ממצאים ואהבה

לונה הרתיחה מים בקומקום במטבחים, היא ביקשה מהגמדונים שיתנו לה לעבוד במטבח, והם נתנו לה אישור, דבר שהיה ממש מוזר.

היא בדקה קודם כול את הדם באחת מהמבחנות של דם הסקיבים, התגובה הייתה שונה מהתגובה של דם הקוסמים, שני החומרים לא התערבבו, הלימון צף מעל הדם ובדם לא היה שינוי.

לונה חייכה מרוצה מעצמה אבל אז הפסיקה לחייך, סנייפ לא דיבר איתה כבר מלא זמן.

הוא ממש התעלם ממנה, כאשר הצביע בשיעורים הוא בחר לתת לאחרים לענות, או פשוט לא התייחס עליה. הוא בכוונה לא הסתכל לכיוונה. לונה ממש לא הבינה מה הסיפור שלו וזה ממש היה קשה עבורה, כבר שבועיים עברו מאז נתן לה את הקופסה עם המבחנות, מאז סנייפ לא החליף איתה מילה, וכאשר עברה לידו הוא הסתכל לכיוון השני.

לונה ממש לא ידעה מה לעשות, היא ממש הרגישה חצויה בתקופה הזאת, כאילו חלק ממנה פשוט נשבר. היא לא יכלה שלא להפסיק לחשוב עליו והדבר היה מתסכל.

והדבר היותר גרוע היה שהיא לא הבינה למה היא לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו, ולמה היא מרגישה כלפיו מה שהיא מרגישה, היא גם לא ידעה להגיד מה היא מרגישה.

לונה עברה להרתיח מים בשביל מבחנת דם המוגל, התוצאה הייתה זהה לתוצאה של דם הסקיב.

היא חייכה לעצמה, מרוצה מכך שהיא אפילו לא הייתה זקוקה לשימוש בדם הסקיבים הנוסף שסנייפ נתן לה.

אבל מה שעדיין היה חסר לה זה דם של בני מוגלגים קוסמים, רגע יש לי רעיון, אני ידבר עם הרמיוני גרינג'ר, אולי היא תוכל לתת לה קצת דם, אחרי הכל הרמיוני תמיד הייתה בעד מחקרים, וככה היא תוכל לראות את התוצאות של לונה.

לונה חייכה לעצמה מרוצה מהרעיון שהיא העלתה במוחה.

אוי סנייפ כמה שאני מתגעגעת עליך חשבה לונה בליבה אבל לא יכלה לעשות דבר, היא הרגישה כאילו היא מוכנה לעשות הכול רק שישים לב עלייה, רק שיהיה לו אכפת, כמו שלה היה אכפת.

היא חשבה שהיא צריכה לשכוח ממנו, מאיך שהוא גרם לה להרגיש, אבל היא לא הייתה מסוגלת, היא כול כך הייתה שמחה כאשר השפתיים שלהם התקרבו, אבל אז זה נקטע, וזה כנראה יותר לא יקרה. סנייפ אפילו לא הסתכל עלייה כאשר עברו זה ליד זה, והדבר כאב, יותר מהרבה דברים אחרים,

"רק תגיד שלום" היא אמרה לעצמה והרגישה איך הקול שלה נשבר בסוף המשפט.

"לונה מה אמרת?" שאלה ג'יני שנכנסה למטבח

"אממ כלום"

"זה לא נכון, אבל אני לא הציק לך עם זה" אמרה ג'יני וחיבקה את לונה

"איך המחקר?"

"מצויין, תגידי מה דעתך לדבר בשבילי עם הרמיוני? כי אני ממש זקוקה לדם של בני מוגלגים, את מבינה בשביל המחקר, אחרי הכול היא אוהבת מחקרים"

"זה בסדר לון, אני ידבר איתה, ואני מבטיחה שהיא תעזור לך" אמרה ג'יני וחיבקה את לונה   

"תודה ג'ן" לונה חיבקה את ג'יני בחזרה   

הפרק הקודם		הפרק הבא