס באופן אילם. טום מיהר אליה ועטף אותה בזרועותיו. "כריסי" מלמל טום. בולט החזיק את שרביטו באוויר וכלל לא חשב על לבטל את הלחש.

לפתע הוא חש בשרביט המכוון לגרונו. ג'ונתן עמד על הספסל בשרביט שלוף. "תבטל את הלחש או שאני הורג אותך" אמר ג'ונתן בכעס. בולט פרץ בצחוק רועם. "נראה אותך" אמר בולט. "אבד-" ג'ונתן החל את המילים אך פיו נחסם בידו של רייבן. בולט החוויר והניף את שרביטו. כריסמס הפסיקה לצעוק אך איבדה את הכרתה. דמבלדור היה בסמוך אליה ואחז בפרק זרועה, הוא חש בדופק.

בולט החל לרוץ לכיוון היציאה מהאולם. "לא כל כך מהר" אמר ג'ונתן. הוא קפץ על המטאטא החדש שלו וריחף במהירות מהאולם. הוא טס בעקבות בולט שיצא אל המדשאות ושלף את שרביטו כשידו השנייה אוחזת היטב במטאטא שלו. "פטריפיקוס טוטלוס! " קרא ג'ונתן. הלחש פגע ישירות במטרה ובולט נחת על הקרקע.

המנהל יצא אל המדשאות כשבעקבותיו מספר מורים והמון של תלמידים. הוא הניף את שרביטו והלחש בוטל. "אדון בולט, אתה מסולק מבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות על שימוש בקללה שאין עליה מחילה כנגד תלמידה, ואתה נדרש לא לצאת מחדרך עד שהוריך יבואו לקחת אותך מכאן" אמר ארמנדו דיפט בכעס וחזר לאולם הגדול. ראש הבית של בולט אחז בזרועו וגרר אותו אל המגורים של תלמידי סליתרין.      

 ג'ונתן חזר לאולם הגדול. הוא לא מצא שם אף אחד ולכן הלך למרפאה. דמבלדור, המנהל, רייבן וטום היו כולם סביב מיטתה של כריסמס מחוסרת ההכרה. ג'ונתן פילס את דרכו ביניהם. הוא אחז בידה והביט בה, מקווה כל כך שתפקח את עיניה. טום ליטף את ראשו. "אתה יודע, אתה טס מעולה, בטח תגיע להיות שחקן קווידיץ בנבחרת מפורסמת" אמר טום בחיוך. "אני לא רוצה אם כריסמס לא תתעורר" אמר ג'ונתן. "היא תתעורר" אמר טום.

וכעבור זמן קצר כריסמס פקחה את עיניה והביטה סביבה. "וואו כמה אנשים" אמרה כריסמס. טום וג'ונתן חייכו. "איך את מרגישה? " שאל המנהל. "בסדר אדוני, תודה" אמרה כריסמס. "אם כך אשוב לענייני ופרופסור דמבלדור כבר יעדכן אותי במצבך" אמר המנהל ויצא מהמרפאה.

"היי ג'וני, אתה בסדר? " שאלה כריסמס וליטפה את ראשו. הוא הנהן. כריסמס חייכה וחיבקה אותו חזק בין זרועותיה. טום ליטף את ראשה. "את בטוחה שהכול בסדר? " שאל רייבן. "כן, תירגעו כבר כולכם, אני בסדר" אמרה כריסמס בחיוך. "כוכב קטן, אתה צריך ללכת להתאמן, אחרת איך גריפינדור תקרע לסליתרין את הצורה אם המחפש שלה לא יהיה מוכן? " אמרה כריסמס. "בחלומות שלך, אנחנו נקרע אתכם" אמר טום בחיוך. כולם פרצו בצחוק רועם. "תודה על המטאטא" אמר ג'ונתן. כריסמס נשקה על לחיו והוא יצא מהמרפאה כדי להתכונן לאימון הראשון שלו.

"אני יכולה לצאת מפה? " שאלה כריסמס. "רק מחר" ענתה מדאם פומפרי. "אבל אני בסדר! " אמרה כריסמס בזעף. "מחר" אמרה מדאם פומפרי והלכה אל משרדה.

פרופסור דמבלדור ניגש אל רייבן ולחש באוזנו "תעדכן אותי בהמשך טוב? אני לא רוצה שטום יתחיל לחשוד בי". רייבן הנהן והביט בדמבלדור יוצא מהמרפאה.  

באותו הזמן ג'ונתן הגיע למגרש הקווידיץ'. "היי, מה שלום כריסמס? " שאל ג'וש בדאגה. "היא בסדר" ענה ג'ונתן. "יופי, עכשיו תקשיבו כולם! " קרא ג'וש בקול. חברי הקבוצה השתתקו. "בולט היה בן אדם נוראי, אך שחקן קווידיץ' מצוין. סילוקו נותן לנו יתרון, הקבוצה של סליתרין לא תספיק למצוא מחליף טוב בזמן כל כך קצר, אך זה לא אומר שעלינו להיות שאננים. אנחנו צריכים להתאמן בכל הכוח! " נאם ג'וש בלהט. חברי הקבוצה הנהנו. "קדימה לאוויר! " קרא ג'וש. כל הקבוצה המריאה באוויר כאיש אחד.

הרודפים קלעו נקודות, החובטים הטיחו בהם מרביצנים וכל השחקנים התחמקו בצורה מושלמת. ג'ונתן תפס את הסניץ' מספר פעמים רב ובדקות ספורות בכל פעם. זה היה אימון מוצלח מאוד.     

הפרק הקודם		הפרק הבא