הוגוורטס: בית ספר להרפתקאות

כשהרמיוני יצאה מהאולם, היא ראתה שהארי ורון הולכים עם קבוצת ילדים אל הכיוון הנגדי שהיא הלכה.

הם אפילו לא הסתכלו עליה, רק דיברו עם ילדים שלא הכירה.

היא הלכה במסדרון ארוך מאוד עד שהגיעה לגרם מדרגות. "כולם לעצור" קרא מישהו שכנראה היה ראש בית רייבנקלו.

הוא דחף את כולם עד שהיה בראש התור שנוצר. הוא הסתכל על המדרגות, ואז התחיל ללכת כשסימן לכל השאר ללכת אחריו.

כולם עברו את גרם המדרגות הראשון וגם את השני עד שהגיעו למן פסל גדול בדמות נשר שעמד לפניהם. הנשר התחיל לשאול במבטא אנגלי "כמה חדרים בדיוק יש במבנה הבנים?".

"6" הוא אמר ופתאום פסל הנשר זז הצידה ודלת נפתחה מתוך הקיר. ראש הבית הלך לתוך הפתח וכולם הלכו אחריו.

"מבנה הבנות זה ימין והבנים זה שמאל" הוא אמר. פתאום מישהו אמר להרמיוני "קוראים לו רוי ויינברג". זה היה סאם, תלמיד השנה הראשונה שהיא פגשה.

"באמת? איזה שנה הוא?" הרמיוני שאלה אותו, מנסה להיראות מתעניינת.

"הוא שנה חמישית, אבל הוא קפץ כיתה כך שהוא בן 14 וחצי בכלל" הוא ענה לה.

"קצת פחות מחצי תלמידי רייבנקלו קופצים כיתות, לפחות כיתה אחת" הוא הוסיף.

"לא התצלחתי להתאפק מלקרוא את ספר הלחשים. עניין הקסמים חדש לי..." הרמיוני אמרה בחיוך.

"חחח גם אני קראתי ספר אחד, את ספר תולדות הקסמים. גם לי עיניין הקסמים חדש". הוא אמר.

הם הגיעו לפיצול בין שני המבנים ואז סאם אמר "לילה טוב!". הרמיוני השיבה לו "לילה טוב" ואמרה לעצמה כשהתרחקה קצץ ממנו "איזה ילד נחמד...".

היא הגיעה לחדרה ובתוך החדר היא ראתה שלוש בנות. שלוש בנות שנה ראשונה ששובצו ברייבנקלו.

"שלום" הרמיוני אמרה בנחמדות. "היי" ילדה אחת שישבה על אחת המיטות אמרה.

"קוראים לי קיילי, לה קוראים קייטי ולזאתי שם קוראים ז'אזל, אבל היא רוצה שייקראו לה מאי, איך קוראים לך?" היא אמרה בנחמדות.

"לי קוראים הרמיוני" היא אמרה בחיוך כשהתיישבה על המיטה היחידה שהייתה עוד פנויה. "כדאי שנלך לישון" הילדה שרצתה שייקראו לה מאי אמרה.

"ראש הבית לוקח מחר את כל תלמידי שנה ראשונה לטיול" היא הוסיפה. "טוב, לילה טוב!" הרמיוני אמרה כשנישכבה על מיטתה וסגרה את האור שלידה.

מישהו בכלל קורא את הפאנפיק?שלא יהיה מצב שלא קוראים בכלל...

הפרק הקודם		הפרק הבא