אהבה אסורה

אזהרה: הפרק הבא הוא בעל תוכן קשה לקריאה! לא לבעלי ♥ חלש!! מי שמעדיף לא לקרוא שיחכה לפרק הבא ויבין הכל, מבטיחה. מי שידלג ועדיין לא יבין מה הלך פה אני מבטיחה להסביר לו בתגובות.

"נו? איך היה עם סמית'?" הארי שאל את רון בבוקר שלמחרת.

"היה בסדר, אבל לא נראלי שהוא הטיפוס שלי..." רון חייך בביישנות. 

"דרך אגב, שמת לב שדין לא מפסיק להסתכל עליך?" שחור השיער אמר בקול ממזרי.

"לא יודע... אולי... אבל עזוב אותי מחיי האהבה הכושלים שלי! מה איתך ועם דראקו?" 

"אני לא יודע..." אמר הארי במבט מודאג. "אני לא מוצא אותו בשום מקום. בדקתי במפת הקונדסאים, והיא הראתה לי שהוא בחדר מסויים, הלכתי לשם אבל לא מצאתי אותו. מה אם עשיתי לו משהו והוא מסתתר ממני?"

"שקט שם!" פרופסור מקונגל שמה לב לדיבורים של תלמידיה. הארי ורון השתתקו.

"ואל תשכחו את שיעורי הבית לשבוע הבא: חיבור על הפיכת עכברים לגרביים, ולהפך!"

כל הכיתה אספה את חפציה ויצאה למסדרון.

הארי בקושי הספיק ללכת כמה צעדים כשצ'ו קפצה מולו.

"היי הארי, מה המצב?" היא חייכה וניסתה לפתח שיחה, אך הארי לא התייחס אליה, כיוון שלפתע, קלט בזווית עינו את דראקו.

גם דראקו הבחין בהארי, אך במקום לגשת אליו, ברח משם מיד.

הארי דחף את צ'ו ההמומה וכמה תלמידי שנה שלישית מבוהלים והחל לרדוף אחריו.

הנער הבלונדיני רץ לעבר חדרו הסודי. לא היה לו אכפת יותר. לראות את הארי מדבר עם צ'ו... זה היה הקש ששבר את גב הגמל. הוא פתח את המגירה השמורה, הוציא את הקופסא המקוללת וחשף את תכולתה: שני סכינים קטנים ניצנצו אל מול עיניו. 

דראקו לא חשב פעמיים, הוא שכח את כל מאמצי ההימנעות והגמילה, וחתך את ידיו. 

הכאב בער בכל חלק בגופו, אך כעבור רגע, מראה הדם על ידו שלו שיחרר בו הקלה. הוא לא היה יכול להפסיק, הוא לא רצה להפסיק. 

הסלית'ריני פצע גם את ידו השנייה, ותחושת הכאב וההקלה ממקודם הגיעו לגופו בגלים חוזרים, עוד חתך, ועוד חתך...

ואז הארי נכנס. 

המראה היה מזעזע: דראקו שוכב על הרצפה כשדם זורם על ידיו, ומבטו כאוב.

הגריפינדורי זרק את תיקו וכל ספריו התפזרו על הרצפה, אך לא היה לו אכפת. 

"דראקו... מה עשית?" הארי החזיק את ראשו של חברו בידיו.

דראקו רעד ואמר בקול חלוש: "שוכח..."

הפרק הקודם		הפרק הבא