לילי וג'יימס (בהקפאה)

היי, כבר יש 10 מנויים לפאנפיק!!!!!!!!!!

אני רוצה להקדיש את הפרק הזה ואת כל הפרקים ל mama22, שמדרבנת אותי, ומגיבה לפרקים.

אז תודה לכולם

עכשיו, אחרי כל החפירות, הגיע הזמן לפרק.

נקודת מבט:שירה

"אני שונאת אותך!!!!" הדמעות התחילו לרדת בעיני.

"את יכולה להסביר לי מה עשיתי לך?" שאל

"אתה יודע בעצמך!!!"שאגתי עליו.

"נו, את יוודעת שזה היה בצחוק, הכל היה בצחוק!" התחנן

"אז אתה אומר, שהחברות ביננו הייתה צחוק??!!" עכשיו כבר היו לי דמעות על הפנים.

"אההההה............"ניסה את מזלו.

"אני שונאת אותך."אמרתי לו, וברחתי משם.

הגעתי לאגם, ומיד פרצתי בבכי, כשפתאום, נגעה לי בכתף יד, ומיד התעלפתי.

"היא התעוררה!!!" שמעתי קול אומר.

הקול היה קול של בת, שהייתה בלונדינית.

התיישבתי על המיטה שלי, ואחרי שמיקדתי מבט במרפאה, ראיתי שהבלונדינית הסתכלה על נער שנראה בגיל שלנו,

שהיה בעל שיער שחור כמו של ג'יימס, שאף פעם לא הסתדר והיה בלתי ניתן לסידור,אך היו לו עיניים ירוקות והוא לא

הרכיב משקפיים.

לנער קראו פרסי ג'קסון.

"ג'יימס?" שאלתי בבלבול.

"קוראים לי פרסי, לא ג'יימס."

"טוב, מישהו יודע אולי איפה לילי?"

"אני פה, אל תדאגי, הבאתי לך אוכל מהארוחת ערב, כי לפי מה שאני זוכרת מהתעלולים שהקונדסאים עשו לי,האוכל במרפאה מגעיל.

הנה קחי."אמרה לילי

"תודה, באמת."

היי, אני יודעת שזה פרק קצר, אבל עכשיו בו במקום כתבתי אותו מהראש שלי, וגם בצהריים יותר קל לי לחשוב,

ולהמציא סיפורים.

אני גם בתקופת מבחנים שבכל שבוע יש לי מבחן.

אני לא רוצה שתתאכזבו, אבל אני אעלה את הפרקים בתדירות נמוכה, פעם בשבועיים, אבל אני אעדכן מתי שאני יכולה.

הפרק הקודם		הפרק הבא