לילי וג'יימס האמת

מצטערת שלקח כלכך הרבה זמן.. היה לי מחסום כתיבה.

פרק 7

השבוע שעבר היה עמוס מאוד לג'יימס וסיריוס. בכל רגע נתון שלא היו בו בלימודים, או מאוחר בלילה כשסוף סוף זכו לנוח ולהכין את שיעורי הבית שהיו להם, היו באימוני קווידיץ' לקראת המשחק הראשון שהיה אמור להתקיים בשבת הקרובה. בכל הזמן שהיה לו היה ג'יימס צמוד ללילי.
יום שבת הגיע וג'יימס היה לחוץ יותר מאי פעם. אמנם לא היה זה משחק הקווידיץ' הראשון שלו כקפטן הקבוצה של גריפינדור אך הייתה זו שנתו האחרונה, השנה בה הוא ישאיר חותם בבית הספר ולכן הרגיש שמחובתו לזכות בגביע הקווידיץ' ואם יוכל לעזור לבית גריפינדור לזכות בגביע הבתים.
לבושים במדי הקווידיץ' שלהם ירדו חברי קבוצת גריפינדור לאולם הגדול, מלווים בחבריהם הטובים ביותר  או בבנות ובני זוגם. ג'יימס הושיב את הקבוצה סביבו והחל להגיש לכל חבריו אוכל ולעודד אותם שהם חייבים לאכול. סיריוס, שהרגיש צורך להתחכם כמו תמיד, החליט להעיר לג'יימס. "ג'יימס, אחי, אנחנו כבר אוכלים אבל מה איתך, אתה הכי חשוב בקבוצה שלנו ולא רק כי אתה קפטן. אתה גם המחפש ובלעדיך אין לנו סיכוי לנצח היום או בכלל." לילי שישבה ליד ג'יימס החליטה לקחת את העניין לידיה והניחה מולו צלחת מלאה וגדושה בביצים, בייקון וטוסטים. "ג'יימס, אתה חייב לאכול ואתה יודע את זה." אמרה. הוא חייך אליה את חיוכו המפורסם בתשובה והחל לאכול, ממלמל "כן, אמא" שלמזלו היא לא שמעה.
היום היה קר יחסית וכל אוהדי גריפינדור לבשו סוודרים אדומים או אדומים-זהובים, צעיפים וחלקם נשאו שלטי עידוד. לילי, אמילי, רמוס, קלאודיה, קנט וסופי ליוו את ג'יימס וסיריוס לחדרי ההלבשה ואיחלו להם הצלחה לפני שעלו לתפוס מקום בשורה הראשונה של היציע המיועד לבית גריפינדור.
המשחק החל, קולו של הפרשן הציג את שחקני גריפינדור. ".... והקפטן והמחפש של גריפינדור, האגדה, ג'יימס פוטר!" שאגות עידוד נשמעו מכל היציעים מלבד של סלית'רין.
גריפינדור היו ביתרון, 160- 30. ככל שהסניץ' ייתפס מהר יותר המשחק יגמר מהר יותר והיתרון של גריפינדור יגדל. ג'יימס ריחף מעל המגרש, עיניו הממושקפות סורקות את השטח שתחתיו, והקשיב, מעל לשריקת הרוח באוזניו, בחצי אוזן לפרשנות עוקב אחרי פער הנקודות. נצנוץ זהוב, הסניץ', הבהב ליד עמודי השער של סלית'רין. המחפש הסלית'ריני, רגולוס בלק אחיו של סיריוס, היה רחוק מאחורי ג'יימס. ג'יימס החל להנמיך, מעלה את המהירות בכל שנייה, וצלל לכיוון הסניץ' שעכשיו היה סנטימטרים ספורים מהאדמה. הוא ידע שלא יצליח לבלום את המטאטא בזמן ושאם לא יקפוץ יתרסק עם המטאטא.
ביציע הגריפינדורי עצמה לילי את עיניה בבהלה ודאגה. ג'יימס הושיט את ידו מעבר למטאטא וזינק ממנו באותה שנייה, נוחת עם ברכיו על החול ובידו מרים את הסניץ'. כל מה שעבר לה בראש באותו רגע היה 'אני אהרוג אותו!'
הפרשן הודיע על ניצחון של גריפינדור 310- 30. לילי קמה והחלה לרדת במדרגות המובילות למגרש כשחבריה הולכים אחריה. כשהגיעה למגרש, בלי למצמץ ניגשה אל ג'יימס. "ג'יימס דיוויד פוטר! אני לא מאמינה עליך! אתה היית עלול להיהרג. איך לא חשבת, זה היה יכול להיגמר באסון." היא צעקה עליו. ג'יימס ההמום כרך את זרועותיו סביבה בניסיון להרגיעה אך היא דחפה אותו ממנה.
" ג'יימס. אל. תנסה. להרגיע. אותי." היא התחילה, הופכת כל מילה למשפט, קולה שקט רגוע והרסני. "אתה באמת לא מבין כמה מסוכן זה היה?!" היא חזרה לקול הכועס והמבוהל. ג'יימס התעלם מצעקותיה של לילי ורכן להצמיד את שפתיו לשלה. לילי הייתה מופתעת ובמקום להגיב או לדחוף אותו פשוט עמדה וכרכה את זרועותיה סביב צווארו. כשהרגיש ג'יימס שה"מצב" בטוח הוא התנתק מהנשיקה רק כדי לראות את פניה ההמומים והיפים של אהובתו. "פוטר, אתה לא יכול בכל פעם שנמאס לך לשמוע אותי להשתיק אותי." היא התחילה, "אמנם בדרך שלך" לילי מלמלה משהו שנשמע לג'יימס כמו "והדרך הזו לא כל כך רעה". היא המשיכה כאילו לא הפסיקה לרגע "אבל עדיין פשוט לא יכול להשתיק אותי ככה." ג'יימס חייך חיוך קונדסאי ועיניו הראו שהוא זומם משהו. לילי הסתכלה עליו בבהלה מהולה בהומור והחלה "ג'יימס זה לא משנה מה את-" היא לא הצליחה לסיים את המשפט כי שפתיו של ג'יימס היו על שלה שוב.

בחדר המועדון של גריפינדור עבדו הבנים והבנות על ארגון המסיבה, שהתחילה והייתה צריכה סידורים אחרונים, והקמת במה. טוב, כמעט כל הבנים והבנות. סיריוס ואמילי, ש"פיקחו" על העבודה, היו עסוקים בלהתמזמז ולהתלחשש אחד עם השני. פניהם של אמילי וסיריוס נפרדו לפתע והוא נעמד, מקים את אמילי על הרגליים ביחד איתו ומשך אותה למעלה אל חדר הבנים.
כשהגיעו הניח סיריוס את ידיו על עיניה של אמילי ופתח את הדלת, מוביל אותה למרכז החדר. כשהוריד את כפות ידיו מעיניה הייתה אמילי המומה. החדר היה מלא שושנים, אדומות וורודות, וסיריוס עמד מולה, עיניו בוחנות אותה במבט שלא ראתה על פניו לפני כן מעולם. סיריוס לקח את ידיה העדינות והקטנות של אמילי בידיו והביט ישר לתוך עיניה. הוא לא ידע איך להגיד את מה שרצה כל כך לומר לה. במשך זמן שנראה כדקות ארוכות עמדו אמילי וסיריוס זה מול זה, שותקים, מנסים לחשוב על הדרך הנכונה לבטא את המילים שעמדו על קצה לשונותיהם. לבסוף סיריוס דיבר. "אמילי, אף פעם לא הרגשתי ככה... מעולם לא הגשתי כלפי בחורה את מה שאני מרגיש כלפייך...." הוא התחיל, "אני קם בבוקר רק כדי לראות אותך. מאז שהתחלנו לצאת אני השתניתי, התבגרתי, והכל בזכותך. בלעדייך עדיין הייתי שובר הלבבות חסר הרגישות והילדותי שהייתי פעם. כל פעם שאני רואה אותך הגוף שלי מתמלא חמימות שמעולם לא הרגשתי.... מה שאני מנסה להגיד לך בעצם זה שאני אוהב אותך." לכל אורך דבריו של סיריוס היו עיניה של אמילי מוצפות דמעות וכשאמר את שלוש המילים האחרונות עלו הדמעות על גדותיהן וגלשו אל מעבר לעיניה. "גם אני אוהבת אותך, סיריוס. יותר משאתה יכול לדמיין." היא אמרה, כורכת את זרועותיה סביבו בחיבוק אוהב שמילא את כל חלקי גופו של סיריוס בחמימות שכבר הייתה מוכרת לו היטב. הוא הצמיד את שפתיו לשפתיה של אמילי ונישק אותה נשיקה קצרה, אוהבת ומתוקה יותר מכל נשיקה שחלקו אי פעם.  

כשלילי וג'יימס חזרו סוף סוף לחדר המועדון המסיבה כבר הייתה בעיצומה. הם נדחפו בין קהל הרוקדים ועלו כל אחד להחליף בגדים. כשירדו הייתה לילי לבושה בחצאית ג'ינס קצרה (מיני) וחולצה אדומה צמודה עם מחשוף קטן ומעל ז'קט עור שחור. ג'יימס לבש ג'ינס כחול כהה וטי-שירט פולו שחורה עם צווארון. ג'יימס איתר את לילי בקהל הרוקדים הגדול וניגש אליה עם שני בקבוקי בירצפת בידיו. היא לקחה בקבוק אחד בידה וביד השנייה תפסה אותו כך שהיה צמוד אליה על רחבת הריקודים  הכביכול מאולתרת. ג'יימס לא התלונן ורקד עם לילי מצמיד אותה אליו אפילו יותר.
בשלב כלשהו במסיבה עלו רמוס וסיריוס על הבמה. "אנחנו מזמינים את האחד והיחיד, קפטן נבחרת הקווידיץ' שלנו, ג'יימס פוטר, ואת המדריכה הראשית, לילי אוונס!" הם הכריזו. לילי הסמיקה עד לשורשי שערותיה וג'יימס עלה איתה על הבמה. "ג'יימס, לילי, בגלל ההצלחה של ההופעה שלכם החלטנו שאנחנו רוצים שתשירו לנו גם היום." לילי הסתכלה על ג'יימס שמשך בכתפיו. סיריוס ורמוס ירדו מהבמה והשאירו את לילי וג'יימס להחליט מה ישירו.
ג'יימס הסתכל על לילי ואמר לה "אני יודע מה נשיר, את מכירה את השיר בעל פה, פשוט תזרמי איתי." לילי הנהנה וחייכה. היא הסתכלה על ג'יימס וסמכה עליו במאה אחוז שיצליחו. כשהוא התחיל לשיר לילי הייתה מאושרת.

" I wasn't jealous before we met
Now every man I see is a potential threat
And I'm possessive, it isn't nice
You've heard me saying that smoking was my only vice
But now it isn't true
Now everything is new
And all I've learned has overturned
I beg of you

Don't go wasting your emotion
Lay all your love on me

It was like shooting a sitting duck
A little small talk, a smile and baby I was stuck
I still don't know what you've done with me
A grown-up woman should never fall so easily
I feel a kind of fear
When I don't have you near
Unsatisfied, I skip my pride
I beg you dear

Don't go wasting your emotion
Lay all your love on me
Don't go sharing your devotion
Lay all your love on me

I've had a few little love affairs
They didn't last very long and they've been pretty scarce
I used to think that was sensible
It makes the truth even more incomprehensible
'Cause everything is new
And everything is you
And all I've learned has overturned
What can I do

Don't go wasting your emotion
Lay all your love on me
Don't go sharing your devotion"

לילי נמסה כששמעה את ג'יימס שר את המילים האלו, שנשמעו כל כך נכונות, ואליהן התלוו תנועות שנראו מתוכננות מראש אך היו מאולתרות לחלוטין, כך הרגיש גם ג'יימס כששמע וראה את לילי שרה (תחפשו את הקליפ לשיר lay all your love on me בyoutube אני חושבת שיש את הקליפ מהסרט mama mia!"". הנה קישורים לקליפים: http://www.youtube.com/watch?v=WstIB38xi78&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=m8GE3gjqbuo&feature=related מדקה 5:59. ההבדל היחיד הוא שהם לבושים ולא עם בגדי ים. בקטע שמרחיקים אותם אחד מהשני סיריוס הרים את לילי ורמוס וקנט תפסו את ג'יימס).

כשסיימו לשיר ירדו לילי וג'יימס מהבמה מרוצים מעצמם, המוזיקה המשיכה ובמקום להיענות לבקשותיה של לילי משך אותה איתו אל אחת הכורסאות בקצה חדר המועדון, ליד החלון שהיה מלא באותו זמן בטיפות מהגשם החזק שירד בחוץ. הוא התיישב על הכורסא ומשך את לילי לשבת בחיקו. "את מהממת... " הוא לחש נשימתו מלטפת את פניה. "את היצור הכי מושלם עלי אדמות." לילי סובבה את פניה וחייכה אל ג'יימס, שפתיה מברישות את שלו. "מה הייתי עושה בלעדיך, ג'יימס? איך הייתי... מתמודדת עם העולם אם לא הייתי יודעת שאתה תמיד תהייה פה בשבילי?" לילי מלמלה, בקושי נשמעת מעל המוזיקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא