חצי פוסידונית

טוב אז זה פרק קצר, אבל זה קצת אשמתכם אתם לא חופרים לי בינשופים עם רעיונות!

(טוב, נחמד להאשים מישהו אחר. תמיד!)

אז... אין לי עוד מה לומר- אבל תהנו לקרוא ותגיבו! סבבה?

אני לא קראתי סדרות אחרות של רייק ריידן או את הערפדים האלה אז אני מצטערת שאני לא יכולה לשלב אותם.. אבל לדעתי שלוש זה מספיק.

אזז קריאה נעימה!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

קטניס:

אפשר לומר שריינה הכריחה אותנו לקחת אותה.

היא הייתה נראת חמודה, אבל נחרצת מידי. לפי המבט שלה היה נראה שהיא מסתירה ממנו משהו. מקווה שהיא לא תבגוד בנו באמצע המסע חיפושים. לא נראה לי, היא עשתה רושם נאמן ופייפר ואנבת' סומכות עליה, ועדיין...

הכי מהיר להגיע למחוז 12 באווירון, אז כמובן שריינה סידרה לנו מייד אווירון. היא גם ארזה כל כך מהר, שחשבתי שהיא הכינה תיק מוכן כבר לפני.

אבל עוד רבע שעה מגיעים למחוז שתיים עשרה. הייטמץ' לא גר במחוז חרב, כמובן, אלא בשיקום. השיקום כל כך מדהים! למרות שרוב אנשי המחוז שבחיים לא חזרו. זה עצוב מידי, לטעמם. 

אני ופיטה גרים ביחד. זה לא שהתחתנו או שאנחנו רוצים להתחתן. כאילו, אני אוהבת אותו אבל חתונה זה לא הכיוון שלי. אנחנו ביחד בבית כי אני לא רוצה לגור לבד. אין את פרים ואמא, אז מי ירגיע אותי כשאני מתעוררת מחלומות מפחידים? ופיטה מאד רצה לשמור עליי, ובכלל- גם הוא לבד. הוא גם רצה חברה בחיו. אז אנחנו גרים ביחד, בשכנות להייטמץ'.

"טוב," אמרה ריינה. "אני חושבת שצריך לדבר על הנבואה".

"כן," אמרה אנבת', "חלק כבר ברור".

"מה למשל? כאילו, האופה- זה פיטה, והצייד- " נאנקתי. "טוב, גייל צייד".

פייפר הנהנה. "ארבעת רבות העוצמה- זה אנחנו".

פיטה קרץ אליי כאילו הוא אומר, לעזאזל, איבדתן את הצניעות? רבות העוצמה? כן, למה לא- תגזימו עוד! אבל הוא לא סטר אותם בקול.

"כן," אמרה אנבת', "אבל לא רק לזה התכוונתי. ישויות הבריאה-" היא  שיחקה בשער שלה. "טוב, אני לא בטוחה אבל יש לי כיוון. אני מקווה שנמצא לא רק את גייל, אלא גם תשובות".

"מפת-התאומים," הירהרה ריינה. "טוב, שמעתי אגדות שמסתובבות אצלינו שיכולות להיות קשורות, אבל... לא," היא אמרה לאנבת'. "זה גם רק כיוון מחשבה. זה עוד לא ברור לי".

"מעולה," אמר פיטה בחיוך מאולץ. "אז אתם אול רבות העוצמה אבל אתם חייבות אותי כדי להביס את מה שזה לא יהיה, אז תרגיעו את הגאווה הזאת. וחוץ מזה- הגענו".

פייפר:

האדם- או יותר הנכון- הדבר- האחרון שחשבתי למצוא שם זה את אלה. ואת אמא שלי? זה היה הדבר האחרון שחשבתי שיקרה.

"אמא," אמרתי בחוסר חשק. היא פרשה את ידיה לחיבוק.

"פייפר, ביתי המדהימה! שיצאתם למסע חיפושים להציל את גייסון, כמה רומנטי! בטח שמת לב שאני יצרתי את הרומנטיות הזאת," היא אמרה. היא הייתה נראת מדהים.

"רגע- זאת אפרודיטה?" שאלה קטניס. "כאילו, אלת האהבה?"

"אוי, כמה הרבה שמעתי עלייך מהייטמץ', שובבה שלי!" אמרה אפרודיטה לקטניס. "הנערה הלוהטת, וסיפור הרומן הקטן שלך עם פיטה לעיני המצלמות-" היא הביטה בפיטה, "פשוט סיפור מדהים. אח, איזה הרפתקאות. והבן דוד-" היא קרצה. "אח, הסיפור האוהב עליי".

"מעולה," אמרה אנבת' בזעם. "אני מניחה שאת לא תביאי לאף אחד ממנו חיים שקטים, אה?"

"נפלאה כתמיד. טוב, אני מניחה שלא באתם לפגוש אותי אלא את הייטמץ. אז אתה, בחור," היא נגעה בפיטה, "מוזמן להכינס אליו. לנו יש שיחת בנות!"

מילמלתי קללה. הדבר הבאחרון שהייתי צריכה זה עוד שיחת בנות עם אמא שלי וחברות, שהיא תשב ותרכל איתנו על בנים. מדהים.

ריינה:

בפעם האחרונה שפגשתי אותה היא אמרה לי שאף חצוי לא יאהב אותי. פשוט כל כך שמחתי לפגוש אותה כדי שתגיד לי את זה שוב. אח, החיים הטובים.

"איזה כיף לפגוש אתכם, בנות!"

"אמא, מה את עושה פה?"

"אהה, מבקרת ידיד נפש", היא אמרה בקול נוגה.

"אהה, עכשייו הכל ברור," רטנה פייפר.

"ידיד נפש? הייטמץ?"

"אה, כן, הייתי חברה שלו," היא אמרה בחולמניות. "כשהוא נשלח לזירה. הוא שבר לבבות של כל כך הרבה בנות שפשוט הייתי חייבת לפגוש אותו! ואז התאבנו וחיינו באושר ועושר".

"הוא סיפר לי שחברה שלו מתה שבועיים אחרי שהם התחילו לצאת".

"כן, טוב, הייתי חייבת להיעלם לפני שהקפיטול הזה ינסה לצוד אותי. אבל מאז סיום המהפכה באתי לבקר אותו כבר פעמים!"

"מממ," אמרתי בחוסר עניין.

"ריינה, נחמד כתמיד," היא חייכה אלי חיוך מסנוור. "אחרי השיחה הקטנה שהייתה לנו- טוב, אני שמחה שאת בסדר. באמת! עוד מעט-" היא אמרה בעגמומיות, "יבוא סוף טוב לסיפורים של כולכם. אוף!"

"אוף?" שאלה אנבת'. "אוף?"

"אני אוהבת סיפורים מעניינים. עם תהפוכות. לא סתם- זוג מאושר שלא נפרד. איכס!"

"מרתק," אמרה קטניס. "אז את אחראית לכל הצרות שהיו לי. אני ישמח לפצפץ אותך!"

"תרגעי." אמרה אנבת'. "או שהיא תקלל אותך, כמו שהיה לי וללוק!"

"ולי עם גייסון".

"אח, סיפורים מדהימים," אמרה בחולמניות.

"את יודעת כמה אימללת אותי בשיחה של חמש דקות?" אני ממש כעסתי.

אפרודיטה הינהנה. אני רציתי לרצוח אותה.

אבל אם הסיפור ששמעתי נכון... אז שווה לי להתאפק. כי זה יקרה בקרוב.

הפרק הקודם		הפרק הבא