אתה אוהב אותי? המדריך?

בוקר חדש, השעון המעורר צלצל. לא מבינה למה אני צריכה לקום.

במאמצים רבים קמתי כדי לשטוף פנים, נזכרת במה שקרה לי עם מדיסון וניסיתי לצפות מהו הצעד הבא שלה. 

התלבשתי בזריזות ,הערתי את ג'יני וג'ס ויצאנו החוצה. המכשפות כבר לא היו בחדר.

בדרך לחדר האוכל כמה חניכים הסתכלו עליי הנחתי שזה מפני שהשיער שחי נראה נורא.

כשנכנסתי לחדר האוכל דראקו לא ישב בשולחן המדריכים, גם את מנהלת המחנה לא ראיתי בסביבה. 

עכשיו לא רק כמה מבטים הסתכלו עליי, אלא כל חדר האוכל. כולם כולל כולם הסתכלו עליי במבט המום, זעוף ואצל חלק מהבנות מקנא. 

לא הייתי בטוחה שמדיסון תפיץ את השמועה. מסתבר שהיא שפלה ומגעילה.

היא צילמה אותי ואת דראקו ביחד ותלתה את התמונה בכל חדר האוכל ובמשרד המנהלת. 

"אז היא באמת הבת זוג שלו?" לחשושים משולחן בקצה חדר האוכל הגיעו לאוזניי.

"אומרים שהם הכירו מלפני המחנה." קרוליין אמרה בקול רם-מכוון.

"בגלל זה מיד הם ניצחו במשחקים" אחד הבנים הפופולארים זרק אמירה "מנהיגית" שכל חדר האוכל הצדיק אותה. לא יכולתי לעמוד בזה ופשוט קמתי והלכתי מהחדר. כשהגעתי לשירותים פרצתי בבכי שלא בכיתי כבר 8 שנים. 

אני עוד מילא, אבל מה עם דראקו? 

טכנית, כשחושבים על זה... אני רק בת 16, אני קטינה.

דראקו בן 18. יכולים להאשים אותו במשהו ולהכניס אותו לכלא על הטרדה מינית (הערת המחברת: זה אפשרי.).

ניגבתי את הדמעות ורצתי למשרד המנהלת. רצתי לספר לה על הכל, שהכרתי את דראקו בקיץ, שהתאהבנו מחדש. זה בערך מה שרציתי להגיד. 

הגעתי למשרד, באתי לדפוק על הדלת אבל דראקו יצא משם. 

"דראקו..תסביר לי מה קורה" הקול הרועד שלי הסגיר על בכי תמרורים. 

"מה קרה?! שיש לי חרא חיים" דראקו תקף אותי. "כמו מטומטם התאהבתי בך וזה דפק לי את החיים ולאבא שלי את החיים. אם רק מישהו מהעיתונות יישמע שהבן של האיש שעכשיו מתמודד לראשות תל אביב 'מטריד' קטינות לא יהיה לו סיכוי להיבחר!" המילים שלו הכו אותי כמו מכת ברק. "אם היית אומר שאני מפריעה לך הייתי מתרחקת" הסתובבתי והלכתי.

מתרחקת, כמו שהוא רצה.

הפרק הקודם		הפרק הבא